מקורות בכירים במשרד הכספים הפלסטיני ובמוסדות האסירים הודיעו כי הממשלה הפלסטינית מתכוונת לשלם לאסירים המשוחררים וכן לאלו שבבתי הכלא משכורות לשלושת החודשים הקרובים מראש. הסיבה, על פי המקורות, היא סירוב הבנקים הפלסטיניים להכניס את המשכורות לחשבונות הבנק שלהם אחרי ה-31 בדצמבר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מותו של אהוביה ז"ל: עתירה נגד מעורבות המשטרה בחקירה
– סגר שלישי? עשר המלצות לפיג'מות חדשות
– "חזרה למוזיקה ששמעתי כילד"
כזכור, בפברואר האחרון, נחתם צו המאפשר להשתלט על כספים ורכוש של מחבלים ובני משפחותיהם, וכמו גם להטיל סנקציות פליליות על הבנקים הפלסטיניים שמחזיקים חשבונות אלה, בהתאם לחוק המאבק בטרור שנחקק ב-2016. בעקבות הצו, פנו הבנקים לרשות הפלסטינית בבקשה להפסיק את העברת הכסף דרכם.
שר הביטחון דאז נפתלי בנט הורה ליישם את הצו בצורה מיידית, אבל מחליפו בני גנץ, דחה את היישום פעם אחר פעם והורה להקפיא אותו. הדחייה האחרונה של יישום הצו על ידי בני גנץ תקפה עד סוף החודש הנוכחי.
בסוכנות הידיעות הפלסטינית "קודס" נאמר כי הבנקים הודיעו לממשלה ברמאללה שלא יאפשרו להכניס כספים לחשבונות האלו, ולא יספקו להם הגנה במקרה שישראל תשית עליהם סנקציות. זאת מחשש שעובדי הבנקים ייעצרו או ייענשו. המקורות ציינו כי משרד האוצר הביע את נכונותו לשלם משכורות של החודשים דצמבר, ינואר ופברואר ובנוסף ישנה בחינה של אפשרות להעביר גם את משכורות מרץ כבר עכשיו, מחשש לפגיעה עתידית. על פי המקורות, העברת כספי המחבלים תתבצע עוד לפני סוף החודש, המועד שכאמור תחל ישראל בביצוע האכיפה על העברת משכורות למחבלים והטלת עונשים על בנקים פלסטיניים.
הרשות הפלסטינית ניסתה להקים בנק פלסטיני חדש שיופעל רק על ידי הרשות הפלסטינית ולא על ידי בנק בינלאומי. בנק מקומי לא היה כפוף לסנקציות, והיה יכול לפתור את הבעיה שמונחת לפתחם. לבנק המקומי כבר מונה מנכ"ל, אולם השלמת המהלך נדחית ככל הנראה בשל הקורונה.
התשלומים למחבלים מתחלקים לשני מסלולים עיקריים. אסירים בכלא ואסירים משוחררים. מי שהשתחררו מתחלקים לקבוצות על פי "ותק" בכלא. מי ששהה בכלא בין 1-5 שנים, מקבל דמי אבטלה לתקופה ששווה לאורך שנות מאסרו ולא זכאי למשרה ממשלתית. מי שישבו בין 5 ל-10 שנים, זכאים לאחר שחרורם למשרה ציבורית. אם אין משרה מתאימה הם זכאים לקצבה של 2000-1500 ₪ בחודש. האסירים הכבדים יותר, שביצעו פשעים חמורים יותר וישבו למעלה מעשור בכלא, מקבלים באופן אוטומטי משרה ברשות הפלסטינית. אם אין כזו הם יושבים בבית ומקבלים משכורת.
מכון "מבט לתקשורת הפלסטינית" פרסם את היקף המובטלים מקבלי השכר בקרב האסירים המשוחררים וציין כי ישנם 7000 אסירים שלא עובדים ומקבלים משכורת. אחרי שהיו תלונות על כך, הרשות הפלסטינית ניסתה לקדם נוסחה חלופית למתן שכרם של המחבלים, ללא הצלחה. בחודש שעבר ביקשה הרשות מאסירים משוחררים למלא טפסים במטרה לספק להם עבודה במשרדי המשלה השונים. המחבלים המשוחררים גוייסו לתוך מנגנוני הביטחון של הרשות והוגדרו עובדי הרשות הפלסטינית, ובכך היה ניתן לשלם להם משכורת ולהימנע מסנקציות ישראליות על הבנקים.
7000 המחבלים המשוחררים מתפזרים במשרדים השונים כדי להלבין חלק לא קטן מההוצאות על המחבלים המשוחררים ובכלל. "לפני שנתיים עשינו חישובים על בסיס נתונים משירות בתי הסוהר. הרשות הפלסטינית שילמה למחבלים בכלא סדר גודל של כ-25 מיליון שקל בחודש, כלומר כ-300 מיליון שקל בשנה", אומר סא"ל במילואים עו"ד מוריס הירש ששימש בתפקיד ראש התביעה הצבאית באיו"ש. "שנה שעברה הרשות הפלסטינית הוציאה 517 מיליון שקל על משכורות למחבלים באופן כללי. כ-200 מיליון שקל משולמים למשכורות חודשיות למחבלים משוחררים".
הירש, שעומד בראש המחלקה המשפטית של מכון 'מבט לתקשורת פלסטינית' אמר בתגובה לפרסום: "מי שאשם בכך שהרש"פ הולכת לשלם למחבלים את משכורותיהם שלושה חודשים מראש הוא שר הביטחון, בני גנץ. החוק באיו"ש שאימץ את חוק המאבק בטרור, ולפיו נקבע כי תשלום תגמול בעד ביצוע מעשה טרור הוא אסור, נכנס לתוקף כבר במאי השנה. רק ההתערבות הפסולה של גנץ, שהקפיא בדיעבד את תוקף הסעיף אפשרה לרש"פ להתארגן, אם בהקמת בנק הטרור החדש שהיא מתכוונת להקים, ואם בהעברת התשלומים המוקדמים. הגיע הזמן שמדינת ישראל תילחם, ובכל הכוח, נגד המדיניות הפסולה של הרשות לתגמל מחבלים, ובהם רוצחי יהודים".
