אחד הנואמים בהפגנה הגדולה מול המטה הארצי בירושלים לאחר מותו של אהוביה סנדק ז"ל, היה מעט שונה מהצפוי באירוע שכזה – חבר מועצת הרצליה מטעם דגל התורה, אלעד צדיקוב. לא רק נוכחותו כאדם חרדי הייתה חריגה, גם תוכן דבריו היה מעט שונה מהרגיל. "מעל כל הטכנוקרטיה המבצעית, יש רוח שאמורה לפעול. רוח שאמורה להגיד מול מה אנחנו פועלים כאן. כשאנחנו מגיעים לנקודה שבה הגוף תוקף את עצמו, כששוכחים על מה אני פועל ועל מה אני נלחם, אני הופך להיות טכנוקרט חסר רוח וחסר חזון וזו לא המגמה שעם ישראל צריך להיות בה".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– 30 שנה למלחמת המפרץ: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון נפתח
– הזדמנות אחרונה לאחדות: המו"מ בציונות הדתית מתחדש
– ויקטור אורבן: איסור השחיטה – "מתקפה" על חופש הדת
צדיקוב רגיל להיות שונה בנוף, בתור חבר מועצה חרדי בעיריית הרצליה וקצין במיל' בשייטת 13. צדיקוב, בן 42, נשוי ואב לארבעה, מתגורר וחי בהרצליה מאז גיל 9. הוא למד בתיכון המקיף והתגייס ב-1997 לצה"ל, שם שירת במשך חמש שנים בשייטת 13 והשתתף במבצעים שונים ובמלחמות. כמו כן הוא בעל תואר ראשון במנהל עסקים מהמרכז הבינתחומי, כיהן כמנכ"ל חברה בקבוצת "סקאל" וכיום בעל חברת שיווק בתחום המסחר ומכהן כמנכ"ל ארגון "אופק – המטה להסברה יהודית".
ההזמנה שלו לנאום בהפגנה כמובן לא הייתה מקרית. בשנים האחרונות הוא שותף בפורום "אחריות יהודית", שחברים בו בעלי תשובה העובדים במגזר הציבורי, יחד עם תלמידי חכמים ואחרים מהעולם החרד"לי. שיתוף הפעולה הזה, לשיטתו של צדיקוב, יכול להוות את הבסיס לגיבוש של ציבורים שונים מהחברה הישראלית שמחפשים שינוי בכל הקשור לנושא הזהות היהודית במדינה.
ההסתכלות בתור בעל תשובה היא שונה, אומר צדיקוב. "יש לי דעות לא חרדיות קלאסיות על יחס לגיוס לצה"ל. אני לא חושב למשל שאו שאתה לומד 14 שעות על הסטנדר או שאתה שבבניק על הברזלים. יש לי דעות עצמאיות גם בתחום התעסוקה, בנושא החינוך והממלכתי חרדי, דברים שלא תמיד עולים בקנה אחד עם המיין-סטרים. להבדיל מתקופות קודמות, היום בעל תשובה ילך עם כיפה שחורה אבל יישאר בתחום התעסוקה שלו, הילדים שלו אולי יהיו בחינוך חרדי אבל הוא לא ישנה את אורחות חייו לגמרי".
דווקא אני, שבא מהעולם החילוני, יכול להתחבר טוב יותר לציבורים אחרים הוא אומר. "חרדיות זו חברה, וחרדי זה לא סקאלה של יראת שמיים. יש דתי לאומי עם יראת שמיים אדירה, ויש חרדים שיראת שמיים מהם והלאה. אני לא מתרגש ממגבעת וזקן, אני מתרגש מהאדם, מי האישיות שיש פה. המסגור החברתי הזה כבר לא קיים והתבגרנו. התקופה הזו דוחקת אותנו לאתגרים לא פשוטים, אנחנו צריכים שחקנים עם מטען שונה. ככל שנדע להכיר את העולם הישראלי ולדבר איתו זה ייתן את היכולת לדבר את הדברים בצורה נכונה.
"הציונות הדתית עוברת היום תהליך. היא מאוד מתבחבשת עם עצמה. מנגד, העולם החרדי לא מושפע מהעולם החיצוני המערבי. ופה אני נכנס: כבעל תשובה, מותר לי להגיד את מה שחרדי מבית לא מעז לומר כי העולם החרדי בנוי על משטר של פחד".
דוגמה לנושאים חוצי מחנות מביא צדיקוב מהורים לא דתיים שפונים אליו: "אני חלק מהקמה של 'פורום שורשים' שהוא פורום הורים ארצי בחינוך הממלכתי. יש איתנו אנשים שמדברים על זה שגילו שמלמדים את הילדים שלהם נצרות ברמה תיאולוגית, אבא שהעיר את תשומת ליבי שחוגגים את האלווין בבית הספר, ואבא אחר שיצא נגד החינוך הלהט"בי בהרצליה. אתה רואה הורים שהם לא דתיים, באים ואומרים עד כאן. הם רוצים שיפסיקו לכפות עליהם את התופעות האלו.
