הוא כינה את ממשלת נתניהו "ממשיכת דרכו של היטלר", מחה על העלייה להר הבית ואמר ש"הציונים המטונפים מזהמים את מסגד אל- אקצא". לפני שנתיים הוא גירש את השגריר הישראלי והחזיר את זה הטורקי במחאה על העברת השגרירות האמריקנית לירושלים. הוא זלזל בהסכם הפיוס שנחתם ב-2016 בין מדינתו לישראל, אבל כעת משנה נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, את סגנון דיבורו ומבקש לחזק את קשריו עם ירושלים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– טעות של מתחילים: "לזרום עם ההתלהבות והנרטיב של הממציא"
– בית־שמש היא מיקרוקוסמוס של מדינת ישראל
– מרוסיה באהבה: ארוחה עם טעם של געגוע
שגריר טורקי חדש צפוי להגיע לירושלים בקרוב, מסרי השלום בין אנקרה לישראל לא מפסיקים לזרום, אבל אל מולם מיישם ארדואן מדיניות דורסנית בשאיפה להשתלט על המזרח התיכון. הוא חולם להחזיר את טורקיה לימי הגדולה של האמיפריה העות'מנית ולהכתיר את עצמו כסולטן.
הדרך להשיג את זה, לשיטת ארדואן, היא ליישם את תוכנית "הסהר הטורקי" – כלומר, שליטה טורקית אסטרטגית. הסהר הטורקי מתחיל בצפון סוריה, שטח הגובל עם טורקיה, עובר בצפון קפריסין ומגיע עד ישראל. ארדואן פרש את חסותו על ארגוני המורדים הסורים ויצר בין סוריה לטורקיה אזור חיץ שנמצא בשליטתם, או במילים אחרות – בשליטתו. הארגונים הללו סרים למרותו של ארדואן והשפעתם זולגת לכיוון לבנון.
במקביל, פועלת טורקיה באינטנסיביות בלבנון ושואפת לנצל את הכלכלה הלבנונית המדשדשת כדי להגביר את השפעתה על ארץ הארזים. מאז הפיצוץ בנמל ביירות באוגוסט האחרון, יותר ויותר חברות טורקיות ניגשות למכרזים לשיקום הנמל ולבניית נמלים חדשים בלבנון. אוניות אנרגיה צפות מול חופי לבנון במטרה למכור חשמל ללבנונים. הנוכחות הטורקית נובעת מתוך שאיפה להציב מול חופי לבנון ספינות טילים טורקיות כדי להגן על הנמלים ועל ספינות האנרגיה ובכך להציב דריסת רגל במים הלבנונים.
באופן אירוני, חיזבאללה וישראל חולקים אינטרס משותף בעניין – למנוע את המעורבות הטורקית האזורית. חיזבאללה שואף להמשיך את מונופול השליטה האיראני בלבנון וישראל לא מעוניינת להיכנס לעימות ימי עתידי מיותר מול הטורקים.
הסהר הטורקי כאמור, ממשיך לצפון קפריסין, או כפי שמכנים אותה הטורקים – קפריסין הטורקית. בנובמבר האחרון ביקר ארדואן בצפון קפריסין והצהיר כי הפתרון היחיד לסיום הסכסוך הקפריסאי הוא חלוקה לשתי מדינות. מעבר לשטח הגיאוגרפי ולצדק ההיסטורי, כך על פי הטורקים, לפיו קפריסין הטורקית הייתה בשליטת האימפריה העות'מנית, ארדואן שם בראש מעייניו את הנתיבים הימיים.
כאן נכנסת ישראל למשוואה. ישראל היא חלק מהסהר הטורקי. ארדואן משקיע כספים ומשאבים רבים בערביי מזרח ירושלים במטרה להגביר את ההשפעה שלו במסגד אל-אקצא. במזרח העיר פועלות עמותות סעד במימון טורקי, מבנים ישנים משוקמים באדיבות טורקיה, וחנויות ומסעדות מקומיות שהציבו בפתחן את דגל טורקיה ואת דיוקנו של ארדואן, זוכות לשיפוץ. המעורבות הטורקית שמקדמת את האינטרסים של האחים המוסלמים, באה על חשבון זו הירדנית והמפרצית, כשישראל מוצאת עצמה נלחמת בניסיון לבלום זאת.
בשנה האחרונה נקט ארדואן במהלך נוסף להרחבת השפעתו האזורית ולהשלמת הסהר הטורקי, והתערב במלחמת האזרחים בלוב לטובת ממשלה אסלאמית בטריפולי בראשות פאיז אל-סראג'. הסיוע לממשל בטריפולי הוביל למתיחות בין טורקיה למצרים, שאיימה להפוך לעימות צבאי ישיר בין כוחות הצבא המצריים לכוחות צבא טורקיה שהגיעו ללוב. מצרים, שתומכת בגנרל ח'ליפה חפטר המתנגד לממשל האסלאמי, חוששת מפני הגברת כוחם של האסלאמיסטים שיעורר גם את זרם האחים המוסלמים שבתוכם. על פי דיווחים זרים, נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ביקש לנצל את הסכם השלום עם ישראל כדי להרחיב את הסיוע הצבאי שישראל מספקת בסיני במלחמה נגד הארגונים המזוהים עם דאעש, גם במערכה הלובית. השאיפה הטורקית היא להגיע למפרץ סירט עתיר הנפט ולהשתמש במרחב הימי הלובי כדי לייצר שליטה טורקית ימית במזרח התיכון. אם טורקיה תרחיב את השפעתה בדמות בסיס ימי טורקי בלוב, הדבר עשוי לאתגר את ישראל שמעבירה 90 אחוז מהסחר הבינלאומי שלה דרך הים התיכון.
