רוחמי שטיסל, רעייתו של חנינה, התלמיד החכם והצדיק בסדרת הדרמה "שטיסל" המשודרת ב-YES, עומדת בפרקים הראשונים של העונה השלישית ביחד עם בעלה בפני סיטואציה הלכתית כמעט בלתי אפשרית. לאחר שבמשך שנים לא הצליחו להביא ילדים, היא הפצירה בבעלה לגשת לראש הישיבה שלו ולחפש אחר מוצא לפרי בטן באמצעות אם פונדקאית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– לראשונה: התנדבות לשירות הלאומי-אזרחי באמצעות יריד וירטואלי חדשני תלת ממדי
– עלייה אקספוננציאלית ומדיניות רופסת: ישראל איבדה שליטה
– "תרנגולות מסתובבות חופשי ברחוב, לא ברור מהיכן הגיעו"
בישראל ובעולם ישנן נשים צעירות שחלו במחלות שונות או סובלות מתסמונת MRKH ומנהלות אורך חיים ללא רחם מתפקד או ללא רחם כלל וההליך היחידי המאפשר להן להביא ילדים הוא הליך הפונדקאות, אך זה שנוי במחלוקת מבחינה הלכתית.

בכנס הדיגיטלי של מכון פוע"ה שיתקיים ביום ד' הקרוב, 6 בינואר, יוצגו ההסברים הרפואיים וההלכתיים בנושא ויקיימו דיון סביב פתרון "השתלת רחם". מדובר בניתוח יעיל וחדשני שנוסה כבר בעולם. במרכז הרפואי "זיו" בצפת מבקשים לבצע אותו כאן בישראל ואף הגישו לאחרונה בקשה רשמית למשרד הבריאות לאישור ביצוע ההליך הרפואי.
"מדובר בטכנולוגיה חדשה ופורצת דרך", מסביר ד"ר ענבר בן שחר מנהל מחלקת נשים ויולדות, במרכז הרפואי זיו. לדבריו, "לרוב נלקח הרחם מקרובת משפחה שסיימה את הפוריות שלה ומושתל באישה העקרה. לאחר כשנה הרחם יכול לקלוט הריון והאישה יכולה להרות וללדת". הראשונות לביצוע ההליך היו קבוצת נשים משבדיה, מדינה שבה יש איסור על פונדקאות, והוא התפשט למדינות נוספות ובהן ארה"ב, ברזיל וסין. התוצאות לגבי ההשתלה ולגבי המיילדותיות נרשמו כהצלחה והן מעודדות מאוד. ד"ר בן שחר אומר כי אנשי המקצוע במערך הרפואי במחלקה שלו, שעברו הכשרה ארוכה כולל השתלה חיה יחד עם צוות שבדי, מוכנים לביצוע השתלה בישראל, "לאחר קבלת האישורים המתאימים ממשרד הבריאות".
מלבד פריצת הדרך הרפואית, בהיבט ההלכתי עולות שאלות רבות בנוגע למעמד התינוק – האם אם שתורמת רחם לבתה הופכת להיות סבתו או אימו של הוולד? האם כאשר אישה גויה התורמת רחם ליהודייה – התינוק ייוולד יהודי או שיזדקק לגיור?
"כל נושא הפונדקאות אינו פשוט כלל מבחינה הלכתית", אומר לנו הרב אריה כ"ץ, רב פוסק ויועץ במכון פוע"ה. הוא מוסיף עוד שיקולים הלכתיים לסוגיה: "הבעיה ההלכתית נובעת קודם כל מעצם הוצאת הרחם מאשה אחרת כי בהלכה אסור לעקר אדם, גבר או אישה. נכון שהרחם מועילה לפוריות לאחרת אבל בוודאי שיש כאן עניין. מדובר גם בניתוח מאוד מסובך ויש עניין לדון האם מותר לסכן אדם עבור פוריות של אדם אחר ולא עבור הצלת חיים?"
הוא מזכיר כי "גם כשמתירים פונדקאות (ולא כל הפוסקים התירו) צריך לדאוג שהפונדקאית תהיה יהודייה לא נשואה, אחרת נכנסים לבעיות הלכתיות קשות. מעבר לכך, קיים ויכוח הלכתי שלא הוכרע האם האישה שתגדל את הילד נחשבת לאם או דווקא הפונדקאית. הליך זה אומנם מאפשר לזוגות רבים לחבוק ילד, אך הוא קשה מאוד".
נחסוך מכם את שרשרת הטיעונים והראיות בסוגיה. הרב כ"ץ מביע עמדה הלכתית ברורה ומגובשת ואולי גם מפתיעה: "השתלת הרחם בנשים יהודיות הוא פתרון מהפכני מבחינה הלכתית. הצורך הגדול לקיים את מצוות 'פרו ורבו' וצערה של האישה מאפשרים הלכתית את ביצוע ההשתלה. הליך זה מאפשר לנשים לחוות הריון, זו חוויה רגשית משמעותית לאישה היוצרת חיבור בינה לבין התינוק". הוא מסביר בנוסף, "מכיוון שהרופאים מבטיחים שבטכנולוגיות היום מדובר בסיכון לא גדול ונעשו כבר עשרות השתלות רחם בעולם ולא תועדו מקרים של סכנת חיים אז אם לצורך פרנסה התירו לאדם לקחת סיכון מחושב על חייו, כך גם בשביל הולדת ילדים".
הרב מנחם בורשטין, ראש מכון פוע"ה: "אנו עוסקים וחוקרים את נושא השתלת רחם מכל היבטיו הרפואיים וההלכתיים במשך שנים ורואים את התהליך מתקדם ומתקרב למעשי כאן בישראל. אנו מחכים למשרד הבריאות שיבדוק את כל הדיקדוקים ומבינים את כובד הראש בענין. במאגר אצלנו במכון קיים ציבור נשים הנפגשות בכל חודש מתמודדות ומקבלות יעוץ והכוונה שעבורן זו תהיה בשורה משמחת והגשמת חלום של ממש".