השבת הראשונה של פולארד בארץ: תפילת הודיה בבידוד

הפעילים הרבים למען יונתן פולארד נדרשים ל"גבורה שבאיפוק", הסביר לנו בסוף השבוע הרב אשר מבצרי, שבמשך שנים הוביל מאבק מקומי למען הסוכן הישראלי שישב 30 שנה בכלא האמריקני. "אם לא הייתה קורונה, היה מתבקש לעשות טקס קבלת פנים גדול, לקיים תפילת הודיה ברוב עם בכותל. אבל המציאות אחרת. גם אם חלמנו להיפגש איתם מיד, גם אם רצינו לבוא לנמל התעופה כדי לברך אותם באופן אישי, זה ימתין".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הישורת האחרונה באמת: הקרב על הסנאט מגיע להכרעה
– כשאסתר פולארד ביקרה בהר הבית
– ייבשו אותו: כך סייעה הקורונה לסין לסחוט הישג מארדואן

ביום רביעי לפנות בוקר הגיעו בני הזוג יונתן ואסתר פולארד ארצה, במטוסם הפרטי של בני הזוג שלדון וד"ר מרים אדלסון (בין השאר, בעלי מקור ראשון). הסרטון הקצר מנתב"ג שבו הם מתכופפים ומנשקים את אדמת המולדת הרעיד לבבות רבים.

במכוון, רק מעטים היו שותפים למידע על זמן בואם ארצה. "כל עניין הטיסה היה מורכב בשל הקורונה", אומר מבצרי, ששוחח טלפונית עם בני הזוג פולארד: "הם ידעו שאם זה יצא תהיה נהירה לנמל התעופה, שתסכן את הציבור ואותם. הם גילו אחריות גדולה. שניהם בקבוצת סיכון מבחינה בריאותית, ועליהם לשמור גם על עצמם".

עו"ד ניצנה דרשן־לייטנר שייצגה את פולארד שנים רבות במגוון עניינים מוסיפה שהיו גם סיבות מדיניות לחשאיות. "תמיד היה ברור ליונתן ואסתר שברגע שיוכלו הם יעלו ארצה. הוא יהודי מאמין, וכבר בביקורים אצלו בכלא אמר שכאן הוא רוצה לחיות". לאחר שלושים שנות מאסר היה נתון פולארד בתקופת מבחן בת חמש שנים, ובמהלכה ענד אזיק אלקטרוני, לא הורשה להתרחק מביתו שבניו־יורק, ונמנעה ממנו גישה לאינטרנט.

"לפני חודש, כשהוסרו ההגבלות והוא היה חופשי, הוא החל מיד בהכנות לעלייה", מספרת דרשן־לייטנר. "עיכב אותם מצבה הרפואי של אסתר, החולה בסרטן. היו צריכים למצוא רופאים כאן בארץ שימשיכו בטיפול שהיא מקבלת בארה"ב. כל ענייני הבירוקרטיה סודרו בנקל. מרים אדלסון הציעה כבר לפני זמן רב את המטוס הפרטי. היה מקובל על כולם שיגיעו כך, כדי לא לעורר הדים ותגובות. הוא רצה לצאת מארה"ב בשקט ובאופן בטוח, גם כדי לא להתריס נגד האמריקנים".

בינתיים שוהים בני הזוג במקום מגורים זמני בירושלים, ומעבירים בו את תקופת הבידוד מקורונה. בהמשך הם מתכוונים להמשיך להתגורר בדירה בעיר. "מדינת ישראל הביעה את ההתחייבות שלה לפולארד בכמה הליכים משפטיים", מעירה דרשן־לייטנר. "אין לי ספק שהמדינה תעמוד בהתחייבויותיה ותיתן לו את המגיע לו על פי חוק. הוא זכאי לגמלה קבועה ולתשלומים על שירותו למדינה".

לדבריה, וכפי שאמר פולארד בעצמו, הוא מתכוון לשים את העבר מאחוריו: "הם רוצים להיטמע בחברה, לחיות. היו שמחים לטייל בארץ, בכפוף למגבלות הקורונה והבריאות. הוא רוצה לפתוח בחיים חדשים. זה יהיה עיסוק מיותר לחטט בפצעי העבר. הוא רוצה לתרום למדינה, להיות פרודוקטיבי. יש לו רעיונות בתחום ההייטק". על ההערה שלמרבה הצער הוא לא היה מחובר טכנולוגית במשך 35 שנה, היא משיבה שפולארד הוא אדם מבריק: "מבחינת רעיונות, יש לו רעיונות מצוינים". גם מבצרי אומר ש"יש ליונתן כל מיני מחשבות על פיתוחים מדעיים, יש לו רצון ללמוד תורה. הוא כבר בן 66, ורוצה לראות מכאן ואילך מה יוכל לתרום. יונתן אמר לי שהוא רוצה להסתכל קדימה – לראות איך אפשר לבנות את החיים. הוא יודע שייתכן שעשו לו עוול, אבל הוא לא מתכוון לעסוק בזה". דרשן־לייטנר אומרת שמשיחותיה עם פולארד ברור לה: אין לו כל רצון להשתלב בפוליטיקה הישראלית, בניגוד לדיווח שנשמע בימים האחרונים.

מבצרי מבקש, בשם בני הזוג פולארד, שהתמיכה הציבורית הרחבה ביונתן תתועל כעת לתפילות לבריאותה של אסתר, "ואפשר בהחלט לכתוב להם. פרסמנו כתובת למשלוח תמונות, סרטונים ומכתבים, ואנחנו מקבלים המון תגובות. משפחות שלמות הצטלמו עם שלטי ברכה על בואם ארצה. זה מחזק אותם מאוד, ההרגשה שהם יודעים שעם ישראל איתם. יונתן מרגיש אהבה גדולה לעם ישראל, למדינת ישראל".