ביום שישי הבא, 15 בינואר, יחלפו שנתיים מאז שאביב כוכבי ענד לראשונה דרגות רב־אלוף והחל לכהן כרמטכ"ל. בתקופה הזו פעל צה"ל בכל הגזרות, ובנה תפיסת לחימה שונה מכל מה שהיה רגיל אליו מאז קום המדינה. צה"ל של היום אינו דומה לאותו צבא שנזקק ליותר מ־51 יום כדי להרוס מנהרות טרור ברצועת עזה ולהילחם מול ארגון הטרור החלש ביותר במזרח התיכון, ואז לצאת מהרצועה עם טעם מר בפה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הפסקת חיסון החיילים ותגבור המערך האזרחי: בצה"ל נערכים לסגר השלישי
– צפו: המון ראשי מפלגות, אבל למה כולם גברים?
– דעה: פעילות גופנית בחורף, צעד אחר צעד
הרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט החל את המהפכה, וכוכבי הגיע כדי להשלים אותה. איזנקוט זרק לאוויר את המילה "הכרעה", והשאיר לפרשנים לפרש אותה כל אחד על פי הבנתו. כוכבי לא השאיר מקום לפירושים, יש לו הגדרה ברורה. "הכרעה זה אומר שהקרב מול האויב מסתיים באחת משתי האופציות – או שהוא מת או שהוא מרים דגל לבן", זו התשובה ששמעתי בשנה האחרונה מכל מפקד שפגשתי בכל זירה אפשרית. כך מדברים בצנחנים, בשריון, בחיל האוויר, בתותחנים, בהנדסה ובשאר יחידות צה"ל. אין מפקד בצה"ל שאיננו דובר את שפת כוכבי – השפה החדשה שהכתיב הרמטכ"ל למפקדיו ושהונחלה בשטח הלכה למעשה.
הדרך לשם דרשה טלטלה בצה"ל. כוכבי בחר להעביר את תורתו באמצעות "מצפן" – תורה כתובה במספר פרקים שהגיעו לכל מפקד. "קחו את המצפן הזה, הניחו אותו על כף היד וזו תהיה תורת הלחימה שלכם בעומק שטח אויב, באימונים, בשיחות עם הלוחמים שלכם ובהגיעכם הביתה", ביקש כוכבי משכבת הפיקוד.
1. מבחן האומץ של המפקד
"ניצחון במלחמה מורכב מתמהיל של חמישה נושאים מרכזיים: רוח לחימה, מוכנות הכוחות, תוכניות אופרטיביות מותאמות, כושר השתנות של הכוחות בקרב ושל המטה הכללי, והראשון בחשיבותו – המפקדים" (כוכבי בשיחה עם מפקדים באחת העוצבות).
תנאי ראשון ליצירת הכרעה, מאמין רב־אלוף כוכבי, הוא אומץ רוחו של המפקד בשטח. כוכבי רואה במפקד לא רק מי שצועק ללוחמיו "אחריי", כי אם זה שמשרה את האומץ שלו כלפי מטה. בעיניו קיים קשר ישיר בין אומץ ליבם של המפקדים לרוח הלחימה של החיילים וליכולת הביצוע שלהם. "ללא אומץ ותעוזה אין להתגבר על אימי הקרב ומבחני הלחימה, שאין כמותם לתחושת סכנה מודעת", הבהיר למפקדים הצעירים.
אבל האומץ שכוכבי דורש מהמפקד איננו רק להסתער, אלא גם להעז לחשוב אחרת מהמפקדים שמעליו ולהציג את דעתו בפניהם. כאן מתחיל האומץ בפיקוד, שכוכבי מאמין כי הוא ישנה את תוצאת הקרב. חובתו של המפקד, כתב למפקדיו, "להעיז וליטול על עצמו סיכונים וסכנות בנקיטת יוזמה ולאחוז בתכסיסי מלחמה נועזים כשהם דרושים להשגת המטרה".
