במסגרת מבצע החיסונים נגד הקורונה מועברים מסרים מעודדים על משמעות הזריקות למיליארדים שחייהם התהפכו בגלל המגפה: "הנשק שישים קץ למלחמה", "קו הגנה סביב המדינה", "האור בקצה המנהרה". החיסונים חיוניים אמנם למיגור הנגיף, אך מומחים מדגישים שהתחסנות אין פירושה חזרה מיידית לחיים שקדמו למגפה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– געה: גנץ מנותק מהמציאות: אין קשר בין אחוזי הגיוס לקורונה
– החיקוי של הרב יישכח אבל "ארץ נהדרת" תמשיך להיות פופולרית
– הווריאנט הבריטי שולט: למרות החיסונים, התחלואה לא יורדת
"רבים חושבים שהחיסון הוא מין תרופה, ושברגע שהתחסנתם אין צורך לעטות מסכה או להתרחק מאחרים", אומרת פרופ' נמנג'ה בומפוס, חוקרת תרופות באוניברסיטת ג'ונס הופקינס המשתתפת במסע הסברה על החיסונים. "אם כולנו נתחסן נתקרב מהר יותר למטרה הזו, אך זה לא משהו שנוכל לעשות ברגע שנתחסן. נצטרך להמשיך להיות זהירים".
מומחים לבריאות הציבור אומרים שכדי להגיע לחסינות עדר שתעצור את התפשטות הנגיף, יש לחסן לפחות 70 אחוזים מהאוכלוסייה. בשעה שהנגיף ממשיך להתפשט, עדיין מאיימות על הציבור צורות רבות של קשרים אנושיים, ובהן התאספויות של אנשים שכבר התחסנו, כפי שמסביר פול זקס, מנהל האגף למחלות זיהומיות בבית החולים בריגהאם אנד וימנ'ס בבוסטון. "כן, התאספות של מעט מחוסנים היא מצב הרבה יותר בטוח מאשר לפני שהיו לנו חיסונים, אבל הדבר היחיד שאנשים רוצים לשמוע ממני הוא אם זה ודאי במאה אחוזים. אין לנו הוכחה לכך".
בומפוס מסכימה: "בהתבסס על המדע ועל אופן פעולת החיסונים, בהחלט ייתכן שיתגלה שהסיכון נמוך בהרבה. אבל כרגע אנחנו פשוט לא בטוחים".
אז מדוע מחוסנים צריכים להמשיך להקפיד על הנחיות קורונה, לפחות בשלב הזה? ראשית, ההגנה לא מיידית ולא מובטחת. ניסויים קליניים הראו שהחיסונים של פייזר ושל מודרנה יעילים ביותר במניעת תחלואה, אולם לא הוּכחה הגנה מיידית ומוחלטת, לדברי אונימה אוגבגו, החוקר הראשי של ניסוי החיסון של פייזר באוניברסיטת ייל.
"אני לא מכיר חיסון שמגן עליך ביום שאתה מקבל אותו", אומר אוגבגו. בדרך כלל נדרש שבוע כדי שהמנה השנייה של החיסון של פייזר תיצור 95 אחוזי הגנה. החיסון של מודרנה מגיע לרמת הגנה של 94 אחוזים שבועיים לאחר המנה השנייה. כך שאפילו לאחר פרק הזמן הנדרש יש סיכוי קטנטן להידבקות. "95 אחוזי הגנה מיתרגמים לחמישה מתוך מאה מחוסנים, או 5,000 מ־100 אלף, שעדיין עלולים להידבק במחלה".
הנעלם הגדול הוא ההדבקה. עוד לא ברור אם מחוסנים עלולים להעביר את הנגיף מאדם לאדם – החשש העיקרי של מומחים לבריאות הציבור ולמחלות זיהומיות. "יש לחקור עוד את ההגנה שמספקים החיסונים לפני שמחליטים לשנות את ההמלצות על הצעדים שיש לנקוט כדי להאט את התפשטות הנגיף", נכתב בעמוד השאלות הנפוצות של המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC). "גם שיעור המתחסנים ואופן התפשטות הנגיף ישפיעו".
ייתכן שמחוסנים שנחשפו לנגיף יהפכו לנשאים נטולי תסמינים, לדברי ד"ר ג'ושוע ברוקאס, מומחה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי בוסטון. אנשים ללא תסמינים הם למעלה ממחצית הנדבקים בקורונה, לפי ממצאים שפורסמו בארה"ב החודש.
עניין נוסף הוא ניהול סיכונים. אף שהתקהלויות של מחוסנים מסוכנות פחות, ישנם חריגים רבים. אדטיה שאה, מומחית למחלות זיהומיות במרפאת מאיו, אומרת שגם אצל מחוסנים יש חשיבות להקפדה על הנחיות בריאות הציבור, ולשאלות כמו האם הם חיים עם אדם בעל מחלות רקע שעלול לפתח מחלה חמורה. "הנגיף הזה מידבק להפליא ומועבר בקלות רבה", מסבירה שאה. "ראינו מקרים של הדבקה גם בחשיפות מינימליות מאוד".
במצבים מסוימים אנשים עשויים לדעת שיש להם סיכוי קטן מאוד להעביר את הנגיף הלאה, אך חישוב הסיכון בכל מפגש אישי דורש "הרבה חשיבה והרבה הבנה. לאנשים רבים אין באמת זמן או יכולת לעשות זאת", אומר ברוקאס.
ובכל זאת, מומחים קוראים לאנשים להתעודד ולהתחסן, ומדגישים כי התקנות לשמירת בריאות הציבור הן זמניות. "כולנו עייפים ונמצאים בסיכון לשחיקה", אומר ברוקאס. "המטרה היא לא לומר שבשום אופן אסור להיפגש עם אנשים, אלא שכדאי שנמשיך לעשות את הדברים שאנחנו יודעים שמשפיעים יותר מכול על הפחתת ההדבקה".
פרופ' רוברט אטמר, מומחה למחלות זיהומיות באוניברסיטת ביילור, אומר שנערכים כיום מחקרים שמטרתם להבין טוב יותר את השפעת החיסונים. בינתיים הוא קורא לאנשים להגן על עצמם ועל הסובבים אותם. "בטווח הקצר החיים הולכים להיראות אותו הדבר, עד שהרבה יותר אנשים יקבלו הזדמנות להתחסן", אומר אטמר, שישב עד לאחרונה בוועדה המייעצת של ה־CDC בנושא החיסונים. ובכל זאת, הוא אומר, מי שהתחסנו כבר "עשו צעד קדימה כדי לקרב את כולנו לאור בקצה המנהרה".
