"זו לא משכורת אבל בתקופה הזאת כל שקל זה טוב"

אז איפה תפסה אותך המגפה?
"אני מגיע מתחום של הנדסת תוכנה, קצת לפני הקורונה סיימתי פרויקט גדול והתחלתי לחפש עבודה בנושאים שונים שקשורים לתחום ואז הגיעה הקורונה ודי עצרה הכול, היו פיטורין בתחום הזה, אנשים עברו לעבוד מהבית וברור שבמצב כזה חברות לא קפצו על הרעיון לגייס עובדים חדשים"

כשהסגר הראשון התחיל, ויתרת? הפסקת לשלוח קורות חיים?
"המשכתי לשלוח קורות חיים ואפילו היו לי כמה ריאיונות אבל זה לא התקדם כי השוק הצטמצם ואני יחסית בתחילת הדרך ועם ניסיון בדברים די ספציפיים. כשראיתי שזה המצב החלטתי לנצל את הזמן בבית ולהרחיב את הידע שלי וכך גם לפתוח דלתות לעוד תחומים בענף ולהרחיב אופקים בתחום של הגנת סייבר".

לימודים מהבית יחד עם שלושה ילדים זה לא פשוט, מה קורה איתם בזמן הזה?
"זה עבד טוב כשכל אחד היה במקומו אבל המציאות של חוסר במסגרות גרמה לכך שלא הצלחתי ללמוד ברציפות אז קצב ההתקדמות שלי ירד כל פעם כשהם חזרו ללמידה מרחוק. אין כל כך פנאי ללמוד כשהם ערים ואחרי שהם ישנים יש עוד עניינים של הבית.

"אגב, זה לא היה חייב להיות ככה, מדינת ישראל הייתה יכולה להתנהל טוב יותר, אני חושב שהזלזול שאנחנו רואים כל הזמן מצד קובעי המדיניות בישראל, בתקנות שהם עצמם קבעו מדגיש כמה היה אפשר לטפל במשבר הזה, בטח מבחינה כלכלית, בצורה נכונה וטובה יותר".

הייטק זה תחום אינטנסיבי בטח כמעט לא ראית את הילדים בשגרה. מה התחושה מולם? פתאום אבא איתם בבית שנה רצופה.
"יש שני צדדים למטבע הזה, פתאום יש לי זמן איתם ואני יכול להשקיע בדברים שפעם לא היו בכלל אופציה, הבן שלי רצה ללמוד שחמט, אם הוא היה מבקש לפני שנה שאלמד אותו זה פשוט לא היה קורה ועכשיו עפנו על זה יחד והוא מאוד אוהב לשחק עם חברים. מצד שני יש כאן ממדים של תסכול".

ואיך מחזיקים את הבית מבחינה כלכלית?
"זה לא קל, בגלל עניינים בירוקרטיים אני לא זכאי לאבטלה, המזל שלנו הוא שאשתי עובדת חיונית אז איכשהו מצליחים להחזיק את הראש מעל המים. אני גם עובד בכל מיני דברים מזדמנים, כמו מורה מחליף או נהג. זה כמו דמי כיס, זו לא משכורת, אבל בתקופה הזאת כל שקל זה טוב".

מה זה עושה לך בנפש שאתה לא מוצא את המקום שלך ואת התעסוקה שאתה רוצה?
"זה קשה, זה שובר משהו מבפנים. אני מגיש קורות חיים, משקיע, שולח מיילים ומכתבים וכמה ימים אחרי זה אני מקבל את האימייל הגנרי של "קראנו את הקורות חיים שלך והחלטנו להמשיך עם מועמד אחר" כאילו אין שם אף אחד שבאמת הסתכל עליי".

לפני מספר ימים אשתו של נוריאל פרסמה פוסט בו היא מפרטת את האיכותיות הרבות שלו ואת הכיוון התעסוקתי אליו הוא מכוון. הפוסט גרר תגובות רבות ברשת שאולי יביאו לנוריאל את המשרה המיוחלת.

החלטתם פשוט לירות לכל הכיוונים?
"במובן מסוים כן, מנסים להפעיל את כל הכלים ומקווים שמשהו ייפול סוף סוף לטובתנו ובאמת יש כל מיני דברים שנפתחו. במקביל יש איזה חבר שסיפר שמחפשים אצלו בחברה ושיטת חבר מביא חבר תמיד עובדת יותר טוב מפנייה עצמאית. מקווים לטוב".

התקופה הזאת גרמה לך להנמיך ציפיות שכר?
"לא להנמיך אבל אני לא אבקש יותר ממה שהרווחתי בעבר למרות שהניסיון שלי גדל ואני שווה יותר. צריך להיות מותאם למציאות ומצד שני ברור שהתנאים והשכר צריכים להיות שווים את המאמץ והדלק".

מה החלום, מה תרצה לעשות כשתהיה גדול?
"אני עוד בשלב שאני טועם מכל מיני נושאים בענף, עוד לא התבייתי על משהו אחד אבל כרגע החלום זה למצוא מקום שאשמח לעבוד בו, זאת השאיפה, עבודה שאני אוהב ללכת אליה ולחזור ממנה מבסוט הביתה".