אחרי תקופה ארוכה של הידוק חגורה כלכלי, הרשות הפלסטינית וחמאס נהנים לכאורה מתזרים מזומנים מרווח יותר. ברמאללה העבירו מראש משכורת מלאה עבור שלושה חודשים למשפחות מחבלים פלסטינים, וחמאס הודיעו כי הסיוע הקטארי בשנה הבאה יגדל וייכנס באופן קבוע.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
פס״ד "ג׳נין ג'נין" הוא ניצחון זמני בקרב על הנרטיב הישראלי
בטיחות ולא ביטחון: התקנות החדשות של מעונות היום
הלבנת מאחזים פלסטינים ללא אישור הקבינט
נדמה שלא היה מאושר מאבו מאזן מהפסדו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות. כמעט מאז כניסתו של הנשיא האמריקני לתפקיד לפני ארבע שנים, היו היחסים בין השניים קשים. אבו מאזן עוד הספיק לקבל את פניו של טראמפ במוקטעה שבבית לחם ולהצהיר הצהרות על שיתוף פעולה פלסטיני-אמריקני, אבל מאז זה רק הלך והידרדר.
העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, הכרה בירושלים כבירתה של ישראל, סגירת מטה אש"ף בוושינגטון ועוד החלטות שגרמו לאבו מאזן להרים חומות, להתבצר בעמדות ולקבל החלטות שנבעו מאימפולסיביות פוליטית ולא היטיבו בהכרח עם האדם הפשוט. כך למשל בוטלה העברת חולים פלסטינים לקבלת טיפול בישראל, טיפול אותו לא יכלו לקבל במוסדות הפלסטינים. החלטה נוספת ומרכזית של רמאללה הייתה הסירוב לקבל את תקבולי המיסים החודשיים מישראל.
בממשלה, כזכור, התקבלה החלטה לקזז את הסכומים המשולמים למשפחות מחבלים מתשלומי המיסים שהרשות אמורה לקבל מישראל. ההנהגה הפלסטינית נעמדה על רגליה האחוריות, ואמרה כי אינה מוכנה לקבל את יתרת הסכום והודיעה על סיום התיאום הביטחוני והאזרחי עם ישראל.
הכלכלה הפלסטינית נכנסה לסחרור, כשהקורונה לא מסייעת בעניין, והחובות הלכו והצטברו. ברמאללה העבירו חלקי משכורות לפקידי הרשות – שירותי הוראה, רפואה מנגנוני ביטחון ועוד. התקציב ששוריין לתשלומי המשכורות למשפחות המחבלים נותר על כנו, אם כי לעיתים הופחתו המשכורות בגלל המשבר.
ואז טראפ הפסיד. אבו מאזן, המנהיג המזדקן שדור ההנהגה הצעיר נושף בעורפו, שם לו למטרה לשקם את היחסים עם ארה"ב והממשל החדש. הוא פנה למצרים בבקשה לסייע לו לחדש את המו"מ המדיני ובמקביל הודיע על חזרת התיאום הביטחוני והאזרחי מול ישראל.
בדצמבר, אחרי החזרת התיאום, קיבלה הרשות הפלסטינית לידיה את כספי התשלומים באופן רטרואקטיבי והקופה התמלאה. הכסף הגיע רגע לפני כניסתו של צו המאפשר תפיסת רכוש וכספי טרור והטלת סנקציות על בנקים פלסטינים דרכם מתבצעת העברת כספים למחבלים. כפי שפורסם לראשונה ב"מקור ראשון", הרשות הפלסטינית העבירה משכורות למשפחות המחבלים שלושה חודשים מראש, לפני כניסת הצו למימוש. המשכורות שולמו במלואן.
גם בגזרת עזה חמאס משדר אופק כלכלי. סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, מוסא אבו מרזוק, עדכן כי קטאר הודיעה על כוונתה להמשיך להעביר לרצועת עזה סיוע חודשי גם בשנת 2021. לדבריו, הסיוע אף יכפיל עצמו ויגיע לסכום של 30 מיליון דולר בחודש (בשנת 2020 הסיוע הסתכם לרוב ב-15 מיליון דולר לחודש). ב-2019 העבירה קטאר לרצועת עזה 150 מיליון דולר – 12.5 מיליון בחודש. בהודעה לעיתונות הודיע אבו מרזוק על שיפור נוסף בנוגע לסיוע הקטארי: התחייבות תשלום לשנה מראש ולא כל חצי שנה כפי שהיה עד כה.
הכסף אמנם נכנס לקופת השלטון ברמאללה ובעזה, אך לא משפר את מצבו הכלכלי של האיש הקטן. נתוני האבטלה, הן ברצועת עזה והן בשטחי הרשות, גבוהים. המשבר הכלכלי ממשיך בשלו, נוסף לקורונה, ומקשה על מצבם של הפועלים, המנוע הכלכלי הפלסטיני. כשאלו מתקשים להתפרנס ולהכניס כסף מישראל לשטחי הרשות, מה שנותר לעשות כדי לקבל משכורת סדירה הוא להיות אסיר או שאהיד. נתון מדאיג מאוד.
