הנשיא ה־46 של ארה"ב ג'ו ביידן הושבע בסוף השבוע, וכבר הוא מוכן לדחוק בקונגרס לחוקק את תוכניתו הכלכלית השאפתנית. היקפה של תוכנית הסיוע הוא 1.9 טריליוני (או 1,900 מיליארד) דולרים, והיא כוללת הגדלת המענקים לאזרחים, חבילות סיוע למדינות ולרשויות המקומיות, והקצאת תקציבים למערכת הבריאות ולהרחבת מערך החיסונים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– היועמ"ש מאשר להסדיר את רוב המאחזים ביו"ש
– "אני הולכת להיות שרת הדתות הבאה": מצטרפת חדשה לישראל ביתנו
– מול החרדים יעבוד רק מאזן אימה חוקי וכלכלי
ביידן הבהיר בנאום ההשבעה שלו שהמלחמה במגפת הקורונה היא אחד היעדים המיידיים החשובים של הממשל בראשותו, והוא מקצה לטובתה מאות מיליארדי דולרים. בסך הכול מתכוון הנשיא להפנות 400 מיליארדי דולרים למלחמה בקורונה, כולל הרחבת מערכי הבדיקות המהירות ותגבור מערכת הבריאות הציבורית. בכלל זאת האצת החיסונים, שהמערך המופקד עליהם פועל בהיקפים שאינם נרחבים מספיק, על אף תקציבו הנכבד. חלק מהסכום יופנה גם לפתיחה בטוחה של בתי הספר.
המגפה הסבה לארה"ב פגיעה כלכלית עמוקה, וכספי הסיוע יעניקו למשקי הבית ולאזרחים האמריקנים סיוע ישיר כדי לצלוח את המשבר. הכלכלה האמריקנית צפויה להתכווץ השנה בשיעור של כ־4 אחוזים, לאחר צמיחה של 2.2 אחוזים בשנה שעברה. מספר המובטלים בארה"ב הגיע בדצמבר ל־6.7 אחוזים, כ־11 מיליון איש.
חלק הארי של התוכנית, כטריליון דולר, מיועד לעבור ישירות לאזרחים. ביידן מתכנן לשלוח למרבית אזרחי ארה"ב המחאה בסך 1,400 דולר, שיצטרפו ל־600 הדולרים שכבר קיבלו באפריל שעבר. מלבד זאת הוא מתכוון להגדיל את הסיוע במזון, בדיור, בטיפול בילדים ובהוצאות נוספות, וכן להגדיל את התוספת לדמי האבטלה מ־300 דולר ל־400. הנשיא מתכוון גם להעלות את שכר המינימום הפדרלי ל־15 דולר לשעה, ולהקצות 400 מיליארד דולר לסיוע למדינות ורשויות מקומיות, בעיקר לתגבור העובדים החיוניים ולכיסוי הוצאות. חלק מהכסף ינותב למענקים לעסקים קטנים.
מטרת התוכנית היא להגדיל את הצמיחה האמריקנית ולהמריץ את הביקושים, והיא מתבססת על ההנחה שהמענקים יחזרו לכלכלה. אלא שהנתונים מראים שרוב משקי הבית חסכו את המענקים הקודמים שחילקה ממשלת ארה"ב, והכסף לא הוזרם בחזרה אל הכלכלה. יעילות התמרוץ, לפיכך, מוטלת בספק.
עוד בנושא:
– השבעת ביידן הייתה הצצה לכהונתו האפרורית הצפויה
– קבלת פנים לביידן: איראן ערכה תרגיל צבאי נרחב נוסף
תוכנית הענק של ביידן מצטרפת לסכומי עתק שהממשל כבר הקצה לסיוע למשקי בית ועסקים במשבר הקורונה. בשנה שעברה חוקק הקונגרס שתי תוכניות סיוע – הראשונה, שעברה במרץ, על סך 2 טריליוני דולרים, והשנייה, בדצמבר, על סך עוד טריליון. אם התוכנית של ביידן תעבור, היא תגדיל את סכום הסיוע הכולל לכ־5 טריליוני דולרים. אלה סכומים גבוהים באופן חסר תקדים. לשם השוואה, תוכנית הסיוע של אובמה לכלכלה האמריקנית לאחר המשבר הפיננסי החריף של 2008 עמדה על 800 מיליארד דולר.
התוכנית כולה תמומן באמצעות הגדלת החוב האמריקני, וצפויה להעלות אותו לרמות חסרות תקדים. הגירעון האמריקני לשנת 2020 עומד על 3.3 טריליוני דולרים, וסך החוב הלאומי המצטבר של ממשלת ארה"ב מתקרב ל־28 טריליוני דולר. להגדלת החוב האמריקני יש השפעה גלובלית באמצעות שער החליפין של הדולר: ההזרמה העצומה של דולרים לכלכלה האמריקנית מורידה את ערך הדולר. בישראל במיוחד נרשמה ירידה ניכרת ועקבית בשער הדולר אל מול השקל בשנה החולפת, מגמה שהביאה את בנק ישראל לרכוש דולרים באופן עקבי כדי להגן על היצואנים הישראלים.
היצואנים מוכרים את מרכולתם בדולרים אך משלמים משכורות בשקלים, ולכן התחזקות הדולר מול השקל שוחקת את רווחיהם. בנק ישראל הודיע בשבוע שעבר באופן חריג כי הוא מתכוון לקנות בשנה הקרובה 30 מיליארדי דולרים – התערבות דרמטית שמטרתה להגדיל את הביקוש לדולרים ולהעלות את ערכו מול השקל.
