החוק הירדני הנוהג ביהודה ושומרון, האוסר מכירת קרקע ל"זרים" שאינם ערבים, הוא גזעני ומפלה – כך טוענת עתירה שהגישה עמותת רגבים לבג"ץ ביום רביעי שעבר. תחת הכותרת "עתירה להסרת חרפה ממדינת ישראל" מבקשת רגבים להורות למדינה לבטל את החוק לחלוטין.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: נתניהו, היית ראש ממשלה מעולה – זה הזמן למנהיגות אחרת
– סוגרים את 2020 בקולנוע: כותרות הסיום עולות
– "המקרה של אבא שלי יכול לקרות לכל אחד"
העתירה מציינת שמטרתו המוצהרת של "חוק 40" הירדני, שחוקקה הממלכה ההאשמית בשנת 1953, הייתה מניעת העברת קרקע לגורמים שאינם ערביים, ובאופן ממוקד יותר לשלול את זכותם של יהודים לקבל או לרכוש זכויות על אדמות במרחב. לשון החוק מציינת כי מלבד אזרחים ירדנים, "כל אדם זר שנשא פעם אזרחות ירדנית או פלסטינית והוא ממקור ערבי רשאי להיות בעלים לנכסי דלא ניידי".

אמנם בשנת 1971 הונפק צו אלוף המאפשר ליהודים לרכוש קרקע ביו"ש, אולם הצו לא מבטל את החוק הירדני אלא רק עוקף אותו, כך שלחברות רשומות יש כיום אפשרות לרכוש אדמות בשטח, אך לא ליהודים פרטיים. "למען הסר ספק, הסעד המבוקש בעתירה הוא מחיקת החוק הגזעני מספר החוקים", כתב פרקליט רגבים, עו"ד בועז ארזי. "מדובר באמירה הצהרתית ברורה שאין מקום לחוק הזה בספרי החוקים תחת מדינת ישראל".
בעתירה מצוין שהיועצים המשפטיים של איו"ש ומשרד הביטחון התייחסו לסוגיה, והם מסכימים כי יש לתקן את החקיקה אך חלוקים בדבר הדרך לעשות זאת. יועמ"ש איו"ש המליץ ב־2019 שהמנהל האזרחי יוכל להתיר עסקת מקרקעין גם לאדם פרטי. ההיתר של ראש המנהל האזרחי נדרש, לפי ההמלצה, כדי לאפשר "שיקולי ביטחון, שיקולי סדר ציבורי ושיקולים מדיניים" בעת ההחלטה אם לאפשר ליהודי לרכוש קרקע. "צריך פשוט למחוק את החוק הזה, לא למצוא עוד קומבינות לעקיפה שלו", אומר עו"ד ארזי. "החוק הזה פשוט לא חוקי, כי הוא מפלה על בסיס אתני".
בנוגע לשאלה האם קיימת בכלל אפשרות להתערב בחקיקה הנוהגת ביו"ש, מזכיר עו"ד ארזי כי ב־1967 ישראל כבר ביטלה את "חוק החרם נגד ישראל" ואת "חוק איסור הסחר עם ישראל", שנחקקו שניהם בתקופה הירדנית, וכי יש רק להצטער שהחוק הנוגע למכירת אדמות לא בוטל גם הוא כבר אז. "ישראל יכולה לחוקק ביהודה ושומרון וגם לבטל חוקים. כמו שלא הייתה בעיה לעשות זאת ב־1967, לא צריכה להיות בעיה גם כיום. ופה זה חמור יותר, כי מדובר בגזענות".
בית המשפט נתן למדינה שישים יום להגיש את תגובתה לעתירה.