פיזור הכנסת עלול לגרום נזק רב למערכת הביטחון, שלראשונה בתולדותיה תפעל ללא תקציב שנתי מסודר. אמנם הממשלה העניקה בשנה החולפת אישורי תקציב חריגים, אלא שמדובר בטיפה בים על רקע ניסיונו של הרמטכ"ל אביב כוכבי להעביר תוכנית רב־שנתית לחמש שנים, וחלק ממנה אף לעשור. כשהכנסת מושבתת והמדינה במערכת בחירות, חצי שנה של יכולת תכנון תימחק – וזאת בהנחה שתקום ממשלה עד קיץ 2021.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– גם בישראל: בקבוקיות החיסון ישמשו ליותר חיסונים מהצפוי
– דעה: מערכת הבחירות שמעולם לא נפסקה התעוררה מתנומה חטופה
– אחרי אלקין: סער מתמקד בחברי ליכוד בזירה המוניציפלית
המצב הפוליטי עלול לפגוע בעסקת כלי הטיס ורכישת מסוקי התובלה שאמורים להחליף את מסוקי היסעור הישנים, שטסים בחיל האוויר כבר יובל שנים. מנכ"ל משרד הביטחון אלוף במיל' אמיר אשל הזהיר לפני חודש שבהיעדר תקציב רכש מיוחד, הסיכוי להנחית כאן מסוקים חדשים הוא קלוש. כדי לקבל מפס הייצור מסוקים בשנים הקרובות, יש לערוך את העסקה כבר עכשיו; מאחר שאין תקציב ועסקת הרכישה נדחית שוב, בחיל האוויר יצטרכו להמתין לפס הייצור הבא – והמסוקים החדשים הראשונים ינחתו כאן מאוחר מהדרוש, אם בכלל.
משרד הביטחון ניסה עד הרגע האחרון לקדם עסקת רכש ענקית לחיל האוויר, שתכלול קניית מטוסי תדלוק חדשים מדגם בואינג KC-46, מסוקי תובלה כבדים מדגם סיקורסקי CH-53K סופר־סטליון או בואינג CH-47F צ'ינוק, מטוסי קרב, וככל הנראה גם את המטוס־מסוק בואינג V-22, בשווי כולל של מעל 6 מיליארד דולר.
אחד הפתרונות שהעלה אשל הוא לקדם מתווה של הלוואה על בסיס תקציב עתידי, במחיר תשלום ריבית הנאמדת ב־800 מיליון דולר. המנכ"ל הבהיר שמשרד הביטחון מוכן לספוג את תשלום הריבית כדי לקדם את העסקה, אולם משרד האוצר התנגד – וכך, עם פיזורה של הכנסת ירדה גם ההצעה הזו מסדר היום. צה"ל הבהיר אמנם שעסקת הרכש חיונית, אך עמדתו נפלה על אוזניים ערלות.
בכירים במשרד הביטחון אומרים שהיה בלתי אפשרי לקדם מתווה של תקציב חריג, ואף לא התנהל כל שיח בין משרדי האוצר והביטחון על תקציב 2021. האם המוכנות הביטחונית של ישראל לעימות הבא בסכנה?
לפי צה"ל ומשרד הביטחון, לפני ארבעה חודשים הציג המשרד תוכנית לרכש רחב מאוד, "בעדיפות ראשונה", של אמצעי לחימה וחימוש מהתעשיות הביטחוניות – כלים שצה"ל משתמש בהם במערכה שבין המלחמות. עלותו הכוללת של הרכש נאמדת ב־4־5 מיליארד שקלים.
תוכנית הענק לא רק תזרים אמצעי לחימה לצה"ל אלא גם תעודד את המשק, שכן רכש בכמות כזו יספק תעסוקה – בהעסקה ישירה על ידי התעשיות הביטחוניות – ל־4,000־8,000 עובדים חיוניים "ממחר בבוקר". לטענת משרד הביטחון תעסוקה בהיקף כזה הייתה עשויה לעורר את המשק מוכה האבטלה, ולבלום את ההאטה בו; כמובן, זוהי טיפה בים, והאוצר דחה את הרעיון בטענה שהתוכנית יקרה מדי.
סוגיה בוערת נוספת המונחת על השולחן במשרד הביטחון היא המעבר לנגב. המיזם הלאומי נתון בסכנה של ממש, וההערכות הן שאם ייתקע, יידרש עשור שלם להניע אותו מחדש. רק לפני כמה חודשים התנהל דיון סוער בכנסת בסוגיית "צה"ל יורד דרומה" – תוכנית שכוללת עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים, שדרוג תשתיות תחבורה והקמת תשתיות לאומיות נוספות בתחום התקשורת והחשמל. שר הביטחון גנץ חידש את המיזם שדעך בממשלות הקודמות, אולם פיזור הכנסת והוועדות מעלה שוב את השאלה מאין יבוא הכסף, ואם בעת משבר כלכלי גדול כל כך ישראל תשאיר את הפריפריה בעדיפות גבוהה.
במערכת הביטחון מודים שקיים חשש ממשי למימוש מיזם המעבר, לרבות במערך התקשוב ובאגף המודיעין (אמ"ן). זאת אף שהמיזם הוא מהלך אסטרטגי רב־שנתי, הטומן בחובו משמעויות מרחיקות לכת לא רק ברמה הצה"לית אלא גם ברמה הלאומית. בעקבות המיזם היו תושבי הנגב זוכים לכבישים חדשים, מסילות רכבות וכמובן מפעלים רבים באזורי תעשייה פורחים, שהיו מספקים עבודה לרבבות אנשים, לרבות אלפי מנהלים בכירים. "אנחנו בונים מפעל לאומי שמטרתו הראשונה היא חיזוק אמ"ן. הפרויקט יחזק את התשתיות שעומדות לרשותו ואת היכולות שלו כזרוע מובילה", הבטיח גנץ. אלא שגם שר הביטחון יודע כעת שכל החלומות הללו עלולים להיבלם כעת, כשהמדינה בדרך לבחירות.