אחת לכמה שבועות סועד הרמטכ"ל את ארוחת הערב שלו עם מפקדי שטח, כאלה שהם בכירים פחות מאלה שמסתובבים בדרך כלל בבניין המטה הכללי בתל־אביב: מח"טים, מג"דים וגם מפקדי פלוגות. הוא מפציר אז בהם להסיר את חסמי הדרגות ולנהל שיח פתוח. עבורו זו הזדמנות לשמוע מהם ביקורת, גם כשהיא לא קלה: כיצד הם רואים את שדה הקרב המיושן, מה הם חושבים על הפקודה שמונעת מהם להכריע בשטח, על מגבלות האימון ועל אילוצי הפיקוד. כוכבי מקשיב. בסוף הארוחה, כשמגיעים לכוס הקפה, הוא מלמד אותם איך נוטלים את הניצחון מהאויב בהעזה וביוזמה מובהקת, בדיוק כפי שהם העזו לשקף מולו במילים את מה שקודמיו לא תמיד היו מוכנים לשמוע.
2. עד הטיל האחרון
"שלילת היכולות מהאויב היא מושג מפתח. כמה השמדת? כמה יכולות לקחת מהאויב כשעשית את התנועה מא' לב'? נגיד שנכנסנו וכבשנו את לבנון עד צור, כולל את צור, ואז מסתכלים אחורה ואומרים שהשמדנו רק 20 אחוז, מה קורה עם עוד 80 אחוז יכולות, רקטות? התרגיל הבא שלכם צריך להביא תוצאת סיכום של כמה השמדתם" (כוכבי בשיחה עם מפקדים ביחידות לוחמות).
הרמטכ"ל הנוכחי הוא כנראה הראשון ממפקדי צה"ל שמציב לצבא את יעדי המלחמה הבאה ימים רבים לפני שפרצה: השמדה של תשתיות שיגור הטילים והרקטות. חשוב לו מאוד שהיא לא תסתיים באופן שבו הסתיימו המערכות האחרונות – לבנון השנייה, עופרת יצוקה וצוק איתן, כאשר האויב ממשיך להרעיש את העורף הישראלי עד לדקה האחרונה של המלחמה.
לכוכבי חשוב מאוד שהמלחמה הבאה לא תסתיים באופן שבו הסתיימו המערכות האחרונות, כאשר האויב ממשיך להרעיש את העורף הישראלי עד לדקה האחרונה
חיזבאללה וחמאס הבינו את הפסיכולוגיה הישראלית ולכן הקפידו לירות לשטחנו אחרונים, גם כשהיה מדובר בטיל האחרון במחסניהם וברקטה שנשארה לפליטה. כוכבי מאמין בכל ליבו ששלילת היכולת הזו תהווה ניצחון מובהק בשדה הקרב העתידי, ושבלעדיה אין ניצחון. את כל השאר צה"ל יודע לעשות היטב: סיכול ניסיונות חדירה, מניעת פגיעה במתקנים אסטרטגיים וכיוצא באלה. אבל לכוכבי זה לא מספיק. לפי תפיסתו, מיטוטו של ארגון טרור מותנית בשלילת יכולתו לשגר את הטילים והרקטות שלו לשטחנו. זהו יעד שאפתני, יש שיאמרו שאפתני מדי, אבל זו השפה ששגורה בפי המפקדים בצה"ל בשנה האחרונה, בהתאם לרוח המנשבת מלשכת הרמטכ"ל.
3. תמונת הקרב על כף היד
"המבחן שלכם הוא מבחן הפרקטיות – האם מתוך 100 אנשי חיזבאללה שיש בפאתי צור, השמדת 60־70 מהם או שהשמדת רק עשרה. אתם צריכים לעסוק בזה מבוקר ועד ערב – איך לחשוף את האויב במרחב האורבני, הכפרי או הפתוח שהוא האתגר הגדול, לסגור עליו מעגל ולהשמיד אותו" (כוכבי עם מפקדים בשטח בזמן תרגיל).
לא בכדי מסמן כוכבי למפקדים שתחתיו אתגרים שאפתניים. הוא מאמין שהצבת אתגרים כאלה היא משימה ראשונה במעלה. והדרך לעמוד בהם, היא רק כשעובדים יחד. כאן נכנס לתמונה מושג ה"שילוביות", מונח שהכרנו עוד בעידן איזנקוט. החזון שבלב התפיסה הזו, הוא לחבר את כלל היחידות בצה"ל כך שהטייס יוכל לדבר עם המ"פ בשטח, ושניהם יוכלו לכוון זה את זה למטרה לצורך השמדתה. כוכבי גם משוכנע שהדרך המיטבית לנצח אויב חזק כמו חיזבאללה, מתחילה ונגמרת בתמרון קרקעי. בלי כניסה קרקעית ללבנון אין דרך לעצור את חיזבאללה, וככל שהתמרון ירחק בעימות הבא – כך הנזק שהעורף יספוג יהיה קשה יותר.
