לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגש אתמול (א') כתב האישום המתוקן נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. בכתב האישום מתוארת מערכת יחסים שוחדית של "תן וקח" בין נתניהו לבין שאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת בזק ואיריס רעייתו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: המגפה שבתוך המגפה: המסכות החד פעמיות גורמות לאסון סביבתי
– מפכ"ל על תנאי: כיפופי ידיים מעכבים את המינוי
– דיפלומטים מדורות: קיצור תולדות היהודים המשפיעים
בהתאם להחלטת בית המשפט, הפרקליטות צירפה לכתב האישום המתוקן נספח ובו מפורטים האירועים בהם נטען שראש הממשלה ובני משפחתו דרשו מאתר וואלה להיטיב את הסיקור כלפיהם, אירועים שנפרסים על תקופה של ארבע שנים. לשיטת הפרקליטות מדובר במסכת של דרישות המלמדת על "היענות חריגה" מצד כלי התקשורת, ושבאה בתמורה להטבות רגולטוריות במשרד התקשורת שהיטיבו עם אלוביץ', שהיה גם בעל השליטה בחברות יורוקום ו-יס. זהו רכיב "מתת" שלא היה מפורט בכתב האישום המקורי ואותו נדרשה הפרקליטות לפרט.
בנספח מפורטים 315 אירועים שכאלה. 230 מתוכם מסווגים כדרישות של נתניהו ובני משפחתו ומתוכם ב-150 אירועים ישנן אינדיקציות למעורבותו של נתניהו בדרישות. שאר האירועים, בפער שבין ה-230 ל-315 מסווגים כ- "צנזורה עצמית" של אתר וואלה, הנובעת לשיטת הפרקליטות מאותה מסכת של "היענות חריגה". כלומר, ב-165 מקרים לפרקליטות אין אינדיקציה כי נתניהו היה מעורב.

אותן אינדיקציות הן למעשה אלמנטים ראייתיים שמלמדים, לשיטת הפרקליטות, על מעורבותו של נתניהו בדרישות, שרובן נעשו על ידי זאב רובינשטיין, חברם הקרוב של הזוג אלוביץ' ומקורבם של הזוג נתניהו. אלמנטים אלה כוללים את עדויות העדים המרכזיים בתיק, תכתובות ווטסאפ בהם מלל כדוגמת "הגדול כועס", שיחות טלפוניות שבין השאר מלמדות על טלפונים שיצאו מלשכת ראש הממשלה לאלוביץ' וכן עדויות כלליות המלמדות לטענת התביעה על שיטתיות. אלה, לא פורטו בכתב האישום המתוקן אלא יפורטו בשלב ההוכחות עם חקירת 333 העדים.
התיק נגד זאב רובינשטיין נסגר לאחרונה, מאחר ולא נמצאו ראיות שמצביעות על כך שהוא ידע כי הדרישות נעשות עבור ההטבות, מה שלא קושר אותו לעסקת "שוחד". ראייה אחת ויחידה שהייתה קיימת היא הודעת סמס בה הוא כותב "אני אחיה, שאול יאכל אותה". אמירה זו לא הספיקה לבסס עליה כתב אישום.
בין האירועים המפורטים בנספח מתוארות דרישות, לכאורה לגיטימיות, של יועצי התקשורת של משפחת נתניהו, כמו דרישה להכניס תגובת הליכוד לאירוע מסוים או להעלות כתבה על אירוע בו השתתף נתניהו. אלו בקשות שנעשות על ידי כל יועץ תקשורת של פוליטיקאי שמבקש להביא את העשייה שלו לקדמת הבמה התקשורתית. חלקן שנויות במחלוקת כמו למשל הדרישה להעלות כתבה על עבודתה של רעייתו של נפתלי בנט במסעדה לא כשרה או פרסום על השתתפות אביו המנוח של בנט בהפגנות נגד יצחק רבין.
לצד אלה, עלו גם דרישות לא לגיטימיות לשיטת הפרקליטות כמו דרדור כתבות במסך הבית, שינוי כותרות כך שייטיבו עם נתניהו, וכן דרישה להורדת כתבה הנוגעת לקשיים של סטודנטים ממוצא ערבי. על פי הפירוט בכתב האישום, הדרישה הועברה מיאיר נתניהו באמצעות חפץ לשאול אלוביץ', בידיעת איריס אלוביץ'. הדרישה לא נענתה, תוך שאלוביץ' העביר ליאיר נתניהו הודעה לפיה מרבית הכתבות הן בקו הפוך מזה, אך "פה ושם מתפלק".
דיון סוער התפתח אמש סביב שאלת הלגיטימיות של הדרישות התקשורתיות הללו, אך בפרקליטות לא התעסקו כלל בשאלה מה לגיטימי ומה נחשב חריג. את הדגש שמו בתביעה על המסה של הדרישות שמלמדת על "היענות חריגה" שהולידה כאמור "צנזורה עצמית" של אתר וואלה, כך שכתבים ועורכים לא "מתעסקים" בכתבות על נתניהו.
התזה של כתב האישום אומרת שכריכת "המסה" של הדרישות להטבות שנעשו עבור אלוביץ' היא המרכיב המושחת. נגד כמה מהמעורבים בפרשה הפרקליטות לא מצאה ראיות בגין ידיעה על אותה עסקה של סיקור אוהד תמורת הטבות, וכנגד אלו לא הוגש כתב אישום, מה שלא נכון לשיטת הפרקליטות לגבי עדי המדינה פילבר וחפץ. חפץ היה מעורב בעולם הרגולציה, ופילבר היה מעורב בעולם התקשורת – לפני תפקידו כמנכ"ל משרד רה"מ היה ראש מטה ההסברה של הליכוד בבחירות 2015.
השאלה הגדולה שעולה מפירוט אותם אירועים כפי שהובאו בכתב האישום המתוקן היא מה נחשב בגדר היענות לגיטימית לבקשות יועצי תקשורת, וכן על מי חלה חובת ההוכחה שנתניהו ידע כי אכן מדובר בהיענות חריגה, ומה נחשב היענות שאינה חריגה.
מטעמו של ראש הממשלה נמסר בתגובה: "התפוצץ הבלון של תיק 4000. הפרקליטות בקושי הצליחה למצוא 10 פניות תקשורתיות של רה״מ לוואלה ב-4 שנים, ממוצע של פנייה אחת בחצי שנה, בשעה שבתקופה זו נכתבו על רה״מ בוואלה כ-10,000 כתבות. זה חלקיק מזערי ממספר הפניות של פוליטיקאים אחרים למו״לים, עורכים וכתבים. כל שאר הפניות התקשורתיות שהפרקליטות מציינת הן פניות שגרתיות מטעם הדוברות, כגון דיברור נאומו של רה״מ בקונגרס נגד הגרעין האיראני או דברור ביקוריו המדיניים ביפן. באופן אבסורדי הפרקליטות מגדירה פעולות דוברות שגרתיות אלה כפעולות פליליות. נחשף הבלוף והתברר שלא היו פניות חריגות מצד רה״מ ולא הייתה היענות חריגה מטעם וואלה"
"מעניין לראות כמה פעמים פנו היועמ״ש והפרקליטות לכתבי משפט מסוימים, עורכים ומו״לים ב-4 השנים האחרונות. ושיא האבסורד – בשום מקום בעולם לא הוגש כתב אישום נגד איש ציבור בגלל סיקור תקשורתי. זה מה שקורה כשמנסים בכל דרך לתפור תיק לראש ממשלה חזק מהימין".