שנתיים אחרי שעבר בכנסת חוק הפיקוח על מעונות היום – גם התקנות שמסדירות את הפעלתו עברו בכנסת. התקנות עברו בשבוע שעבר בתום דיון בן 14 שעות בוועדה לזכויות הילד, בדיון חריג לאחר פיזור הכנסת. יו"ר הוועדה יוסף ג'בארין קבע כי "עשינו היום היסטוריה והבאנו בשורה למאות אלפי ילדים בגיל הרך והוריהם. חוק הפיקוח הוא המכשיר העיקרי להגנה על הילדים של כולנו, במציאות בלתי מוסדרת שבה צצים שוב ושוב מקרי התעללות מזעזעים", אבל ספק אם התקנות שעברו אכן יצמצמו את מקרי ההתעללות בילדים, וחלקן הגדול אינן מתיימרות אפילו לעשות זאת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המשכורת הראשונה של סילבי כהן, מנכ"לית מלון כרמים
– בלי פשרה: בג"ץ התיר שוב את הכנסת החמץ בפסח לבית החולים
– הקוראים בביוב: מעבדת הנגיפים החלה באיתור מוטציות בשפכים
הוועדה קבעה לראשונה סטנדרטים אחידים על כל המעונות לפעוטות, הן על המעונות בעלי סמל, אשר בהסכם הפעלה עם משרד העבודה והרווחה, והן על כל המעונות הפרטיים. בין היתר נקבע מספר הילדים המרבי בכל קבוצה (תפוסה), היחס בין מספר הפעוטות למספר המטפלים-מחנכים במעון (תקינה), ההכשרה הראשונית הנדרשת בכדי להיות מועסק בתפקיד מחנך-מטפל במעון, ההדרכות וההכשרות שעל צוות המעון לעבור במהלך כל שנה, ותכנית הפעילות השנתית של המעון.
עם זאת, הוועדה הוציאה את התקנות לפני שנערך סקר כלל ארצי על התנאים השוררים במסגרות כיום, כך שלא ברור אם אכן שיפרה את יחס התקינה והתפוסה הקיימים כיום בישראל. ייתכן מאוד שחלק גדול מהגנים הפרטיים כבר עומדים בתקן הזה (או טוב ממנו), ומי שלא עומד בהם יכול פשוט להוריד את מספר הילדים בגן לפחות מ-7 ובכך להתחמק מהתקנות כליל.
בנוסף המדינה קבעה רשימה ארוכה ומסורבלת של אישורי בטיחות, הכוללים למשל גגון לכניסה ועיגון מזגנים, שטח הפעילות המזערי במ"ר לכל פעוט, וגם שלושה אישורי יועצים: אישור של חשמלאי מוסמך, של טכנאי גז מוסמך אחת לחמש שנים, ואישורים למתקני חצר מיועץ בטיחות וממכון התקנים אחת לשנתיים. כל אלה כמובן לא הגורמים העיקריים לפגיעה של ילדים במסגרות, אלא סתם מייקרים את הפעילות של הגנים.
במשך ימים ארוכים של דיונים נערך מאבק בין נציגי משרד העבודה, ובעיקר בין שר העבודה והרווחה איציק שמולי שרצה לקדם את התקנות בזריזות, לבין משרד האוצר שטען שהעלות של התקנות תהיה גבוהה. התוספת מהתקנות בגרסתם הראשונה הייתה צפויה להוסיף לשכר הלימוד במעונות היום כ-400-500 שקלים לחודש, וכן להוסיף מאות מיליוני שקלים לתקציב המדינה.
על פי הוועדה, התקנות שעברו בסופו של יום היו גרסה חלקית של התקנות, בשל התעקשותם של חלק מחברי הוועדה שלא להעביר תקנות שמשרד האוצר לא הסכים לתקצב. המשמעות של תקנות ללא תקצוב ממשלתי היא שהעלויות יוטלו ישירות על ההורים. לטענת הוועדה, התקנות אושרו בעלות של 40 מיליון שקלים לשנה עבור הדרכות והכשרות. למרות שחלק מהתקנות שונה ורוכך, הן צפויות לעלות סכומים ניכרים לגני הילדים עבור רגולציית בטיחות וכוח אדם.
המדינה, שמצד אחד נאבקת כדי לסייע לעסקים קטנים לשרוד את משבר הקורונה ומפזרת מיליארדי שקלים במענקים ובתשלומי אבטלה, מהצד השני מקשה את הפעלתם של עסקים קטנים בדיוק מהסוג שסבלו רבות כתוצאה מהמשבר: מעונות היום.
על-פי דיווח הארגונים המייצגים כ-2,100 גנים פרטיים מגילאי לידה עד 3, עד אוקטובר-נובמבר 2020 התקבל אצלם מידע על סגירה של כ-19 אחוזים מהפעוטונים והגנים מתחילת המשבר ועד לאחר הסגר השני, סה"כ כ-390 מעונות יום. הסיבה העיקרית לסגירתם של גנים וצמצום הפעילות בהם היא אי הגעתם של ילדים למעונות וצמצום במספר הילדים שנרשמו למעונות בשנת הלימודים הנוכחית, לעומת השנה הקודמת. מדיווחי הארגונים עולה כי 10-20 אחוזים מהילדים שהיו רשומים למעונות יום פרטיים מתחילת שנת הלימודים תשפ"א לא חזרו למעונות היום לאחר הסגר השני. מדובר בתופעה הגיונית: הורים שנמצאים בחל"ת או שפרנסתם נפגעה אינם צריכים מסגרת לילדים. אחרים חוששים מהדבקה ומעדיפים להשאיר את התינוקות והפעוטות בבית. ומספר המובטלים הגבוה מסביר למה גם הגנים הפרטיים מצטמצמים ומפסידים.
תקנות הפיקוח החדשות מבקשות להגן על הילדים הנמצאים במסגרות, אבל לא בטוח שהן אכן ישיגו את מבוקשן, ומה יהיה המחיר בסגירתן של מסגרות שהן הכרחיות ליציאת נשים לעבודה, וגם פרנסתן של נשים אחרות. חבר הכנסת אריאל קלנר, שהשתתף בדיוני הוועדה, מסר כי "כולנו בעד מקסימום בטיחות לילדינו וכולנו היינו רוצים לראות פיקוח ותקנות שישמרו על היקרים לנו מכל. אולם, כמי שמבין את מגבלות הרגולציה, היה חשוב לי לוודא את נחיצות התקנות ושלא יהוו מעמסה כלכלית בלתי אפשרית על ההורים או לקריסה של השוק הפרטי. זאת הייתה המשימה העליונה שלנו בוועדה ואני שמח שהצלחנו, גם אם לא מלוא תאוותנו בידינו".