איך מתמרנים להכרעה? ובכן, כאשר יחידה מיוחדת נכנסת ללבנון היא זקוקה למודיעין מדויק, מה והיכן קורה בשטח בכל נקודת זמן. כדי לשבר את האוזן: אמ"ן יודע להביא את המודיעין של האויב הנסתר, הכטב"ם באוויר מספק תמונה של האויב הגלוי, המידע שמגיע מספינות חיל הים מול עזה תורם את תרומתו שלו, והיחידה הלוחמת עצמה יודעת גם היא כמה דברים. עכשיו נשאלת השאלה איך מחברים את הכול ומניחים את התמונה בכף ידו של כל לוחם בגזרה – זה שבקרקע, זה שבטנק, זה שמאחורי הגבול על עמדת הפעלת התותחים, זה שבאוויר בתוך תא הטייס, וזה שבעומק הים בבטן הצוללות.
צה"ל פיתח בשנים האחרונות פלטפורמות טכנולוגיות שמציגות לכל זרועותיו את אותה תמונה; מעין אפליקציית ווייז שיושבת על טאבלט, וכל מי שמחזיק אותו מולו רואה מה קורה בשטח האויב. אם כלי טיס מזהה אויב בנקודה נסתרת, הוא יכול לסמן אותה מיד על המפה, ובאותה שנייה המודיעין הטרי גלוי בפני כולם; אם המג"ד מזהה עם הכוח שלו אויב נסתר בפאתי שכונה, הוא מסמן אותו על המפה ומספק תמונת מודיעין מדויקת לטייס שמסוגל להשמיד את האויב ללא שיהוי ולחסל את האיום.
המודיעין הנוכחי חסר תקדים בהיקפו. רק לצורך השוואה: כשצה"ל יצא למלחמת לבנון השנייה, מספר המטרות שהונחו בפניו עמד על קצת יותר מ־200. היום יש לצה"ל ביד מודיעין על אלפי מטרות, וביום הקרב עצמו הוא יהיה מסוגל לאתר עוד מאות. זהו כלי שובר שוויון שיכול להכריע את חיזבאללה בפרק זמן של ימים, אלא אם כן ישתבש משהו שקשה לצפות עכשיו. כוכבי שואף להביא את היכולת הזו לאימונים, כדי שבשדה הקרב צה"ל יוכל לא רק להשתלט על ריכוזים אורבניים של חיזבאללה או חמאס, אלא להשמיד 60־70 אחוזים מהיכולות של האויב.
4. הגנה, התקפה ותחקירים
"התפקיד שלכם הוא להגן על גבולות המדינה ולהגן על אזרחי מדינת ישראל. הגנה על מדינת ישראל לא קורית במקרה. היא קורית בזכות הערכת מצב מהירה, בזכות הפעלת נשק מדויק, בזכות פתרון שהיה מותאם לאיום, וזה קורה בזכות רוח לחימה, נחישות וחתירה למגע. זה מה שאנחנו מצפים מכל הלוחמים לאורך כל הגבולות" (כוכבי באוגדת עזה, יום לאחר קרב בדרום).
"ההגנה הכי טובה היא ההתקפה", אומרת הקלישאה הידועה. בחיים הפרטיים, מול בת/בן הזוג או הבוס, זה לא כל כך עובד, אבל בשדה הקרב זו עדיין הנוסחה המנצחת. כדי למנוע מהאויב לפגוע בעורף, עליך קודם כול לתקוף אותו. ישראל מצוידת היום במערכת הגנה אווירית מהטובות בעולם, עם יכולת מוכחת של 93 אחוזי הצלחה. זו יכולת שלא הייתה קיימת בעבר, ובין השאר היא נועדה לספק שקט נפשי לכוחות שנלחמים בעומק, שאינם צריכים לדאוג לעורף.
