במשרד הבריאות מתכוונים להמליץ על הקשחת התנאים לשחרור מבידוד של אנשים שבאו במגע עם חולי קורונה מאומתים, בשל החשש מהתפשטותה של מוטציית נגיף הקורונה שהתגלתה בבריטניה. עד כה נמצאו בארץ 10 בני אדם שנדבקו בזן הקורונה החדש. בצוות המטה לביטחון לאומי ומשרד הבריאות העוסק בנושא, שהוקם בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, בוחנים את ההשלכות האפשריות של הופעת הזן החדש על ניהול המגפה וקטיעת שרשראות ההדבקה בישראל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הארמונות, המדבר, והבורג' חליפה: ביקור באיחוד האמירויות
– עתירה לבג"ץ: בטלו איסור גזעני על מכירת קרקעות יו"ש ליהודים
– סוגרים את 2020 במוזיקה: הופעות בלי ניצוץ בעיניים
בכיר במשרד הבריאות אמר למקור ראשון כי בשלב זה אין כוונה לשנות את ההנחיות של עטיית מסכה ושמירת מרחק, אך במערך החקירות האפידמיולוגיות יונחו לא להקל בקביעת המגעים שמצריכים כניסה לבידוד. חוקרים בבריטניה מעריכים כי זן הקורונה החדש מידבק ב־50 עד 74 אחוזים יותר מהזן שנפוץ עד כה בעולם, אך אינו גורם לתחלואה קשה יותר או לתמותה רבה יותר. ההנחה היא שעד אמצע ינואר ישתלט הזן החדש על "שוק" הקורונה באנגליה, ויגיע ל־90 אחוזים מכלל מקרי התחלואה בה.
עוד נראה כי חיסוני הקורונה שאושרו עד כה מעוררים תגובת נוגדנים רחבה לחלבון המתווך את כניסת הנגיף על כל זניו לתאים האנושיים, ומוטציות לא יפגעו ביעילותם של החיסונים. למעשה, השאלה נבחנה גם במהלך פיתוח החיסון.
"המוטציה הזו היא הוכחה שהנגיף ימצא דרך לשרוד, והקורונה לא תיעלם אלא תהיה עוד אחד מהנגיפים העונתיים", מעריך פרופ' תומר הרץ, וירולוג מהפקולטה למדעי הבריאות וחבר במכון הלאומי לביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. "וירוס הקורונה ימשיך להשתנות, כמו וירוסים אחרים. העובדה שהזן הזה מידבק יותר רק מדגישה שכל עוד לא נגיע לשיעור התחסנות גבוה ההתנהלות שלנו במרחב צריכה להיות זהירה, כי קל יותר להדביק אחרים".
לדברי הרץ, שעוקב אחר המחקרים הנערכים בבריטניה, עד היום היה ידוע למדע שרק כ־20 אחוזים מהנדבקים בקורונה נחשבים ל"מפיצי על" המדביקים אנשים רבים, אך בזן החדש ייתכן ששיעור מפיצי העל יגדל. "העומס הנגיפי משפיע מאוד על היכולת להדביק אחרים. ככל שהווירוס מרוכז יותר, כל נשימה פולטת כמות גדולה יותר של נגיפים, ומכאן שהאדם מידבק יותר", מסביר הווירולוג.
במערכת הבריאות אמרו כי הבשורה על הזן החדש אינה מפתיעה, שכן מוטציות הן חלק טבעי מהתפתחות וירוסים. "לנגיפי הקורונה בעולם יש אוסף גדול של מוטציות, ואף אחת בפני עצמה לא הראתה שהיא גורמת לאלימות רבה יותר", אומר הרץ.
עם זאת, הוא מבקש להציב תמרור אזהרה בנושא התנהגות האוכלוסייה בישראל. "הבעיה המרכזית שלנו כמדינה וכחברה היא שאנשים לא מתנהגים כמו שצריך, גם בלי קשר למוטציות. חובה להגביר את האכיפה ובמקביל לעודד את הציבור להתחסן, כי זה הפתרון מספר אחת למגפה הזאת, וכנראה גם היחידי".
