משרד האוצר מתקן את התחזית שלו לשנת 2021 וחוזה צמיחה של 4.6 אחוזים. התחזית המעודכנת של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, מבוססת על שני תרחישים: בתרחיש האופטימי בו ישראל תצליח להשתלט על המגפה היא תחווה צמיחה גבוהה, ובתרחיש הפסימי, אך הפחות סביר, שבו צפויה לנו עוד שנה של תחלואה גבוהה ומגבלות על הכלכלה, הצמיחה תעמוד על 1.9 אחוזים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בנק ישראל הכריז מלחמה על השקל החזק
– כשחיילים יוצאים למסע התנצלות, הטרור הופך למעשה גבורה
– "חיסון למוטציית ההתפצלות": נפתחו הפריימריז בבית היהודי
בהשוואה בינלאומית, הפגיעה בכלכלה הישראלית כתוצאה ממשבר הקורונה נמוכה יחסית. לפי תחזית משרד האוצר כלכלת ישראל צפויה להתכווץ ב-3.3 אחוזים בשנת 2020, זאת לעומת תחזית ארגון ה-OECD להתכווצות של 4.15 אחוזים ביחס לכלכלת ישראל וממוצע של התכווצות בשיעור של 5.5 אחוזים במדינות ה-OECD.
במשרד האוצר חוזים כי לאור מבצע החיסונים המתקדם, שנת 2021 תעמוד בסימן צמיחה כלכלית. היקפה של הצמיחה תלוי במידת ההצלחה של ההשתלטות על המגפה: ככל שההתחסנות של האוכלוסייה תאפשר לישראל להסיר את המגבלות על הכלכלה בלי להגדיל את התחלואה, וככל שקצב ההתאוששות של הכלכלה עם הסרתן יהיה מהיר יותר כך הצמיחה ב-2021 תהיה גבוהה יותר.
התחזית מתחלקת לשני תרחישים: בתרחיש המרכזי שמאופיין בהתאוששות הדרגתית, המשק יתאושש בקצב שאפיין את היציאה ממשבר הסאב-פריים. התרחיש מניח שחיסון האוכלוסייה יסתיים במחצית הראשונה של שנת 2021, כאשר בתקופה זו עדיין ישנן הגבלות בריאותיות בהיקף מצומצם, בתרחיש זה צפויה צמיחה בשיעור של 4.6 אחוזים.
בתרחיש הפסימי יותר מניחים באגף הכלכלנית הראשית כי אם תתקיים תחלואה משמעותית לאורך שנת 2021 או שמבצע החיסונים יתארך מעבר לצפוי, תיאלץ הממשלה לנקוט צעדי הכלה וסגר נוספים במהלך השנה. כך שהמשק יתאושש בקצב שאפיין את היציאה ממשבר הדוט-קום (האינתיפאדה השנייה). ההתאוששות האיטית בתרחיש זה משקפת פגיעה מתמשכת, והצמיחה בתרחיש זה תהיה מתונה ותסתכם ב-1.9 אחוזים.
מדינת ישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב כלכלי טוב יחסית. שיעור האבטלה היה נמוך (3.4 אחוזים), שיעור השתתפות בתעסוקה גבוה (כ-80 אחוזים), צמיחה גבוהה יחסית לתחזיות (3.4%) ויחס החוב תוצר בשנת 2019 עמד על 60 אחוזים. נתוני הפתיחה האלה אפשרו לישראל מרחב תמרון ולהשקיע סכומים ניכרים בהתמודדות עם המשבר, וזאת על אף גירעון מבני גבוה שעמד בשנת 2019 על 52 מיליארד שקלים ובינתיים טיפס עד ל-160 מיליארד שקלים.
במשרד האוצר מסבירים זאת במבנה הכלכלה הישראלית שמפחית את החשיפה למשבר בהשוואה לרוב מדינות הארגון. ישראל חוותה פגיעה קלה בלבד ביצוא בכלל, המהווה רכיב משמעותי בתוצר המקומי. מגזר הטכנולוגיה בפרט חווה שגשוג למרות המשבר, שבא ליד ביטוי בין היתר בגידול ביצוא שירותי ההייטק ובהשקעות הזרות. באופן מפתיע, ענף ההייטק הישראלי שבר את שיא ההשקעות בשנת 2020. סך השקעות ההון סיכון הגיעו לשיא של כמעט 10 מיליארד דולר בשנת 2020, עלייה של 27.4 אחוזים בהשוואה לשנת 2019. מנגד, יצוא שירותי התיירות, שנפגע קשות, מהווה נתח קטן בלבד מהיצוא. בניגוד למדינות אחרות שהתיירות מהווה חלק גדול מהכנסתן, כמו יוון וכמו חלק ממדינות אירופה הקלאסית, שם הפגיעה בענף יצרה בור גדול בכלכלה הלאומית, בישראל ההשפעה לא הייתה גדולה.
שוק התעסוקה, לעומת זאת, חווה זעזוע משמעותי וצפוי להשפיע עלינו לטווח ארוך יותר. במהלך הסגר הראשון בחודש אפריל הגיע שיעור האבטלה לרמה של 36.1 אחוזים (הכולל בלתי מועסקים, עובדים בחל"ת ומפוטרים טריים שאינם מחפשים עבודה). בתום הסגר חזרו מרבית המובטלים לתעסוקה אך במהלך הסגר השני בחודש אוקטובר זינק שיעור האבטלה ל-22.6 אחוזים. על פי הערכות אגף הכלכלנית הראשית, יעמוד שיעור האבטלה הרחב ב-2020 על 15.4 אחוזים, זאת בהשוואה ל-3.8 אחוזים ב-2019.
הסקירה של צוות המאקרו בהובלת ד"ר לב דרוקר ניתחו גם את התפתחות המשבר, שנבעה משלושה זעזועים מרכזיים: זעזוע בצד ההיצע, שנגרם כתוצאה מהמגבלות על הפעילות העסקית, ויצר כמחצית מהפגיעה בכלכלה; זעזוע בצד הביקוש, שנגרם כתוצאה מהפגיעה בהכנסות של פרטים וחברות, וחשש מפני הרעה במצבם הכלכלי. אלה בחרו כמובן לצרוך פחות והורידו את הצריכה הפרטית במשק, מה שהוביל לכ-30 אחוזים מהפגיעה בכלכלה; הזעזוע השלישי היה שינויים מבניים בכלכלה ובעיקר המעבר לעבודה ולמידה מרחוק, ותהליכי דיגיטציה שפגעו בין היתר בביקוש לנדל"ן משרדי ומסחרי.