מאידך, כוכבי יודע שמאחורי הגבול בזירה הצפונית יושב אויב חזק. הלוחמים של נסראללה בשנת 2021 אינם אותם לוחמים של 2006. הם חזקים יותר, מאומנים יותר, בעלי ניסיון בקרבות קשים – בעיקר מהמלחמה בסוריה שהם נטלו בה חלק – יש להם ציוד וטכנולוגיה, וגם ידע על מה שמחכה להם בצד הישראלי. ישראל משקיעה מאמץ רב בצבירת מידע מודיעיני על מזימותיו וכוונותיו של הצד השני. בזכותו נשללו מנסראללה יכולות רבות, וסוכלו למשל תוכניות תקיפה שכתבו מפקדיו. בצה"ל אומרים שאלה היו תוכניות ראויות מאוד. מנהרות הטרור והנשק המדויק שבידי הארגון השיעי, ימשיכו מן הסתם להעסיק את צה"ל גם בעימות הבא.
לצה"ל היו לא מעט אירועים מבצעיים בשנים האחרונות, רובם בגזרת הדרום, אבל גם מהם אפשר ללמוד הרבה מאוד. כוכבי מאמין שיחידה רצינית צריכה לדעת לתחקר את עצמה באופן קבוע, ולעבור ממצב של טוב לטוב מאוד ומטוב מאוד למעולה. הוא מפקח על העניין הזה מקרוב, עד לרמה של קריאת תחקירים. מבחינתו, הסוד פשוט: קחו לא רק את האירועים הלא טובים אלא גם את האירועים המצוינים, תחקרו אותם ותלמדו גם מהם. גם ספורטאי שזכה במדליה ושבר שיא עולם, קם למחרת ומתאמן לקראת שיא חדש.
5. ולסיום: האנשים
"האדם יקר, יקר, יקר, יקר. אסור להתייחס אליו כמובן מאליו, רק כי קיבלנו אותו בחובה בבקו"ם. פשוט תתייחסו אליו כאנושי. צריך לדעת לדבר איתו בזמן, לצלצל אליו בזמן ולהקשיב לו. צריך לדעת להיות תובעני מאוד, אבל לצד זה אנושי מאוד. שכל חייל ביחידה שלכם ירגיש שזה הבית שלו. גבר, אישה, דתי, חילוני, נוצרי, מוסלמי או אחר, צריך להרגיש שייכות ולא להרגיש שמאיימים עליו, שדוחקים אותו" (כוכבי בהרצאה בפני פורום סגני־אלופים ורבי־נגדים).
כשכוכבי פוגש את משרתיו – לא רק ביחידות הקרביות אלא גם אלה שעושים את מלאכתם בעורף – הוא יודע שיש לו בעיה גדולה במה שמוגדר בצה"ל "האנשים". מעמדו של הקצין והנגד בצה"ל נשחק בשנים האחרונות. הנרטיב הישן, שלפיו אנשי הקבע הם משרתי האומה הראויים לכל הוקרה נשחק ואיבד מכוחו, וכיום הצבא נדרש להיאבק עליו מול חברה שיפוטית ומול שוק עבודה שהפיתויים בו עצומים. פעם היה קל יותר לחבר אדם לשליחות מתוך חשיבותה של המשימה. בעידן תחרותי שבו קמות בישראל חברות קטנות וגדולות, הצמאות לכוח אדם איכותי ומציעות הרבה יותר לפורשי צבא הקבע ומחזרות אחריהם, צה"ל מנהל מערכה קשה על כל אחד מהם. כוכבי נאבק על שיפור מעמדם, כפי שהוא נלחם להיטיב את מעמדו של הלוחם בסדיר.
קיצור השירות הסדיר בתקופת גדי איזנקוט הפך בינתיים לבעיה גדולה המעיקה על הצבא. בעיני כוכבי הדרך לשמר את ההון האנושי בצה"ל מתחילה בביטול הצעד הזה, ובמתן מענה טוב יותר למשרתיו הבוגרים. הוא גם דואג לכך שמשימת הכנתו של הצבא למצבי חירום לא תגבר על צורכיהם האישיים של המשרתים ולא תכביד על מצוקותיהם השוטפות. בעיניו זו משימה חשובה לא פחות מהשגת מיירטים לכיפת ברזל, טילים מדויקים לתקיפה בעומק לבנון, מטוסי קרב חדישים או טנקים מהניילון. שתיהן יאפשרו לצה"ל את מימוש תכלית עיסוקיו של הרמטכ"ל ה־22 גם בשנתו השלישית כמפקד העליון של צה"ל: הכרעה.
