יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן הכריז בליל שבת על בחירות. ההכרזה הפתיעה רבים שחשבו ששיחות הפיוס בין פת"ח לחמאס, לצד ההבטחות לבחירות, כבר לא יתממשו. עוד בטרם נדבר על האינטרסים של כל אחד מהצדדים וההערכות לגבי תוצאות הבחירות, חשוב לומר: גם הצו הנשיאותי לא מבטיח שהציבור הפלסטיני באמת ילך לקלפיות לבחור את מנהיגיו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– לא רק הליכוד: שלל מפלגות מחזרות אחר הקול הערבי
– לוחמי צדק: בחזרה לקרב ג'נין בחומת מגן
– למה אלימות משמאל זוכה ליחס סלחני יותר מאלימות מימין
ההכרזה על קיום בחירות התאפשרה רק לאחר שחמאס ירד מהעץ. בארגון העזתי דרשו לקיים בבת אחת בחירות כלליות לשלושת הגופים המרכזיים: המועצה המחוקקת, מוסד הנשיאות והמועצה הלאומית הפלסטינית שבוחרת את נציגי אש"ף. אבו מאזן ביקש לקיים את הבחירות בשלושה שלבים על פני חצי שנה. הארגון בתחילה סירב אך לבסוף נכנע.
עם הכרזתו, פרסם אבו מאזן גם את לוח הזמנים הצפוי של הבחירות, שכאמור עדיין ניתן לשינוי. לפיו, ב-22 במאי יתקיימו בחירות למועצה המחוקקת, ב-31 ביולי ייערכו הבחירות לנשיאות וב-31 באוגוסט תיבחר המועצה הלאומית.
מבחינת חמאס הבחירות למועצה הלאומית הן החשובות ביותר, שכן הן יאפשרו לארגון להשתלט על אש"ף, שנחשב לגוף העליון של הפלסטינים. בחמאס סבורים שאבו מאזן ינצל כל הזדמנות לדחות ולמוסס את הבחירות כדי לא לאפשר להם לגרוף את הניצחון. אבו מאזן מצידו מבין את החשיבות של הבחירות למעוצה הלאומית ולכן קבע אותן אחרונות. הזמן שיחלוף עד אז יאפשר לו לצבור כוח בבחירות לנשיאות ובמועצה המחוקקת.
סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית "ופא" ציינה כי יו"ר הרשות הורה לוועדת הבחירות והמנגנונים הממשלתיים להתחיל להכין את השטח לבחירות דמוקרטיות בכל המחוזות, ובתוכם גם במזרח ירושלים. ראש ועדת הבחירות המרכזית חנא נאסר נפגש עם אבו מאזן בבית הנשיאות ברמאללה.
בתום הפגישה הכריזו השניים כי הבחירות למועצה הלאומית יתקיימו בהתאם לתקנות אש"ף ולאחר שיגיעו להבנות עם הפלגים הפלסטיניים הלאומיים. עוד ציינו כי לכל הפלסטינים, כולל הפליטים הפזורים במדינות השונות, תהיה זכות הצבעה בבחירות. בארגון חמאס בירכו על הודעתו של אבו מאזן, והביעו תקווה שההליך יבוצע בהצלחה ויביא לתום הקיטוב והפיצול בין הפלגים הפלסטיניים השונים.
כזכור, הבחירות האחרונות שהתקיימו אצל הפלסטינים היו ב-9 בינואר 2005. אבו מאזן זכה אז ב-62 אחוזים מקולות הבוחרים, ונבחר לכהונה כנשיא הפלסטיני למשך חמש שנים, כך שבאופן רשמי כהונתו הסתיימה בשנת 2010. מאז, חמאס והג'יהאד האסלאמי שהחרימו בזמנו את הבחירות, לא הגיעו להסכמה עם פת"ח על מועד בחירות חדש. כעת, היה זה חמאס שהוביל את המהלך.
בבסיס האינטרס של חמאס נעוצות מספר סיבות. הראשונה שבהן היא רצונם לחזק את אחיזתם ביהודה ושומרון. מאז שביצעו הפיכה צבאית בעזה והשתלטו על הרצועה, בחמאס מעוניינים להכפיף את מרותם גם באיו"ש. מנגנוני הביטחון הפלסטיניים של הרשות הפלסטינית פועלים ללא הפסקה נגד פעילי הארגון. זאת גם אחת הסיבות המרכזיות שאבו מאזן מקדש את התיאום הביטחוני מול ישראל, שמסייע לו לדאוג שחמאס לא ירים ראש באיו"ש.
הכרזתו של אבו מאזן על הליך בחירות דמוקרטי ייאלץ את מנגנוני הביטחון לגלות סובלנות יתרה כלפי פעילות חמאס בשטחי הרשות. בארגון העזתי מתכוונים לנצל את ההזדמנות ולפעול על מנת לחבר את השטח לארגון.
מטרה נוספת של חמאס היא לגרום לאבו מאזן להסיר את הסנקציות שהטיל על רצועת עזה, המנתקים בינה לבין מוסדות הרשות. כך למשל במסגרת העיצומים הופסקו העברות הכספים לפקידי הרשות בעזה כמו גם מימון הדלק המשמש לחברת החשמל. בחמאס היו מי שמיהרו להצהיר כי אם יבוטלו הסנקציות ויוחזרו התקציבים לרצועה, לא יהיו בחירות.
מטרת העל של חמאס מתנקזת לשלב האחרון של הבחירות, המועצה הלאומית. בארגון שמו להם למטרה להשתלט על אש"ף שמוגדר כארגון העל של הפלסטינים. אם יצליחו להכניס לתוך המועצה שנשלטת על ידי פת"ח אנשים שלהם, מבחינתם המהפכה תושלם.
אבו מאזן מצידו מעוניין בעיקר בלגיטימיות שלטונית. כאמור, מאז 2005 הוא לא נבחר לנשיאות. בחירות רשמיות יספקו לו לגיטימיות ויציבו אותו שוב כמנהיג הפלסטיני הבלעדי. גם בגיל 85, ולמרות שלל מחלותיו, לאבו מאזן יש עדיין שאיפות פוליטיות. באחרונה הוא עמל להשיק מחדש מו"מ מול ישראל בחסות קוורטט הכולל את מצרים, ירדן צרפת וגרמניה. אחרי שבמשך שנים התנגד לכך נחרצות, כיום הוא מבין שהסכמי הנורמליזציה הם עובדה קיימת, ומקווה לנצל את המצב לגיוס השקעות ממדינות המפרץ, אירופה ואולי מהממשל החדש בוושינגטון. גם הסרת הבידוד מעל קטאר מהווה אופק כלכלי עבור אבו מאזן.
מעל הכול אבו מאזן נחוש להחזיר שוב את הסוגיה הפלסטינית, שנדחקה לקרן זווית, לעניינים. משא ומתן מול ישראל, קשרים עם המפרץ, בחירות פנימיות – כל אלה טובים מספיק טוב כדי להשאיר אותו תחת התעניינות תקשורתית בעולם.
לא ברור עדיין האם אבו מאזן אכן יאפשר את הבחירות עד הסוף. עקרון ההדרגה עליו התעקש מלמד על "נקודות יציאה" אפשריות מהמשחק. בחירות במזרח ירושלים, השפעת הצעירים על ההנהגה הוותיקה, הבחירות הפנימיות בתוך חמאס שגם כן מתקיימות, התערבות של גורמים בינלאומיים כמו טורקיה שמיהרה לברך וגורמים נוספים – כל אלו עשויים גם הם להשפיע על מהלך הבחירות.
