בהאנגר ישן במתחם שדה התעופה ההיסטורי טמפלהוף בברלין ניצבים בשורות תאים לבנים נוצצים מאחורי וילונות חדשים. התאים ריקים. הם נבנו במהירות כדי לחסן בהם 3,000 איש ביום. אולם למעט שומר בודד בפתח, אין במקום סימני חיים. הזירה הזו היא עדות להתפוררות השאיפות של תוכניות החיסון בגרמניה וברחבי האיחוד האירופי.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– געה: גנץ מנותק מהמציאות: אין קשר בין אחוזי הגיוס לקורונה
– החיקוי של הרב יישכח אבל "ארץ נהדרת" תמשיך להיות פופולרית
– הווריאנט הבריטי שולט: למרות החיסונים, התחלואה לא יורדת
חודש לאחר השקתה, מערכת החיסונים נגד נגיף הקורונה ב־27 מדינות האיחוד האירופי נתונה במשבר. משלוחי חיסונים עוכבו, וביקורת נמתחת על מנהיגי המדינות בשל טיפולם השגוי בהליך ההזמנה. באזורים מסוימים, תוכניות החיסון נעצרו לחלוטין. כמה עיכובים נבעו מצמצום המשלוחים הזמני של חברת פייזר האמריקנית ושותפתה הגרמנית ביונטק, המספקות את רוב החיסונים לאיחוד האירופי. חיסונים אחרים שאירופה סמכה על אישורם מתעכבים בשלב הניסוי.
אבל חדשות הייצור של חברה אחרת, היצרנית הבריטית־שוודית אסטרהזניקה, הן שעוררו זעם ברחבי אירופה. החברה מסרה שמנות החיסון שיישלחו למדינות האיחוד האירופי ברבעון הראשון של השנה יהיו מצומצמות ב־60 אחוזים מהצפוי, בשל בעיות בייצור. כעת האירופים מביטים בקנאה בארה"ב ואפילו בבריטניה, שמבצעי החיסונים הבלתי מושלמים בהן עובדים הרבה יותר טוב.
אחת הסיבות היא שהאיחוד האירופי נגרר אחרי ארה"ב ובריטניה באישור החיסונים של פייזר ומודרנה. באיחוד קיוו שאסטרהזניקה תסייע להם לחסן 70 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת עד סוף הקיץ. אך השמועות על העיכובים בייצור ובמסירת החיסונים הובילו למהפך מהיר בתפיסה האירופית על יצרני התרופות, שלפני חודש הייתה חיובית מאוד.
שר החוץ של איטליה, לואיג'י די־מאיו, דיבר השבוע על "מלחמה" נגד חברות תרופות. במרכזי החיסון ברור שהיעדים שהוגדרו בחודש שעבר כבר לא מציאותיים. הייצור המופחת של אסטרהזניקה "יעכב מאוד את חיסון האוכלוסייה", אומר סנדרו ג'ופרידה, המסייע בניהול תוכנית החיסונים במחוז קלבריה באיטליה. העימות בין האיחוד האירופי לאסטרזניקה התעצם שלשום, כאשר פקידים אירופים אמרו שתירוצי החברה בדבר העיכובים היו "לא עקביים" ודרשו שתעמוד בהתחייבויותיה.
"הקצב איטי מדי" גם לדברי אלברכט ברומה, ראש תוכנית החיסונים בברלין. לדבריו, אין לראות במבצע החיסונים "מרוץ" בין מדינות, "אך עלינו להזדרז בגלל השינויים שעובר הנגיף". גרמניה כבר הנמיכה ציפיות ואמרה שלמבקשים להתחסן ייקבע מועד למנת החיסון הראשונה רק עד אמצע ספטמבר. יעד קודם, שלפיו כל החולים במחלות רקע יחוסנו עד מרץ, כבר לא רלוונטי. בקצב הנוכחי הוא מקווה שאנשים מעל גיל 75 יקבלו מנת חיסון ראשונה עד אפריל, במקרה הטוב.
התסכול מתעצם נוכח העובדה שמדינות אירופה מימנו בהיקף ניכר את פיתוחם וייצורם של חיסוני אסטרהזניקה ופייזר. יותר מ־400 מיליון דולר הוקצו למימון הפיתוח של אסטרהזניקה, אך באיחוד האירופי סירבו לחשוף כמה מהסכום נמסר עד כה. "אומר זאת ברורות: 27 המדינות החברות באיחוד האירופי מאוחדות בדרישה שאסטרהזניקה תמלא את התחייבויותיה", אמרה שלשום נציבת הבריאות האירופית סטלה קיריאקידס. "אנחנו במגפה, אנחנו מאבדים אנשים כל יום".
בתעשיית החיסונים מטילים חלק מהאשמה על פקידים אירופים שנשאו ונתנו חודשים על מחיר החיסונים, אף שידעו שהמזמינים ראשונים יקבלו עדיפות. האיחוד האירופי הגיש את ההזמנות לפייזר אחרי בריטניה וארה"ב; לפי אסטרהזניקה בריטניה חתמה ראשונה, ולכן תקבל עדיפות.
"כולם מחפשים מישהו להאשים", לדברי מקור בקי בפרטי המשא ומתן. "אנו דוחים את תפיסת 'כל הקודם זוכה'", אמרה קיריאקידס. "זה יכול לעבוד באטליז, לא במקרה הזה".
אסטרהזניקה הודיעה שהאספקה הדלה לאירופה נובעת מייצור דל מהצפוי באתר ייצור בלגי. בריאיון לעיתון האיטלקי "לה רפובליקה" תיאר זאת המנכ"ל פסקל סורואה כ"ביש מזל" ותו לא: "אין בזה שום דבר מסתורי, ואנחנו לא עושים את זה בכוונה. אני אירופי, אירופה בלב שלי. היו"ר שלנו שוודי, סמנכ"ל הכספים אירופי, רבים בהנהלה אירופים. אנחנו רוצים להתייחס לאירופה הכי טוב שאפשר".
כעת דורשת בריסל לייצא חיסונים לאיחוד האירופי מאתרי הייצור הבריטיים של אסטרהזניקה. במקביל, האיחוד מחזק את הפיקוח על מנות החיסון המיוצרות ביבשת כדי למנוע את ייצואן לארצות אחרות.
מתברר שמבצע החיסון עלול להתגלות כמסובך וקשה מהצפוי. איטליה, למשל, הימרה על כך שאסטרהזניקה תספק יותר מנות מכל יצרן תרופות אחר במחצית הראשונה של 2021. לפני שהתפטר השבוע, אמר ראש הממשלה ג'וזפה קונטה כי עיכובים במסירת החיסונים גורמים "נזק עצום". לדבריו איטליה עומדת לקבל 3.4 מיליון מנות מאסטרהזניקה בחלק הראשון של השנה, ולא שמונה מיליון. הוא כינה את השינויים "לא מקובלים".
"היו לנו חיסונים מוכנים בתוך פחות משנה, שזה נס", אמר פרופ' רוברטו בוריוני, מרצה למיקרוביולוגיה ולווירולוגיה באוניברסיטת ויטה־סלוּטה סן רפאלה במילאנו. "עכשיו אנחנו תקועים בהפצה ובניהול החיסונים, וזה לא ייאמן".
