העליות והירידות בשוקי ההון, זינוק הביטקוין ואפילו השלכות המשבר הכלכלי אינן מעסיקות בימים האחרונים את העולם הפיננסי. מרב תשומת הלב נתונה לקבוצת "המשקיעים החדשים", שמצליחים לגרוף את כותרות העיתונים הכלכליים בארה"ב ובעולם.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– געה: גנץ מנותק מהמציאות: אין קשר בין אחוזי הגיוס לקורונה
– החיקוי של הרב יישכח אבל "ארץ נהדרת" תמשיך להיות פופולרית
– הווריאנט הבריטי שולט: למרות החיסונים, התחלואה לא יורדת
מאז פריצתה של מגפת הקורונה זוכה שוק ההון האמריקני לתמרוץ באמצעות "הדפסות כסף" המוניות בכל העולם. הבנקים מלווים את הכסף בזול לעסקים ולאנשים פרטיים, והממשלות מחלקות מזומנים לציבור בדמות מענקים. כל זה קורה בכל העולם, וביתר שאת בארה"ב. חלוקת הכספים ההמונית הזו מחלישה את הדולר, ומנגד מחזקת את שוק המניות. למציאות הזו מתחברות מערכות מסחר חדשות שמאפשרות השקעה קלה, נוחה ובסכומים קטנים, וזו מנגישה יותר מתמיד את ההשקעה במניות. אחד היישומונים המוכרים בזירה הזו הוא אפליקציית המסחר "רובין הוד", המציעה מסחר ללא עמלות ואפשרות להשקיע אפילו בסכומים קטנים. חלק מייחודה הוא האפשרות לרכוש גם חלקי מניות. לא פלא שהחברה צברה מיליוני משתמשים תוך זמן קצר.
מערכות המסחר הללו "גרמו לאזרח הקטן לקחת את הכסף שטראמפ חילק לו כסיוע ולקנות בו מניות", מסביר אנליסט בכיר. החברות הללו אף ספגו ביקורות קשות על פיתוי צעירים מובטלים, נטולי הבנה פיננסית, להשתמש במענקים, בפיצויי פיטורים ובחסכונות כדי לנסות את מזלם במערכות מסחר מקוונות. חלק מהמשקיעים הקטנים הללו החלו "לארגן" את פעולות ההשקעה שלהם בפורומים פומביים, חלקם באתר "רדיט". כשתיאום כזה זוכה לתפוצה בקרב מיליוני משקיעים קטנים, והקבוצה מחליטה לשבור את הכלים ו"להתלבש" על מניה, המשקיעים עשויים להזניק את מחיריה בחדות באמצעות פקודות רכישה אדירות – ללא שום הצדקה כלכלית או הסבר הגיוני.
דוגמה בולטת נראתה השבוע בכמה מניות בבורסת וול סטריט, ובעיקר במניית "גיים־סטופ", קמעונאית משחקים הנמצאת בקשיים כלכליים. בעידוד הפורומים של המשקיעים הזעירים הללו זינקה מניית החברה בתוך ימים ספורים במאות אחוזים. לפני כמה חודשים עשו את אותו תרגיל לחברת השכרת הרכב הרץ: שבועיים אחרי שהחברה הודיעה על פשיטת רגל, מחיר המניה הוקפץ בכמעט 1,000 אחוזים, מ־59 סנט ל־5.5 דולרים. מאז מחירה ירד שוב, כמובן, ואתמול הוא עמד על 1.64 דולרים למניה.
זה התחיל ברצון לגרוף רווחים, אבל המשיך לכאוס. לאחרונה ההתמקדות היא במאבק בקרנות הגידור הגדולות בוול סטריט. חלק מהאסטרטגיה של קרנות ההשקעה כוללת הימור על ירידה עתידית בשוויין של מניות (שורט), והמשקיעים הצעירים החליטו להפעיל מגמה הפוכה ולהזניק את המניות הללו. כך הם גרמו לקרנות הגידור הפסדים כבדים, לכאורה בניגוד לנתוני היסוד הכלכליים של החברה. המטרה היא "לעשות דווקא" לגופים המוסדיים ולקרנות הגידור, אבל גם זו לא ממש תזה ברורה. באחד הפורמים הגדולים המשמשים את המשקיעים הללו נכתב בימים האחרונים: "בואו נקנה היום מניות שמתחילות בסימול BB". מי שנהנו מכך הן מניות מנומנמות למדי ובהן קמעונאות מוצרי האמבט והטיפוח "בד, באת' אנד ביונד", שמנייתה קפצה ביום רביעי ביותר מ־40 אחוזים. יש גם מי שטוענים כי לא מן הנמנע שעל התופעה הזו מתלבשים גם אנרכיסטים המעוניינים לזעזע את השווקים. אמש הודיעה מערכת המסחר רובין הוד שתקטין את פעילות המשקיעים במניות החשודות בפעילות ספקולטיבית נגד משקיעי שורט.
עד כמה "המשקיעים החדשים" משפיעים? ככלל, כוחם של משקיעים קטנים אינו גדול. רוב הפעילים בשוק ההון הם הגופים המוסדיים – חברות המנהלות קרנות נאמנות ותעודות סל, מנהלי חסכונות הציבור (כגון קרנות הפנסיה, שמקבלות בכל חודש תזרים מזומנים חדש להשקעה) וקרנות הגידור הגדולות.
"אני לא רואה חשש לזליגה למניות הגדולות ואל המדדים המובילים", מציין אנליסט המעורה בנעשה בוול סטריט. "זה בעיקר אמור להישאר במניות שוליים, שקל להקפיץ את המסחר בהן פי 100 ולהעלות את המניה במאות אחוזים".
האם יש חשש להשקעות בחסכונות הציבור? כספי הפנסיה והגמל שלנו מושקעים בחו"ל – אך בדרך כלל לא בשיעור גבוה: למשל, כ־30 אחוזים בממוצע מושקעים במניות במסלולים הכלליים של קופות הגמל, אך רובם בעיקר במניות בישראל או במדדים זרים גדולים, כמו גם נכסים לא סחירים.
לדברי האנליסטים, למשקיע הקטן ששם את הכסף לטווח הארוך במדדים המובילים אין סיבה לדאגה. ובכל זאת, המציאות הזו צריכה לקבל את תשומת ליבם של הגופים המוסדיים שמנהלים לנו את הכסף ושל הפיקוח ברשות שוק ההון. אצל קרנות הגידור הגדולות, שמשקיעות במניות הקטנות כחלק מהאסטרטגיה שלהם, זה כבר סיפור אחר. הן יצטרכו לחשב מסלול מחדש.
