כשנבחרי הציבור יקבלו בעוד כשבועיים את משכורת חודש ינואר, ספק גדול אם תלוש השכר שלהם יכלול הפחתה בסך 10 אחוזים בשכרם, כמובטח. הצעת החוק להפחתת השכר לא אושרה בכנסת, ואף לא נידונה בוועדת השרים לחקיקה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כלכלת גרמניה התכווצה ב־5 אחוזים ב־2020, התחזית ל־2021 לא מעודדת
– הברדקיסטים: הצמד החרדי הצעיר שכבש את המגזר
– "המדינה חשובה בציונות הדתית יותר מהדת"
בחודשים האחרונים, בעקבות הביקורת הציבורית הגוברת, הועלו כמה הצעות לקיצוץ בשכר הנבחרים, ובהן הפחתה של 10 אחוזים וכן ביטול ההצמדה לשכר הממוצע במשק. בדרך כלל שכר חברי הכנסת, השרים ובכירים רבים במגזר הציבורי צמוד לשכר הממוצע במשק; משבר הקורונה דווקא סייע להם, משום שהמובטלים – רובם בעלי שכר נמוך – הוצאו מחישוב השכר הממוצע, ולפיכך הממוצע עלה בהתאם.
הלחץ הציבורי הביא לאישור הצעת חוק שתשעה את ההצמדה לשכר הממוצע, ובכך למעשה נמנעה העלאה של כ־6,500 שקלים בחודש בשכר הח"כים. הקפאת ההצמדה תימשך עד סוף 2022. אולם בנוגע להצעה הנוספת לקיצוץ של 10 אחוזים, שהוביל שר האוצר ישראל כ"ץ, לא נרשמה כל התקדמות.
באוצר מציינים כי ההצעה לא קודמה בשל ערר שהגיש בזמנו השר לשעבר זאב אלקין, משום שביקש להרחיב אותה. בפועל תוצאת הערר הייתה שההצעה "ירדה מהשולחן" ולא שבה. בסביבת שר האוצר טוענים כי בכוונתם להשיב את הצעת החוק ולהעלות אותה להצבעה, על אף מורכבות המהלך בתקופת בחירות.
על פי הצעתו של כ"ץ, יבוצע קיצוץ בשכר השרים, העומד על כ־50,673 שקל בחודש, ובשכר חברי הכנסת העומד על 45,274 שקל. עוד יקוצץ שכר נשיא המדינה (64,673 שקל בחודש) ושכרם של השופטים הבכירים (96,300 שקל בחודש). החיסכון הצפוי מהמהלך בשנת 2021 הוא כ־70 מיליון שקלים.
משכורותיהם של אלפי עובדי ציבור אחרים, בכירים פחות, יתפחו החודש בכל זאת; שכרם עדיין צמוד לשכר הממוצע במשק. ברשימה כלולים בכירים במשרדי הממשלה, יועצים משפטיים, ראשי רשויות וסגניהם, בכירים ותיקים במגזר הציבורי וחלק מהגמלאים במסגרת הפנסיה התקציבית.
