נמשכים מאמצי המעקב אחר התפשטות מוטציות הקורונה מבריטניה ודרום אפריקה. במעבדה הלאומית לנגיפים של משרד הבריאות החלו לחפש את המוטציות בדגימות שפכים ממקורות ביוב רחבי המדינה. בדגימות שפכים שאותרה בהם כמות משמעותית של נגיף קורונה, הדגימות עוברות הליך ריצוף של ה-RNA של וירוס הקורונה (הקוד הגנטי של הווירוס) בניסיון ללמוד על היקפי התפשטות המוטציות השונות במי השפכים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
קריאה לימין: תלמדו מהשמאל ותפסיקו לגנות על אוטומט
"זכית להגשים חלומות של כולנו": השגריר פרידמן עוזב
לשם שינוי: מה עומד מאחורי השמות הישראלים
המטרה היא לזהות צברי תחלואה והדבקה שנובעים מהווירוסים שהתפתחו מהזן המקורי של הCOVID-19 שהתגלה בסין לפני למעלה משנה ומאז עבר שינויים גנטיים שחלקם, ככל הנראה, הפכו אותו למדבק בשיעורים ניכרים משמעותית מאשר הנגיף המקורי. מדובר בתהליך אבולוציוני שכיח שלרוב אינו משנה את מבנה הווירוס בכללותו אלא חלקים ממנו. על פי מחקרים שנעשו עד כה עולה כי המוטציות החדשות שעברו סדרת שינויים, לא שינו את חלבון הספייק של הווירוס שהחיסונים החדשים מצליחים לפתח לו נוגדנים.
"אנחנו מקבלים דגימות ממכוני טיהור שפכים ועם הזמן, ככל שיהיו צברי תחלואה, אנחנו נדגום גם בביוב במעלה הזרם בצברי אוכלוסייה" הסבירה פרופ' אלה מנדלסון, מנהלת המעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות שפועלת במרכז הרפואי שיבא-תל השומר. היא אומרת שבזכות דגימת הרצפים לאיתור מוטציות, יוכלו לאתר שכונות שבהן המוטציות החדשות יכולות להיווצר ולהגיע לישראל גם בעתיד, ולייעל את המערכה בקטיעת שרשראות ההדבקה וצמצום השפעה של שינויים גנטיים כאלו ואחרים שעוברים וירוסים במהלך התפרצות.
מאז החלו לדגום שפכים עם הקמת המערך הלאומי לאיתור קורונה, מספרים במעבדת הנגיפית הלאומית כי הם הצליחו לאתר צברי תחלואה ולזהות מגמות באמצעות דגימת הביוב תוצר בני האדם. "גילינו שאנחנו מסוגלים לראות כבר חלק מהמוטציות" מציינת פרופ' מנדלסון. לדבריה, "אנחנו לא יכולים להגיד האם הווירוסים שאיתרנו באו מאדם אחד, אבל אם נראה שהם חוזרים על עצמם שוב ושוב אז ההנחה היא שבאותו אזור שממנו לקחנו את הדגימות יש הישנות מקרים לאותם וריאנטים. למעשה, דרך השפכים אדע איזה מוטציות יש כאן גם מבלי לסמוך רק על בדיקות הקורונה החיוביות שמגיעות לכאן לריצוף".
אתמול דיווחנו כאן לראשונה באתר 'מקור ראשון' על המערכת החדשנית בעלות של למעלה מ-4 מיליון שקלים שהגיעה לישראל בסוף השבוע, ועתידה להכפיל פי כמה את היכולת של מערכת הבריאות לאתר הישנות מוטציות מכל סוג שהוא בנגיפים שהופיעו כבר בישראל או שעלולים להופיע.
המערך הלאומי עומד בקשר עם מערכות לניטור מגפות ברחבי העולם ועדכונים על רצפי קורונה חדשים שמאותרים במדינות שונות בעולם מגיעות גם אלינו לישראל וכאן מנסים ללמוד ולהבין האם המוטציות הללו כבר מדביקות אחרים. להערכת המומחים המוטציה הבריטית שהפכה למפושטת משמעותית בישראל, היא כבר 'בת קבע' ולא ניתן יהיה לעצור את התפשטותה ואת עיקר המאמצים משקיעים כעת בניסיון לצמצם את מקרי התחלואה כתוצאה מהדבקה במוטציה מדרום אפריקה.
לישראל יש ניסיון עשיר, אם כי לא מוכר, בריצוף ואיתור נגיפים במערכות ביוב. לאחר אירוע של התפרצות מחודשת של הפוליו (מחלת הגורמת לשיתוק אצל ילדים) בסוף שנות השמונים, החליטה ישראל על הקמת מערכת ניטור סביבתית של דגימות ביוב ממקומות שונים בארץ לשם איתור הנגיף ותחילת פעולות התערבות עוד לפני שהוא גורם לתחלואה בבני אדם.
הניטור מתבסס על כך שהנגיף מופרש בצואה על ידי אנשים שנדבקו בו ועל כן ניתן יהיה למצוא אותו בביוב אפילו כאשר האנשים שמפרישים את הנגיף לא מגלים שום סימני מחלה. כך ניתן לנקוט באמצעים עוד לפני שיופיעו מקרים של תחלואה. כיום ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם אשר מקיימות ניטור סביבתי שוטף ומסודר שכזה. במסגרת פעולות הניטור של מערכת הביוב נמצאה אז כאמור עדות להימצאות נגיף פוליו בשפכים. מי שעמדה כבר בשנים אלו בראש המעבדה היא פרופ' מנדלסון שסיפרה כי נגיף הפוליו הפראי הגיע בדרך עלומה מפקיסטן לשפכים של העיירה רהט בנגב. "גילינו אותו בשפכים שם ולמרות שלא מצאנו אף אחד שחלה בפוליו, עקבנו אחרי ההתפשטות שלו וכיצד הגיע עד לבאר שבע וליישובים נוספים בדרום ובהמשך גם ליישובים ערביים במשולש ועד לאזור עירון. עקבנו במשך למעלה משנה אחרי הנגיף הפראי הזה באירוע שהיה נחשב לנדיר ברמה בין לאומית ועורר לא מעט דאגה".
בזכות המערך, במהלך קיץ 2013 יצא משרד בריאות במבצע שכלל השלמת חיסוני השגרה לפוליו בילדים, חיסון מבוגרים בנגיף המומת במוקדי בידוד הנגיף בשפכים ובמבצע מתן חיסון חי מוחלש לכל הילדים עד גיל 10 שנים (ילידי 2004 ואילך) שלא חוסנו בעבר בחיסון החי ומוחלש לפוליו. ככל שנגיף הקורונה יישאר איתנו ונצטרך ללמוד לחיות לצידו ולהיעזר בחיסון, צפויה המדינה ליישם את המודל איתור הפוליו לאיתור קורונה ונקיטת צעדים לשליטה על אירועי התפרצויות.
