שנת 2020 אמנם הייתה קשה עבור כל אזרחי העולם, אבל לראשונה זה כמה שנים אין נרצחים בפיגועים אנטישמיים ברחבי העולם, וכמות הציוצים האנטישמיים בטוויטר ירדה ב-50 אחוזים. מאידך, האנטישמיות ותיאוריות הקונספירציה ברשת הולכות ומתעצמות בעיקר ברשתות החברתיות המחתרתיות. לקראת יום השואה הבינלאומי שיצוין ביום רביעי, 27 בינואר 2021, משרד התפוצות מפרסם היום (א') את דו"ח המגמות והתקריות האנטישמיות לשנת 2020 ואת פעילות המשרד בנושא.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– רייטינג וגידופים בשידור חי: כשבן גביר וטיבי נפגשו אצל רינה מצליח
– בעקבות תבהלה בריטית: משרד הבריאות בישראל פרסם הודעת הרגעה – החיסון הראשון יעיל
– הבחירות הקרבות מזמנות לנתניהו אתגר חדש
על פי הדו"ח, שחיבר מנהל המאבק באנטישמיות של משרד התפוצות יוגב קרסנטי, מגפת הקורונה השפיעה באופן ישיר על מגמות האנטישמיות השנה; בעוד שהסגרים הנמיכו את פוטנציאל החיכוך בין האוכלוסיות, והובילו לראשונה מזה שנים ל-0 נרצחים בתקריות אנטישמיות, התפרצות הנגיף הציתה גל האשמות ותיאוריות קונספירציה אנטישמיות נגד יהודים.
על כן, הזירה המרכזית לביטוי האנטישמיות עברה מהמרחב הפיזי למרחב הווירטואלי. עם פרוץ משבר הקורונה איתרה מערכת הניטור של המשרד ניסיונות של פעילים אנטישמיים מוכרים לקשור בין יהודים לבין המגפה. שיאם של ניסיונות אלו בא לידי ביטוי במה שנראה היה כקמפיין איראני תחת ההאשטאג #Covid48, שהופץ כרבע מיליון פעמים, נצפה בידי מאות מיליוני משתמשים בטוויטר והשווה את מדינת ישראל לנגיף הקורונה.
לטענת מחברי הדו"ח צפויה "עלייה באנטישמיות וירידה בביטחון האישי". המשך המגמות הקיימות צפוי להוביל לעלייה חדה במקרי האנטישמיות והאלימות כלפי יהודים ומטרות יהודיות ברחבי העולם, ויציב בפני הקהילות היהודיות אתגר משמעותי "בדגש על הקהילה היהודית בארה"ב, על רקע משבר הקורונה והקיטוב החברתי".
מרבית הנתונים בדו"ח שאובים ממקורות חיצוניים, אך מה שמייחד אותו הם הנתונים של מערכת ה-ACMS, מערכת ניטור של משרד התפוצות שעוברת על התכנים ברשתות החברתיות ומדווחת לחברות המדיה על פוסטים או ציוצים אנטישמיים.
במהלך שנת 2020 אספה מערכת ה-ACMS כ-555 אלף פוסטים בשפה הערבית, לעומת קרוב ל-850 אלף פוסטים ב-2019. זוהי ירידה של כ-26 אחוז. "הסבר אפשרי לכך הוא משבר הקורונה – הסגרים והמשברים שנלוו לו, שעמדו במוקד תשומת הלב הציבורית", נכתב בדו"ח. "נוסף על כך, הרגולציה של הרשתות החברתיות תפסה תאוצה השנה ומובילי דעת קהל דוברי השפה הערבית שהפיצו אנטישמיות נחסמו מהרשתות החברתיות, וזאת כחלק מהמאבק באנטישמיות".
על פי הדו"ח, במהלך 2020 נרשמו במערכת ה-ACMS יותר מ-230 אלף ציוצים אנטישמיים בשפה הצרפתית לבדה, שפורסמו על ידי כ-30 אלף משתמשים. ברשתות החברתיות האלטרנטיביות, רובן המוחץ של השיחות השתייכו לתיאוריות הקונספירציה הקלאסיות ולשיח של הימין הקיצוני, כשמרבית הפעילים בקבוצות אלו הם אנשי עליונות לבנה וניאו-נאצים דוברי אנגלית.
