הפיגוע שבו נרצח עדיאל קולמן ז"ל הוא רחוק מלהיות הפיגוע הראשון שרואות האבנים העתיקות של רחוב הגיא בירושלים. מזה שנים רבות שרחוב הגיא הפך לסמל המלחמה על ירושלים, ודם יהודי רב ניגר בו. זהו הרחוב בו מחבלים ערבים רוצחים יהודים וזהו הרחוב בו החל פרויקט ייהוד העיר העתיקה של עמותת 'עטרת כהנים'.
לרחוב 'הגיא', כאמור, היסטוריה עקובה מדם. היא החלה עוד בשנת 1851 אז נרצח אברהם שלמה זלמן צורף, סבו של יואל משה סלומון ומראשי הישוב היהודי בירושלים, אשר פעל להקים מחדש את בית הכנסת "החורבה". פעילותו הציונית הייתה לצנינים בעיני המוסלמים והוא נרצח במארב שטמנו לו בדרכו לבית הכנסת. אירוע נוסף ב-1948 הוא הירצחה של מירל טורנהיים ברחוב. תקופה רגועה הייתה לאחר שירדן כבשה את האזור ומנעה כניסת יהודים.
במלחמת ששת הימים השיגה ישראל את השליטה על ירושלים מידי הירדנים ובה גם בעיר העתיקה וברחוב הגיא. הפיגוע הראשון לאחר השגת השליטה הישראלית היה ב-1986 אז נרצח אליהו עמדי עת שחזר מתפילה בכותל המערבי. מהירצחו של עמדי ועד היום נרצחו ברחוב שבעה יהודים ונרשמו עשרות ניסיונות רצח של מוסלמים נגד יהודים, בשנת 2017 נרשמו שני ניסיונות רצח. קורבנות פיגועי הרצח האחרונים ברחוב הגיא הם אהרון בניטה והרב נחמיה לביא זכרונם לברכה, וביממה האחרונה נוסף להם עדיאל קולמן ז"ל.
רחוב הגיא, או בשמו הערבי "אל וואד", הוא רחוב עתיק המוביל משער שכם אל הכותל המערבי ואל הכניסות השונות להר הבית. הרחוב נבנה בתקופה הרומית כחלק מתכנית תכנון ערים של האימפריה. במאה ה-19 החל הרחוב להתפתח ואף שוקק חיים הודות לחמאם שנבנה בו ולשוק המוסלמי.
בהמשך המאה החלו יהודים להתגורר במקום בשל צפיפות ברובע היהודי ורכשו אדמות ברחוב. בין השאר את המבנה בו בנו את "בית כנסת אוהל יצחק" ב-1867 ומאוחר יותר ב-1883 נרכש בידי יהודים מבנה נוסף ברחוב הנקרא "בית ויטנברג". בפרעות תרפ"ט ברחו יהודי הרובע המוסלמי ומאוחר יותר, ב-1948 הלגיון הירדני שכבש את האזור פוצץ את בית הכנסת אוהל יצחק.
פיגוע הרצח של אליהו עמדי היה קו פרשת המים שסימן את תגובת הנגד הגדולה מצד היהודים לטרור היהודי. לאחר הרצח שר השיכון דאז, אריאל שרון, רכש דירה בבית ויטנברג על מנת להגביר את השמירה הבטחונית על היהודים במקום ושהה שם מעת לעת ואף ערך כנסים של מפלגת הליכוד. בחנוכת הבית השתתפו ראש הממשלה יצחק שמיר, שרי הממשלה וחברי כנסת. הפעולה הביאה להעלאת הלגיטימציה של אנשי 'עטרת כהנים' והם החלו בתנופת רכישה וייהוד הרחוב וחלקים אחרים בהם מתגוררים מוסלמים בירושלים, בעיקר בשכונת סילוואן. בין השאר הוקמו ושוקמו ברחוב מבנים יהודים בהם: בית ויטנברג, בית דנון, בית אלחנן, ישיבת עטרת ירושלים, בית הכנסת אהל יצחק, בית הכנסת איגוד לוחמי ירושלים, בית הכנסת אוהל בן ציון ובית הכנסת חזון יחזקאל.
ההתפתחות היהודית במקום והנוכחות הרבה של כוחות הביטחון הפכה את רחוב הגיא לציר פופולארי יותר עבור יהודים המבקרים בעיר העתיקה או כאלה העושים דרכם אל הכותל המערבי. נוכחות עולה של יהודים ברובע המוסלמי מתקבלת בכעס רב בקרב המוסלמים במקום. רחוב הגיא הפך לציר מרכזי המוליך מוסלמים אל הר הבית ויחד עם זאת ציר המוליך יהודים אל הכותל הערבי – ציר המהווה נקודת חיכוך מתוחה בין הצדדים. רחוב הגיא כאמור, הוא אחד מסמלי מאמצי ייהוד השכונות וקרבתו להר הבית, הנקודה מתוחה ביותר, הביאה אותו להיות יעד מרכזי לפיגועי טרור מוסלמים.
"צעדת הדגלים המתקיימת ביום ירושלים עוברת במקום ומביאה לרחוב הגיא אלפי יהודים. על מנת למנוע חיכוכים בינם לבין האוכלוסייה הערבית במקום, המשטרה סוגרת את הרחוב לערבים כך שהמעבר בוא למשך היום הוא ליהודים בלבד. בעיני התושבים הערבים, זהו סמל הכיבוש המתבצע תחת חלון ביתם".
