עימות חדש בין ישראל לאיחוד האירופי וחברותיו על רקע סבב ההחלטות הקרוב של מועצת זכויות האדם בסוף השבוע. מנכ"ל משרד החוץ יובל רותם ושגרירויות ישראל במדינות הידידות של ישראל באירופה פועלים בימים האחרונים להדוף נוסח קשה שמקדם האיחוד האירופי ומקדמות אחדות ממדינות מערב אירופה, המונח על שולחנה של מועצת זכויות האדם. מקורות מדיניים שנחשפו לנוסח המוצע אמרו ל'מקור ראשון' כי הוא נועד להחיות מחדש את רעיון החרם על מוצרים ישראליים מיהודה, שומרון, הגולן וירושלים. לדבריהם, האירופים פונים למהלך לאחר שסימון המוצרים שהובילו בשנים האחרונות – כשל.
הנוסח שמקדם האיחוד האירופי ומקדמות גרמניה, בריטניה ומדינות נוספות, נועד ליצוק תוכן מעשי להחלטה 2334, שקיבלה מועצת הביטחון בשלהי כהונת אובמה. ישראל פועלת באופן קבוע למסמוס החלטה 2334, הקובעת כי ההתנחלויות אינן חוקיות ומנסה לא לקשר אליה החלטות אחרות של האו"ם ומוסדותיו. בנוסח הספציפי שמקדמים האירופים בגוף המתקרא "מועצת זכויות האדם", מוצע לנקוט צעדים מעשיים שיבדלו בין ישראל לבין השטחים ששחררה במלחמת ששת הימים.
גורם מדיני אמר כי בתרחיש החמור יותר הנוסח המוצע עלול להחזיר לשולחן את "הרשימה השחורה" של החברות העסקיות הפועלות מעבר לקו הירוק. כזכור, ארה"ב וישראל הצליחו לפני מספר חודשים לכפות על נשיא מועצת זכויות האדם, הנסיך הירדני, זיאד ראיד אל חוסין, את מניעת פרסום הרשימה.
עוד כתבות באתר מקור ראשון
–מתמטיקה ויראלית: ארבע שאלות בחשבון שהפכו לתופעות רשת
–חם, חם, מתקרר: האם תיאוריית ההתחממות הגלובלית היא בלוף?
–מדוע העולם שותק? גם אני בן של כלב (יהודי)
ההחלטה הבעייתית במועצת זכויות האדם צפויה לעלות להצבעה ביום חמישי או ביום שישי. הדיון כולו יתנהל תחת 'סעיף 7' התלוי ועומד אך ורק נגד ישראל – מצב שלא קיים כלפי אף מדינה אחרת. ישראל פועלת כאמור בעיקר מול ידידותיה במזרח אירופה, כדי לאשר נוסח אחר של החלטה שלדעתה יהיה פחות מזיק.
ביום שני בערב התקיימה שיחת טלפון בין מנכ"ל משרד החוץ, יובל רותם, לבין שר החוץ של הונגריה, פטר שיארטו, ובירושלים תולים תקוות בהונגרים. במקביל, נעשו פניות לבירות נוספות באירופה. יצוין, כי האיחוד האירופי עצמו אינו חבר במועצת זכויות האדם ואולם בירושלים סבורים שמוסדותיו הם שפועלים מאחורי הקלעים לקידום ההחלטה הקשה.
עמדת ישראל היא כי חרם במשתמע על תוצרת מיהודה ושומרון הוא צעד ראשון במדרון חלקלק שיוביל להחרמת המדינה כולה. מנגד, עמדת האיחוד האירופי כפי שהבהירה שרת החוץ האירופית פדריקה מוגריני פעמים רבות היא שהאיחוד מתנגד לחרם על ישראל אך בידול בין ישראל לבין השטחים שמעבר לקו הירוק.
משגרירות בריטניה נמסר: "בריטניה הייתה ונשארה מחויבת לפתרון שתי המדינות. הדגש הלא פרופורציונלי על ישראל בסעיף 7 אינו תורם לפתרון. אנו מחויבים להסרת סעיף 7. אופן ההצבעה שלנו יושפע בעיקר מנוסח ההחלטות עצמן, אך גם מהעמדה שלנו לגבי סעיף 7 ומהתפתחויות בשטח".
