המשק הישראלי טרם התאושש מהמכות שנחתו עליו ב־2020, ובתוך פחות משבוע התבשרנו על שני אירועים שיעלו לפחות עוד 10 מיליארד שקל – מערכת בחירות נוספת וסגר כללי. הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, העריכה אמש (ה') כי עלות הסגר השלישי, במתווה שפורסם, צפויה לעמוד על כ־3 מיליארד שקל בשבוע, באובדן תוצר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: המפתיע, הפרזנטורית והמרענן: החכ"ים שדאגו ליהודי התפוצות
– "דקירה בוגדנית בעם הפלסטיני": הנייה זועם על מרוקו
– צפו: פאנל מיוחד על קבלת החלטות כלכליות במבט קדימה
לעת עתה אמור הסגר להימשך כשבועיים, אך בהחלט ייתכן שהוא יוארך – והעלות תצמח בהתאם. אתמול אמר הממונה על המאבק בקורונה פרופ' נחמן אש: "אני מאמין ששבועיים לא יספיקו. לאחר שבועיים תהיה הערכת מצב ונראה אם להאריך בשבועיים נוספים. קרוב לוודאי שזה מה שנידרש לו. סגר צריך להימשך כ־25 ימים כדי להשפיע".
עלות הסגר הקודם, שנמשך שלושה שבועות בספטמבר, הוערכה בכ־6.5 מיליארד שקל בלבד באובדן תוצר – משום שבתקופת החגים המשק נתון גם כך במנוחה חלקית. אם הסגר הבא יימשך יותר משלושה שבועות, כפי שממליצים במשרד הבריאות, המשק צפוי לאבד כמעט פי שניים מכך, כ־12 מיליארד שקל.
המחיר אינו רק אובדן תוצר. לפי ההערכות, תידרש הוצאה לחל"ת של כ־350 אלף איש והגדלה של התמיכות וההקצבות מצד הממשלה. לכך יש להוסיף את הנזק המתמשך גם אחרי החזרה לשגרה, שכן ההשפעות על העסקים שנפגעו מורגשות גם זמן רב לאחר הסגר עצמו.
בנק ישראל העריך לאחרונה, בתחזית אופטימית יחסית, שהצמיחה ב־2021 עשויה להאמיר לכ־6.5 אחוזים, לעומת התכווצות כלכלית בשיעור של 4 אחוזים ב־2020. עם זאת, בבנק המרכזי העריכו שאם הקורונה עדיין תיתן את אותותיה ב־2021, הצמיחה עלולה להיות מתונה בהרבה ולהסתכם בכ־1.5 אחוזים בלבד.
להשלכות הסגר יש להוסיף את ההוצאה הכבדה על מערכת הבחירות הצפויה בחודש מרץ, בפעם הרביעית בתוך כשנתיים. העלות הישירה של מערכת הבחירות מוערכת בכ־700 מיליון שקל, סכום הכולל את תקציב ועדת הבחירות המרכזית, היערכות משרד הפנים, מימון המפלגות ועוד. ההיערכות המיוחדת שתידרש בעידן הקורונה תתורגם לעלויות נוספות. השבוע החלו לגבש בוועדת הבחירות את המתווה הטכני להצבעת חולים ומבודדים, ולעת עתה מעריכים שם שהצורך להוסיף כאלפיים קלפיות יהיה כרוך בעלות של כ־100 מיליון שקלים. מלבד העלויות הללו, אובדן התוצר ביום השבתון מוערך בכ־1.5 מיליארד שקל.
האם אובדן התוצר וההוצאות הכבדות עלולים לשנות את חוות הדעת החיוביות של חברות דירוג האשראי הבינלאומיות, שרק לפני כמה שבועות אשררו את דירוגה הגבוה של ישראל? לטענת הכלכלנים, בשלב הזה לא צפוי שינוי. "כרגע, עד אפריל, בחברות הדירוג לא מתכננים לבחון מחדש את המשק הישראלי", מעריך רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי־טפחות. "אין ספק שהבחירות הקרבות והסגר הנוסף הם רכיבים שליליים, אבל מצד שני יש אפשרות שאחרי הבחירות תהיה יציבות, ממשלה מתפקדת ותקציב מסודר. חברות דירוג האשראי ימתינו לפני שיחליטו אם להוריד את הדירוג".
למרות ההשפעות השליליות על הכלכלה הישראלית, השקל ממשיך להתחזק מול הדולר: אמש קבע המטבע האמריקני שפל חדש של 24 שנים מול המטבע הישראלי. להערכת הכלכלנים, הסיבה היא בעיקר היחלשות הדולר בעולם ולא התחזקות עצמאית של השקל. להערכתם, המטבע הישראלי לא צפוי להתחזק מאוד מעבר לרמות הנוכחיות, ולא מן הנמנע שנראה בקרוב שינוי מגמה.
