כבר תקופה ארוכה שאנחנו עדים מדי כמה ימים לדיווחים זרים על פיצוצים בסוריה, שמתחברים לדיווחים של תושבי הצפון על הדי פיצוצים ותנועת מטוסים בשמיים. אחת לכמה חודשים, מגיע גורם צבאי-ביטחוני ומפזר את הערפל סביב הדיווחים והפרשנויות ומציג נתונים בנוגע למתקפות. כך, לאחרונה דווח באופן רשמי כי ישראל תקפה מאות פעמים באדמת סוריה והשמידה תשתיות טרור איראניות ונתיבי הברחת ציוד ללבנון. אולם בין הדיווחים לשמועות, נראה שבצה"ל לומדים איך נראית מלחמה בלתי נראית, כזו שצריך לנחש מה קורה בה במקום לדעת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בין אויב לאוהב: מיהו מפקד מחוז ירושלים החדש?
– אין ימין ושמאל: האם הגושים החדשים מאיימים על נתניהו?
– "ט"ו בשבט פלסטיני": הרשות שוב משתלטת על אדמות מדינה
הדיווחים והפיצוצים שמרעידים את אדמת סוריה על בסיס קבוע מעלים את השאלה מדוע נשיאה, בשאר אל-אסד, מאפשר את ההתבססות האיראנית שמביאה לארצו כאבי ראש שכאלו. יותר מזה, היא מעלה את השאלה כמה הוא יודע בכלל על מה קורה בליבה של סוריה.
למרבה הפלא, מתברר שאסד לא יודע הרבה על הנעשה מתחת לחלון ארמונו. בחלק גדול מהמקרים, הוא לומד על תשתיות הטרור שחונות אצלו רק לאחר המתקפות עליהן. הסיבה לכך פשוטה: אסד נאלץ לאפשר לאיראנים יד חופשית בארצו מאחר שחילצו אותו ממלחמת האזרחים הקשה שכמעט הביאה למיטוט שלטונו. האם הוא אוהב את המצב? בכלל לא. אבל אין לו ברירה אמיתית. אסד מקבל את המצב הקיים ומעדיף אותו על פני התרחיש המציאותי ביותר בו סוריה נופלת והוא ובני משפחתו מגורשים מארמונם, במקרה הטוב.
לא מעט פרשנים ניבאו את קץ שלטונו של אסד. אחד מהם היה אהוד ברק, שהגיע לביקור משקפות בתצפיות רמת הגולן בדצמבר 2011 בתפקידו כשר הביטחון ואמר אז נחרצות, "המשפחה הזאת סיימה את תפקידה ההיסטורי. הם ייעלמו תוך כמה שבועות". הייתה סיבה לביטחון הזה. באותם ימים היה נדמה כי הכוכבים מסתדרים לרעתו של אסד ולטובת מהפכה. אולם היה גורם שלא נלקח בחשבון במשוואה – האינטרס האיראני.
האיראנים זיהו את הבור הענק שנפער בסוריה, וידעו לנצל אותו היטב. בד בבד עם הסיוע לאסד לשמור על שלטונו, הם הפכו את סוריה לחלק בלתי-נפרד מהמאמץ להשמיד את המדינה היהודית. אולם מדינת ישראל לא התכוונה לעבור על התוכנית הזו בשתיקה, וכך נולדה המלחמה שבין המלחמות, המב"ם, וישראל הפכה לאחת המדינות היחידות בעולם שנלחמת מלחמה קינטית בטרור מעבר לגבול שלה, כשהממשל הסורי יושב באמצע.
וכך, אסד אכן קיבל חיזוק משמעותי מהאיראנים, שייבאו מלבנון את חיזבאללה כדי שיסייע לו לשמור על שלטונו. לאחר חמש שנים וטבח המונים, הנשיא קיבל את ארצו בחזרה. אולם להתערבות האיראנית היה מחיר כבד אותו הוא משלם עד היום: עימות חזיתי עם מדינת ישראל, כמו שלא היה מאז 1973.