"התבניות של הפוליטיקה היום כבר לא רלוונטיות", הוא קובע בנחרצות. "שום דבר לא רלוונטי באמת. לאנשים נמאס לשמוע את הנאומים של חולדאי היום, או את הנאומים הריקניים של הרמטכ"לים, כי הם בעצמם איבדו את העומק. בשם מה אני כאן אחרי 70 שנה ואחרי 2,000 שנות גלות. הדבר הזה זה מה שמחבר, וכשזה הבסיס ברור שלא מעניין אותי אם יש כיפה או מה הגודל שלה. אני רואה אנשים בעלי מסירות נפש לצאת מול בית ספר שלם. הורה שעומד מול 400 הורים ומסכן את הילדים שלו בנידוי חברתי, את מעמדו מול המורים, וכמו המכבים שאומרים 'מי לה' אלי' – יוצא נגד חגיגות ההאלווין".
כששומעים אותך מדבר בהתלהבות ומשתמש בביטויים כמו "כלל ישראל" או "המגמה האלוקית" אתה נשמע כמעט כמו "מרכזניק" קלאסי. במה אתה כן מגדיר את עצמך כחרדי?
"תחילת דרכו של בעל תשובה מאוד משפיעה על המשך דרכו. יכול להיות שאם הייתי חוזר בתשובה במסגרת סרוגה או חב"ד הייתי נשאר שם. מבחינתי אני מייצג דור צעיר של בעלי תשובה בהרצליה. אנחנו רוצים, וצריכים, מחלקה לתרבות תורנית, חוגים, תקציבים, כוללים. כשאני עושה את זה אני חייב להתחבר למשהו כללי יותר שייתן לי גב".
"העולם החרדי מנתב לתפיסה יהודית מסוימת, יותר שימור החומות מלקיחת אחריות על עם ישראל כולו", אומר צדיקוב. "אני מתחבר לצד הכללי יותר של לקחת את מה שגדלתי בו כדי להפוך אותו למשהו יהודי יותר". כמי שבא מתוך המדינה, הוא ממשיך, אני הבעלים שלה כמו כל אחד אחר, "רק חרדי באורחות חיי".
לכל העוסקים בחישוב המנדטים בימי הבחירות הסוערים, כדאי להקשיב לניתוח המספרי שמביא צדיקוב. מבחינתו מדובר באלפים רבים של אנשים שעדיין לא מצאו מסגרת פוליטית שתאחד אותם. אבל אם תשאלו אותו, גם זה יגיע יום אחד.
"העולם החרדי הולך וגדל ומכיל בתוכו המון קבוצות שאחנן בהכרח רחוקות מהציבור החרד"לי. יש את מעגל בעלי התשובה שלפי הלמ"ס מונה בערך 250 אלף איש. יש את מעגל החוצניקים שעלו לארץ מתוך ציונות והם שמחים ואוהבים את המדינה. יש את המעגל של הרב מזוז, ויש את 'קדושת ציון', אברכים תלמידי חכמים שלומדים וכותבים על ארץ ישראל בשמות בדויים כדי שלא יזהו אותם. ויש כמובן החרדים העובדים שמעוניינים יותר ויותר להשתלב במדינה ולא מזדהים לגמרי עם התפיסה השמרנית של החברה החרדית ודרכה".
זה מצדיק מבחינתך מפלגה חדשה?
"הפורום של אחריות יהודית רוצה לקחת אחריות על עם ישראל. הפורום כולל כרגע רק חרד"לים וחוזרים בתשובה ולא את כל הקבוצות שמניתי. אנחנו במאבק עיקש מול התרבות שסביבנו ואין ברירה אלא להיכנס לסוגיות הללו. זה בסוף יגיע גם להקמת מסגרת פוליטית".
למה אדם כמו בצלאל סמוטריץ' למשל, לא יכול לייצג אותך?
"בצלאל הוא אדם משכמו ומעלה ואני מלא הערכה אליו. אנחנו בקשר איתו שיבנה ויוביל את הצוות הזה אבל לא יכול להיות שהמאבק הכי חשוב של עם ישראל יסתמך רק על הכתפיים שלו. האם סמוטריץ' זוכה להערכה מכל החוגים שציינתי? חד משמעית כן. הוא זוכה להערכה אדירה והרבה חושבים שהוא האדם הכי ירא שמיים בכנסת ישראל היום".
שבירת ההגדרות הישנות מבחינתו של צדיקוב היא כל הסיפור כולו. שיתוף הפעולה בין החרד"לים לחוזרים בתשובה בציבור החרדי הוא הזרע שעוד יביא את השינוי המכריע. לפני סבב הבחירות השני הקים צדיקוב את מטה בעלי התשובה הארצי בדגל התורה. "הם הופתעו ממני", הוא מספר, "הם לא הבינו איך אני לא מתבייש להגדיר את עצמי כבעל תשובה. אמרו לי: 'אתה כבר חרדי, אתה משלנו'. אני לא מתבייש בזיהוי שלי. בסופו של דבר, החברה הישראלית משנה את דפוסי המסגרת שלה. הציונות הדתית עושה עם עצמה בירור, זה קורה גם בחברה החרדית ויהיה מכנה משותף רחב בין כולם. השאלה המרכזית היא מי חי את הזהות היהודית שלו, וזה לא משנה אם יש לו כיפה שקופה או מגבעת שחורה. איך תיראה החברה הישראלית בעוד 20 שנה? לא כמו שהיא נראית היום. יש תהליכים שקורים בשטח. הבעיה היא שבשביל הפריצה צריך מחנה גדול ושילוב זרועות. היא מבעבעת, התהליכים קורים ובסופו של דבר הם יפרצו".