כמו בשנתיים שקדמו לה, גם השנה זיהתה המערכת את העיר פריז כמקום המוביל בעולם בשיח האנטישמי ברשת. ניתוח המידע לפי קטגוריות מראה כי האנטישמיות הקלאסית מהווה 48 אחוז מהשיח האנטישמי הצרפתי ב-2020, בעוד שהאנטישמיות החדשה (שנאת ישראל) מהווה 45 אחוזים, והכחשת השואה ועיוותה מהווים 7 אחוזים.
קרוב ל-42 אלף פוסטים בגרמנית בעלי תוכן אנטישמי פורסמו על ידי כ-11 אלף משתמשים בשנה החולפת, כך עולה מתנוני המערכת. 39.1 אחוז מהפוסטים סווגו כאנטישמיות חדשה, 40.5 אחוז סווגו כאנטישמיות קלאסית ו-20.4 כהכחשת ועיוות השואה.
בגרמניה, שתציין השנה 1,700 שנות חיים יהודיים בשטחה, אובחנה עלייה נוספת באנטישמיות. בין השנים 2017-2020 נפתחו 380 הליכים נגד פעילי ימין קיצוניים שעבדו במשטרה הגרמנית. חוקרי משטרה מצאו עדויות לשוטרים לבושים מדים וסמלים נאצים, ושערוריות רבות הקשורות לאנטישמיות וגזענות בשורות המשטרה הגרמנית נחשפו.
בדו"ח אף מגדירים את איסור השחיטה בבלגיה ובמדינות אחרות כאנטישמיות. "פסיקת בית הדין האירופי לצדק קבע כי כל מדינה תוכל לפסול באופן עצמאי שחיטה כשרה בגבולותיה, מבלי שהדבר יפר את החוק האירופי הכולל, וזאת תוך שהוא ממשיך להתיר ציד. הפסיקה מהווה תקדים מסוכן ומעלה חשש מהגבלות נוספות כגון איסור מילת בנים". במשרד התפוצות מציינים לשבח את ממשלת אוקראינה על כך שראשיה ושריה "מתבטאים בגנות התופעה בצורה עקבית ונחרצת".
עוד מזכירים לטובה במשרד התפוצות את הירידה במספר הפוסטים האנטישמיים ברשתות החברתיות. "למרות שבכוחן של הרשתות החברתיות לעשות הרבה יותר כדי למנוע הפצה של דברי שטנה, נראה שהצעדים שנקטו הרשתות המרכזיות כנגד שיח שנאה הובילו את משתמשיהן הקיצוניים ביותר להגר לרשתות פחות מפוקחות".
נתוני מערכת הניטור של המשרד מצביעים על ירידה של כ-50 אחוזים במספר ההודעות האנטישמיות שפורסמו בטוויטר בין 2020-2018 ועל התפתחויות חיוביות נוספות. "שלוש מדינות בעלות רוב מוסלמי אשררו את ההגדרה הבינלאומית לאנטישמיות של ה-IHRA, בהן לראשונה גם מדינה ערבית – בחריין. במרוקו הושקה תוכנית לימודים חדשה לבתי הספר היסודיים, שבמסגרתה יוכנסו לספרי הלימוד פרקים על אודות ההיסטוריה והתרבות היהודית במדינה".
בארה"ב מתכוונים לשדרג את מעמדו של השליח המיוחד למאבק באנטישמיות לדרגת שגריר ולהכריז על תנועת ה-BDS כאנטישמית. מדינות נוספות החליטו למנות שליחים מיוחדים למאבק באנטישמיות, דוגמת הולנד וקנדה, "ובאיחוד האירופי התקבלה החלטה לשלב את המאבק באנטישמיות כחלק ממדיניות הליבה של האיחוד".
בתוך כך, הרגולציה הגוברת ברשתות החברתיות דחקה את הפעילים הקיצוניים לפלטפורמות אלטרנטיביות, שהפכו למקלט עבור לאומנים לבנים וניאו-נאצים. המידע הייחודי שנאסף ממערכת הניטור של המשרד מראה שמשתמשים שהודרו מאתרים אלו פשוט עברו להשתמש בפלטפורמות נטולות רגולציה, שם הם יכולים להתבטא בחופשיות.
שרת התפוצות עומר ינקלביץ' התייחסה לדו"ח ואמרה: "אם האנטישמיות היא תופעה גלובלית, גם המלחמה בה צריכה להיות גלובלית. כולי תקווה שבשנה הקרובה נצליח לשלב ידיים בדרך למגר את נגיף האנטישמיות מהעולם. רק מאבק עיקש ובלתי מתפשר יוכל להדוף את המגפה הזו".
