במשרד הבריאות מציבים יעד לחיסון נגד קורונה בהיקפים של בין 80 ל-100 אלף בני אדם בכל יום למנה הראשונה. לאחר שבשבועות האחרונים ירד היקף מתן החיסונים לכ-50 אלף מחוסנים במנה הראשונה בממוצע, בכוונת משרד הבריאות להנחות את קופות החולים להיערך לחיסון רחב היקף יותר בניסיון להדביק את קצב המחוסנים למנה השנייה ולהשוות אותו למבוטחי קופות החולים שייקראו לקבל את המנה הראשונה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– דעה: נפטרים מאיראן: האם ישראל מנהלת מגעים עם סוריה?
– סערה בסיר חמין: קטטת קידוש הסתיימה בבית משפט
– "מה שלא תהרוג הקורונה תהרוג הבדידות"

מדינת ישראל שברה את שיא המחוסנים לנפש בהשוואה למדינות העולם אך נדמה היה כי התמכרנו לשיאי העבר, וקצב מתן החיסונים למקבלי המנה הראשונה ירד, וזאת בשל כמות חיסונים נמוכה שהגיעה לישראל מחברת פייזר. לפני כשבועיים ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי ישראל תקבל מיליוני חיסונים נוספים וקרא לציבור להתחסן. בפועל, מעדויות רבות שהגיעו אלינו, מתחמי חיסונים רבים היו כמעט וריקים, קצב הפעילות בהם ירד והאחיות מצאו עצמן מחוסרות עבודה.
"אני לא מבינה למה לא נותנים לנו לחסן יותר אנשים", אמרה לנו גורמת בכירה באחת מקופות החולים. "אנחנו פרוסים במאות נקודות ויושבים ולא מחסנים כי אין לנו עם מה. ביקשנו עוד חיסונים אבל לא הסבירו לנו למה לא נותנים". במתחמי החיסונים המרכזיים של קופת החולים מאוחדת בירושלים המציאות הזאת נראתה היטב לנוכח מיעוט הממתינים לקבל חיסון במרכז "משגב לדך". האחיות במתחם הסבירו למבוטחים שביקשו להתחסן כי "נגמרו לנו המנות לחיסון ראשון ואנחנו מחסנים רק במנה השנייה". במתחם החיסונים שבבנייני האומה גם ניכר היה שקצב החיסונים הינו איטי. במוקד הזמנות התורים נצפו עשרות תורים פנויים.
לנוכח מה שנראה כירידה בביקוש להתחסן בקרב האוכלוסיות המתועדפות, בני 40 ומעלה ונשים בהיריון, כבר הודיעו קופות החולים שיאפשרו לבני 35 ומעלה להתחסן. במשרד הבריאות תקפו את היוזמה והבהירו היום כי "תכנון משטר החיסונים נקבע על פי כמות החיסונים ויכולת החיסון. בשלב זה, ההוראה שניתנה לשטח עוד מאתמול מדברת על חיסון בני 40 ומעלה". ועדת התעדופים לחיסוני קורונה תתכנס מחר ותדון בפתיחת האפשרות לחסן גם תלמידי כיתות י"א וי"ב לקראת חזרתם למערכת החינוך. כמו כן תבחן הוועדה את האפשרות לפתוח כבר עתה לכלל האוכלוסייה, מגיל 16 ומעלה, את האפשרות לקבל חיסון לפי תיאום מראש.
"לא צריך יותר מתווה תיעדוף. יש מספיק חיסונים", אמרה היום פרופ' גליה רהב, חברת הוועדה לתיעדוף חיסונים במשרד הבריאות בריאיון לחדשות 13. לדבריה, "התיעדוף כבר לא עובד בשטח – מחסנים כבר את כולם. בהתחלה זה היה חשוב כי לא ידענו כמה חיסונים יגיעו. עכשיו יש חיסונים ולא צריך תיעדוף".

גורם בכיר במשרד הבריאות הסביר לנו הבוקר כי "חלוקת החיסונים לאוכלוסייה נעשית על פי המלאי שמגיע אלינו מחו"ל, כאשר אנחנו שומרים לכל אדם שמקבל את המנה הראשונה, מנה שנייה שממתינה לו במחסני טבע ותינתן לו בחלוף 21 ימים". לדבריו, קצב קבלת החיסונים עד כה לא היה גבוה דיו ולא אפשר את הרחבת המבצע, ולכן הורגשה האטה. לאור הדחיפות בחיסון האוכלוסייה ובהוראת שר הבריאות יולי אדלשטיין, החליטו לשנות את מדיניות החיסונים ולהשתמש גם במלאי המנה השנייה עבור מתחסנים חדשים. זאת בשל ההסכם עם חברת פייזר שמאפשר לישראל לדעת במדויק כמה חיסונים צפויים להגיע בכל שבוע ולהסתמך על המשלוחים החדשים עבור המנה השנייה.
עד כה ניתנו בישראל יותר מ-2.8 מיליון מנות חיסון (מתוכן כ-500 אלף במנה השנייה). על פי דו"ח מרכז הידע למערכה בקורונה מהבוקר, השלמת חיסון האוכלוסייה המבוגרת (בני 60 ומעלה, 79 אחוזים מתוכם חוסנו עד כה) תשפיע יותר מכל על הורדת היקף התחלואה הקשה והתמותה בטווח הקצר, לצד מודעות ציבורית, תמיכה באוכלוסייה המבוגרת וסיוע פעיל להשלמת חיסונה. "יוזכר כי גם לאחר חיסון בני ה-60 ומעלה ייוותר סיכון לתחלואה קשה באוכלוסייה, עד להתחסנות רחבת היקף".
במשרד הבריאות מתכוונים גם כן למקד מאמצי הסברה ושיחות אישיות בקרב אזרחים שקיבלו את המנה הראשונה ולא הופיעו בקופות החולים או במתחמי החיסונים המרכזיים לקבל את המנה השנייה. כ-1.5 אחוז מכלל המחוסנים לא הופיעו בחלוף 25 ימים ובמשרד מודאגים שמא היקפם יגדל. גורמים במשרד הבריאות ביקרו את התנהלות התקשורת, בטענה שיצרה בהלה בקרב המחוסנים מפני תופעות הלוואי של המנה השנייה ואומרים כי הדיווחים לא נעשו באחריות. בשיחה עם הגורם הבכיר במשרד הוא אמר: "עם זאת אנחנו רואים שאנשים שקיבלו את מנת החיסונים הראשונה ולא הופיעו לקבלת השנייה בתוך 25 ימים מגיעים בכל אופן ועד היום ה-28 כמעט וכולם משלימים את החיסון".