עולי ההר מכירים היטב את דורון תורג'מן, שהוחלט השבוע למנותו למפקד מחוז ירושלים ולהעלותו לדרגת ניצב. באחד מגלגוליו הקודמים, בין 2015 ל־2017, כיהן תנ"צ דורון תורג'מן כמפקד מרחב דוד, המרחב שבתחומיו נכלל הר הבית. שם הוא מצא את עצמו בחזית אירועי גלאי המתכות בשערי ההר, מתעמת עם המון מוסלמי משתולל, והכול בעקבות פיגוע: לראשונה נרצחו בהר שוטרים ישראלים, פקודיו. שבועות ספורים אחר כך הוא סיים את תפקידו ועבר לתפקיד אחר; בהזדמנות ההיא התראיין בידיעות אחרונות ושטח את תובנותיו.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
פרוטוקול שנחשף מ־73': "אם חלילה לא ננצח – זה אבוד"
"בונה הארץ, איש החזון והמעש": פרידה ממשה מושקוביץ
אריה שיף: הסיפור היה יכול להגמר אחרת
דבריו שם מעוררים תדהמה. אחרי אירוע מתגלגל שאך זה הסתיים וכלל פיגוע רצח כפול, מהומות מתמשכות וגל של אלימות אסלאמית קשה, תורג'מן ניצל את הריאיון כדי להשתלח דווקא בתום ניסני, יו"ר תנועת "סטודנטים למען הר הבית" שקידש בהר את אשתו שרה כחודש וחצי לפני כן.
בגיליון ידיעות ב־10.8.2017 כינה תורג'מן את היהודים שמתפללים, משתחווים או מתחתנים בהר הבית "גורמים קיצוניים שמתכננים לעורר פרובוקציות בשטח ההר". בלי לחשוב שהוא מדווח על עובדה בעייתית, הוא סיפר שהרשויות מנהלות מעקב מתמיד אחריהם.
"תחשוב על זה שבכל יום יש כניסה של תיירים ויהודים לביקור בשטח ההר ואנחנו צריכים שהביקורים הללו יתקיימו כסדרם, בלי איזושהי פרובוקציה", הסביר לכתב. "לא מזמן עלה להר במהלך הביקורים הסדירים פעיל מוכר בתנועת הר הבית שקיים בשטח טקס נישואים. הוא צילם את זה, כמובן באופן חשאי שלא לעיני השוטרים, ופרסם ברשתות החברתיות. לדבר כזה יש משמעות גדולה עבור המוסלמים, מבחינתם זו הפרה של הסטטוס־קוו. התגובות היו קשות, ומובן שהאצבע המאשימה הופנתה קודם כל כלפי המשטרה".
תורג'מן הוסיף להשתלח בבני הזוג ניסני: "זו הייתה פרובוקציה מתוכננת, עלובה, שהתקיימה בניגוד לכללים שהפעילים מכירים היטב. זה אקט שבוצע כדי לקבל הד תקשורתי בלבד. הפעיל שניהל את הטקס, החתן, זומן לשימוע אצל מפקד היחידה למקומות קדושים והוחלט על הרחקתו מההר לתקופה של חצי שנה. הכלה הורחקה לחודש.
"אנחנו מבצעים מעקב שוטף אחר פעילים הקוראים לעלות להר הבית, עורכים בידוק קפדני בכניסה להר, מתדרכים כל מבקר לגבי כללי ההתנהגות, מה מותר ומה אסור, ומפקחים בזמן הביקור על המבקרים. כל מי שמפר את הכללים או מעורר פרובוקציה ולו הקטנה ביותר מוצא מיד מההר ומוזמן לשיחה במשטרה".
פגשתי בעבר את תורג'מן. הוא אדם אדיב, קשוב ומסביר פנים, קצין מוכשר שזכה בצדק בעיטור המופת של המשטרה כשבשנת 2001 הציל ברגע האחרון ממוות אישה שביקשה להתאבד. אבל להר הבית יש יכולת אכזרית לבחון לעומק את המצפון והמצפן של הפועלים בו.
מי שלנוכח ההשתוללות הערבית שם מתקשה עדיין להבחין בין חוליית רצח מאום אל־פחם ובין פעילים יהודים שדורשים את זכויות האדם הבסיסיות ביותר במקום הקדוש, מעיד על עצמו שגם הוא לקה בתסמונת ירושלים הלאומית שההנהגה כולה נדבקה בה.
מי שמטשטש את ההבדלים בין ראאד סלאח ועכרמה סאברי לתום ושרה ניסני, וחמור מכך, מי שמתעקש להאשים דווקא את הקורבנות באלימות המופנית נגדם, מאשר למעשה את מה שתנועות ההר טוענות כל השנים כלפי המשטרה: המדיניות שלה אינה שונה מזו של משטרת המנדט. גזירה שווה בין אויב לאוהב היא מחלה מוסרית, וכשמי שגוזר אותה מתמנה כעת לאחד התפקידים הבכירים במשטרת ישראל, יש בהחלט מקום לדאגה.
