בסוף חושד אפריל 2007 זימן עמיקם נורקין, מי שהיה ראש מחלקת מבצעים בחיל האוויר וכיום מכהן כמפקד החיל שלושה מפקדי טייסות קרב, לשיחה מעורפלת במיוחד. "הוא נתן פרופיל טיסה שהוא רוצה שנבדוק, בלי להגיד לנו לאן, מתי, כמה ולמה", משחזר אל"מ במיל' כ', לשעבר מפקד טייסת 119 את השתלשלות האירועים שהובילו לתקיפת הכור הסורי שנחשפה הבוקר (יום ד'). "ניסינו לשאוב ממנו מידע, אבל לא קיבלנו". מפקדי הטייסות קיבלו אישור לצרף למשימה קצין אחד בכל טייסת. כ' בחר לצדו את הנווט רס"ן עמנואל לוי, שנהרג בתאונת טיסה באוקטובר 2010 במכתש־רמון. לשניים הוקצה חדר מיוחד, ובו הם הסתגרו וישבו על התוכניות. "התחלנו לבחון פרופיל, בלי לדעת מה או מי. העלינו ספקולציות, אבל לא הצלחנו לעלות על אופי המטרה והמיקום", משחזר מפקד הטייסת.
כמה שבועות אחר כך נחשפו שלושת מפקדי הטייסות למטרה. אל"מ כ': "אנחנו רואים את המטרה בתצלום, ורמ"ח מבצעים מסביר לנו: 'אתם הולכים לתקוף כור גרעיני'. הדברים נאמרו בצורה מלאה. בשלב הזה ברור לנו איפה המטרה נמצאת, איך היא נראית ומה האופי שלה". בשלב הזה הצטרף לסוד העניינים קצין נוסף בכל טייסת. "המילים 'אולי לא נצליח' לא הופיעו בלקסיקון", אומר הקצין כ'. "התחלנו להתכונן בצורה הטובה ביותר למשימה שאליה נקראנו. התחיל תהליך עם שני צירים – הכנות למשימה, וגם הכנת היחידה למלחמה שעלולה לפרוץ אחרי שנעשה מה שנעשה".
–תקיפת הכור הסורי: בקרב על הקרדיט לא יהיו מנצחים
כדי להכיר לעומק את ההכנות ואת היכולות במתאר הטיסה המתוכנן, ביקר שקדי, מפקד חיל האוויר, בטייסות שנבחרו לביצוע התקיפה וטס בעצמו בשני סוגי המטוסים שיועדו לביצוע – 'סופה' (F־16I) ו'רעם' (F־15). "אני קם עם זה בבוקר והולך לישון עם זה בלילה", מתאר מפקד טייסת 119, אל"מ במיל' כ', את הדריכות והתכונה באותם ימים. "זה אירוע שמלווה אותנו כל הזמן – איך אני עושה את המשימה בצורה הטובה ביותר, וגם מכין את הטייסת למלחמה שתפרוץ יום אחרי. מעבר לזה, אני כמעט לא מתעסק בשום דבר אחר".
כאמור, הטייסים שהתכוננו לתקיפה לא ידעו על מה הם מתאמנים. נבנו תיקי מבצע עם הנחיות לפעולה, שיבוצעו ברגע שתינתן פקודה לצאת לדרך. "אנחנו דואגים לתהליך הכנה שיהיה הכי דומה למה שהם הולכים לעשות", מסביר מפקד הטייסת לשעבר. "מודל אימון אחד לאחד, פרופיל טיסה דומה, ומרחק בין נקודת הציון השונות כמו שיפגשו במציאות. בשביל צוות שנחשף פעם ראשונה למשימה עצמה, זה נראה אותו דבר למה שעשה במודל. זה היה הכי קרוב למציאות. ההבדל היחיד הוא שפעם אחת אנחנו עושים את זה במדינת ישראל, ובפעולה עצמו עושים את זה בסוריה".
הטייסים והנווטים שנבחרו לביצוע המשימה קיימו שעות אימון רבות באוויר. מהירות הטיסה והתדלוק האווירי חושבו, והחימוש המיועד היה גם הוא על המטוס. "הכול נעשה אותו דבר, כדי לדעת כמה דלק יהיה לי בנקודת הפגיעה במטרה וכמה זמן ייקח לי לחזור. כל הדברים האלה יושבים לנו בראש בצורה מדויקת", מתאר אל"מ במיל' כ'.
אל"מ במיל' כ', מפקד הטייסת: "אני קם בשבע כי יש לי יחידה לנהל, ובשלב הזה קורא לי מפקד הבסיס ואמר לי 'הלילה זה הלילה'. חשבתי מתי להעיר את האנשים כי הם הלכו לישון בארבע בבוקר, והחלטתי לתת להם עוד שעתיים־שלוש. פתחנו את הרשימות ועבדנו אחד לאחד על פי מה שהכנו כדי לא לפספס משהו".
רגעים לפני התחלת המבצע ערך אל"מ כ' תדריך לאנשי הטייסת. "יכול להיות שתפרוץ מלחמה, אני סומך עליכם", אמר להם. "אפשר ונכון להגיד שגורל המדינה בידינו. הצלחת המשימה תשנה את פני המזרח התיכון. למשימה הזו התכוננו במספר מודלים, כולכם הייתם שותפים, רק לא הבנתם מה ובעיקר למה. עברנו יחד תהליך הכנה ארוך, מדוקדק ומפורט, ואנחנו מוכנים".
המבצע החל בשעה 22:30. התקיפה בוצעה בדממה. "שמונת המטוסים הטילו חימוש מעל המטרה", מתאר אל"מ במיל' כ'. "עד התקיפה עצמה הייתי מאוד מרוכז בביצוע. אין כמעט תקשורת. אנחנו מאוד מרוכזים. בדרך חזרה לישראל יש טיפה ירידת מתח, אבל מועטה מאוד". הטייסים הבינו מיד לאחר התקיפה כי פגעו במטרה בצורה מושלמת.
בשעה 2:30 לפנות בוקר נחתו המטוסים בישראל. המבצע הסתיים, אבל לא הדריכות הנגזרת ממנו. שקדי: "המבצע עוד לא נגמר, ובעצם הוא מתחיל. עכשיו יש משימה אחת, לאפשר לאסד להכיל את זה ולמנוע הידרדרות למלחמה". החשש הגדול היה שמישהו יעיר את השליט הסורי באמצע הלילה, והוא יבחר להגיב בחריפות. אל"מ במיל כ': "הייתה גאווה וסיפוק אדיר, ומצד שני בעוד דקות יכולה לפרוץ מלחמה עם משמעויות כבדות מאוד. המחשבות היו על מה קורה במדינת ישראל. אני זוכר שהסתכלתי אם אני רואה שיגורים מסוריה למדינת ישראל. זה משהו שעבר לי בראש, יכול להיות שהסורים בחרו להגיב".
הכתבה המלאה תתפרסם בסוף השבוע במוסף יומן של מקור ראשון
