תרגיל מיוחד של יחידת תגובה מהירה, הית"מ, התקיים בשבוע שעבר בבקעת הירדן. היחידה הוקמה לפני ארבע שנים במטרה לתת מענה לטרור הג'יהאד שמעבר לגבול המזרחי, ומורכבת כולה מאנשי מילואים, לוחמים יוצאי יחידות מובחרות שהיחידה שלהם שחררה אותם בגלל גילם, והית"מ קולטת אותם ומנצלת את העובדה שיש להם כשירות מבצעית גבוהה בהתאם להכשרתם.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בירה בלבן: השלג שהחזיר את ירושלים לימי המצור
– "אינני יכול להסכים": כשז'בוטינסקי סירב להתחסן בשנייה
– הנדל לפעילי להט"ב: "מחויבים לזכויותיהם כתפיסת עולם"
היחידה נותנת מענה לאירועים של חדירת מחבלים באזורים שיש בהם טרור מעבר לגדר אבל הגבול מוגדר שקט כמו למשל בגבול הבקעה. "אנחנו ערוכים לתרחיש של חדירת מחבלים לשטח ישראל לצורך ביצוע פיגוע בכמה מוקדים במקביל", מסביר סא"ל ד', מפקד הית"מ, בראיון מיוחד לאתר מקור ראשון. "לנו יש את היכולת להבין את האירוע, להבין את המצב ולעבוד עם כל מי שיכול לסייע בגזרה כמו משטרה כיתות כוננות וכן הלאה. החשש הוא כמובן מפיגוע קשה, חטיפת חיילים, מספר פיגועים בכמה זירות, בני ערובה ועוד. המשימה היא לתת מענה ראשוני ולנטרל את המחבלים כמה שיותר מהר כדי למנוע מהם להגיע להישגים".

החלק המאתגר בפעילות היחידה היא לשמור אותה על אש גבוהה בשגרה. מדובר בגבול שקט ובצדו השני יושבת מדינה שחתומה אתנו על הסכם שלום, אולם מעבר לגדר נמצאים גם כוחות של הג'יהאד העולמי כמו דאעש ואל-קעידה. אומנם מדובר בתאי טרור רדומים, בעלי רמת עניין מאוד נמוך לפגע, אבל מאחר שהם קיימים, צה"ל מחויב להיערך גם לתרחיש של התעוררות וניסיונות חבלה. מכאן בא הצורך להציב יחידת מילואים בסביבה ולאמן אותה לכל תרחיש אפשרי.
"אנחנו מתאמנים בעיקר על תרגילי פתע מוחלט", מסביר סא"ל ד'. "ההבנה היא שאירוע אמת תופס אותך בהפתעה והמטרה הייתה לתת ללוחמים את התחושה שהפתעה היא הסיפור. הפעם תרגלנו תרחיש של חדירת עשרה מחבלים לישוב. במקרה כזה יצירת תמונת המצב היא מאתגרת. בחרנו להתחיל את התרגיל במכונית תופת שמתפוצצת בשער, אירוע שמתחיל בהפתעה עם הרוגים ואז חדירת מחבלים שלוקחים בני ערובה והאירוע מתפשט לכמה גזרות".


"זה נכון שמדובר בגבול של שלום אבל יש בעיה עם התפיסה הזו, כי אתה לא יודע מה קורה בצד השני. צריך לזכור שבירדן יש מאות אלפי פליטים סוריים במחנות הפליטים במרחק של כ-15 ק"מ בסך הכול מהגבול, ויש שם תאי ג'יהאד עולמי עליו אין לנו שליטה. כיוון שאנחנו מסתכלים קדימה ורואים איום שיכול לשנות את המצב בגזרה, הנחיצות של היחידה מובנת. אנחנו צריכים להיערך לאירוע שיש לו פוטנציאל נמוך עם סבירות קטלנית, אנחנו לא בונים את היחידה על סמך אירוע אבל כן על סמך הערכת מצב. הנחת העבודה בצה"ל היא שעדיף להיות מוכנים למשהו שלא יקרה מאשר לא להיות מוכנים למשהו שיכול לקרות".