קצב התמותה בבתי החולים עולה והצוותים הרפואיים לא מסוגלים לתת מענה איכותי לחולי הקורונה. כתוצאה מכך זמן האשפוז לחולים הקשים ירד מ-10.5 ימי אשפוז בממוצע לתשעה ימים. המשמעות: חולים מתים כי לא מצליחים לתת להם טיפול רפואי מספק. כך עולה היום (ה') מהדו"ח העדכני של חוקרי האוניברסיטה העברית, המנטרים באופן יומי את מצב התחלואה בישראל. על פי הדו"ח, לימי "הסגר המרוכך" שעברו עד להחלטה על הסגר לא היו השפעות כלשהן על הורדת התפשטות התחלואה בישראל, וגם מבצע החיסונים שנכנס לשבוע השלישי שלו עדיין לא הטביע חותם ממשי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "תוצאה של חוסר משילות מתמשך": בנבטים זועמים על חילול קברים
– "זו לא משכורת אבל בתקופה הזאת כל שקל זה טוב"
– תחקיר המודיע: הגיע הזמן לדבר על הסטנדרטים הירודים בעיתונות החרדית
מספר החולים הקשים באשפוז צפוי עוד להמשיך ולעלות באופן משמעותי בימים הקרובים, ההנחה היא שיגיע לשיא של כ-180 חולים קשים בכל יום ואולי אף יותר מכך, לקראת סוף חודש ינואר. המומחים באוניברסיטה העברית מתריעים כי ניכר שבבתי החולים "מתקשים לשמר את איכות הטיפול הנוכחית".
פרופ' דורון גזית ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית סיפר היום לאתר מקור ראשון כי היקפי התמותה הגדולים מאז תחילת ינואר, כ-500 נפטרים בשבועיים, עלו על האומדנים הקודמים. "הסטייה בין מודל התמותה לבין המציאות עלולה להיות בשל השפעה של עומס החולים הקשים על איכות הטיפול בהם. אנחנו עושים תחזיות תמותה בהנחה שאיכות הטיפול טובה אבל ככל שהעומסים גדלים, איכות הטיפול בחולים יורדת והתוצאות ניכרות בשטח".
הצוות המיוחד של האוניברסיטה העברית מייעץ לממשלה ולצד פרופ' גזית, חברים בו פרופ' ינון אשכנזי ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה. פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית בירושלים ומבית חולים הדסה עין כרם. המסקנות שלהם מניטור תמונת התחלואה בישראל הן מדאיגות. "התחלואה מתפשטת ומקדם ההדבקה עדיין עולה על 1. ממוצע גיל הנדבקים לא משתנה לעומת הגל הקודם ולאורך כל השבועות האחרונים. בעיקר מה שמדאיג הוא שבני 100-60 הם עדיין חלק נכבד מהנדבקים".
הצוותים הרפואיים אף משתפים בתחושות הקשות במדיה החברתית. "עוד החמרה, עוד קריסה עוד תרופות. והצוות עייף, החולים סובלים, אין רחמים. אין הבחנה בין מבוגר לצעיר. מלאך המוות עובד שעות נוספות". כך כתב בפייסבוק ד"ר נפתלי גרוס, מתמחה בבית החולים שערי צדק. גרוס פירט מעט משגרת יומם של הצוותים במשמרות של 26 שעות.
בצל הדיונים על מתווה היציאה מהסגר ודיווחים כי בממשלה מתכוונים לקבל את ההחלטה על בסיס נתון מקדם ההדבקה, ככל שירד מתחת ל-1, מתריעים מומחי האוניברסיטה העברית כי ההחלטה עלולה להיות שגויה ועם השחרור מהסגר התחלואה מיד תשוב ותעלה. "עדיין מוקדם להחליט על המשך הסגר או שחרור ממנו", מסביר פרופ' גזית. לדבריו, "אם הסגר עבד אז נראה בשבוע הבא ירידה במקדם ההדבקה אבל כל עוד היציאה לא תהיה הדרגתית אנחנו נהיה בבעיה גדולה מאחר ומספר המאומתים ביום עדיין עומד על 8,000 בממוצע. המשמעות היא שבכל יום יש 8,000 חולים נוספים שלא יודעים עליהם והם עלולים להדביק אחרים והתחלואה תעלה מיד- זו החלטה מאוד לא פשוטה לצאת מסגר עם מספר חולים כזה גבוה".
