ירידה הדרגתית, איטית ועיקשת של כ־11 אחוזים ביחס החוב־תוצר, מאז המשבר הכלכלי העולמי לפני כעשור, נמחקה בתוך שנה אחת, לפי דיווחי משרד האוצר אתמול: ב־2020 נרשם זינוק בהיקף 13.1 אחוזים בנתון שמעיד על איתנותה הכלכלית של הממשלה, משפיע על יכולתה לגייס חוב ומבטא את עול הריבית המוטל על משלמי המיסים במדינה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מחדלי הממשלה רבים, אבל מזעור כוח הפקידים הוא לא אחד מהם
– "לא רוצים לגדל אותו": בליכוד בוחרים להתעלם מסער
– מוכן אפילו למו"מ עם ישראל: בגיל 85 אבו־מאזן מנסה להישאר רלוונטי
החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג פרסם אתמול את האומדן הראשון של יחס החוב־תוצר לסוף שנת 2020. לפי הערכת כלכלני המשרד, עליית הוצאות הממשלה וירידת הכנסותיה, לצד התכווצות התוצר המקומי הגולמי, הביאו לעלייתו של היחס מ־60 אחוזים ל־73.1 אחוזים (הנתון כולל את חוב הרשויות המקומיות).
עם זאת, ציינו באוצר, העלייה ביחס החוב־תוצר הייתה נמוכה מהצפוי בגלל שתי סיבות: הפגיעה בתוצר הייתה נמוכה מהצפוי והסתכמה בהתכווצות בהיקף של 3.3 אחוזים בלבד; והשקל התחזק לעומת סל המטבעות, ולפיכך החוב הנקוב במטבע זר הצטמצם בערכו. "אנו צופים שגם בשנים הקרובות יחס החוב לתוצר ימשיך לעלות, אולם יש חשיבות רבה בחזרה לתוואי יורד ביחס הזה, בתקופה שלאחר התאוששות המשק מהמשבר", נאמר בהודעת החשב הכללי.
בדרך כלל עלייה ביחס החוב־תוצר צפויה לפגוע בדירוג האשראי של ישראל ולהגביר את עול הריבית המוטל על תקציב המדינה, אבל בגלל עוצמתו של השקל, וכן לנוכח התחזית החיובית למצבה הכלכלי של ישראל – בוודאי לעומת מדינות אחרות בעולם שנפגעו קשות מהמגפה – חברות הדירוג הבינלאומיות הותירו על כנו את דירוג האשראי הגבוה שמוקצה לממשלה שלנו. פיץ', מודיס ואס־אנד־פי לא פגעו בדירוג הישראלי גם לאחר שישראל סבלה ב־2020 מהיעדר תקציב, מכת אבטלה חמורה וגירעון גבוה.
כלכלני משרד האוצר השוו את השינוי ביחס החוב־תוצר בישראל לשינוי המוערך במדינות אחרות ברחבי העולם. בקוריאה, שהתמודדה היטב עם מגפת הקורונה, נפגעו כלכלית מעט פחות מישראל: שם עלה יחס החוב־תוצר ב־6.5 אחוזים, בערך באותו שיעור כמו עליית הנתון בשווייץ. מדינות שנפגעו בשיעור קרוב לישראל הן ברזיל (11.9 אחוזים) וגרמניה (13.8 אחוזים).
מנגד, מדינות רבות נפגעו קשה הרבה יותר מאיתנו. בעשרים הכלכלות המפותחות הגדולות ביותר עלה יחס החוב תוצר ב־21.8 אחוזים בממוצע. בין השאר, ביפן זינק החוב ב־28.2 אחוזים, בבריטניה הוא קפץ ב־22.6 אחוזים, ובארה"ב עמד שיעור החוב ביחס לתוצר בסוף 2020 על 22.5 אחוזים יותר מאשר בסוף 2019.
