"תוספת הרמטכ"ל" נמצאת בסיכון: בחוות דעת ששלח השבוע המשנה ליועמ"ש רז נזרי, נקבע כי התוספת המגדילה את הפנסיה של גמלאי צה"ל ניתנה ללא סמכות חוקית וכי יש להסדירה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– געה: גנץ מנותק מהמציאות: אין קשר בין אחוזי הגיוס לקורונה
– החיקוי של הרב יישכח אבל "ארץ נהדרת" תמשיך להיות פופולרית
– הווריאנט הבריטי שולט: למרות החיסונים, התחלואה לא יורדת
הרמטכ"ל צפוי לבקש בקרוב תוספת לתקציב הביטחון בגובה כמה מיליארדי שקלים, אך לפי חוות דעת במשרד המשפטים הוא מעניק, בניגוד לחוק, מיליארד שקלים בשנה לגמלאי צה"ל. העניין נידון בעתירה לבית המשפט העליון, שהמדינה אמורה להשיב לה בשבוע הבא.
מאז שנות השישים מאשר הרמטכ"ל תוספות לפנסיה לגמלאי צה"ל בשיעור ממוצע של כ־10 אחוזים, ובמקרים מסוימים גם עד 19 אחוזים. לפי החלטת ממשלה מ־1961, הרמטכ"ל יכול לעשות זאת "אם היה סבור שקיימות נסיבות כלכליות או אחרות המצדיקות זאת". התוספת ניתנת באמצעות חישוב שנות השירות הסדיר לצורך החישוב לפנסיה – שני אחוזים נוספים לכל שנת שירות. בפועל צה"ל מעניק את התוספת הזאת לרוב המשרתים הפורשים משירות – כ־98 אחוזים – בין ש"קיימות נסיבות כלכליות" ובין שלא. העלות השנתית של ההטבה מגיעה לכ־1.1 מיליארד שקלים.
חוות הדעת של משרד המשפטים קובעת שאי אפשר להעניק את התוספת באופן גורף לכלל הפורשים משירות הקבע, ללא קריטריונים. הסעיף המקורי מאפשר להעניק הטבה חריגה לחלק מהפורשים, אבל בפועל צה"ל החיל את ההטבה על כולם. החלטת הממשלה שהסמיכה את הרמטכ"ל לתת את ההטבה על חשבון הציבור נוסחה בלשון עמומה ואינה בהירה דיה, ולכן על הממשלה לתקן את ההחלטה ולנסח בבירור מי הם הפורשים הזכאים לתוספת, ומה שיעור ההגדלה. אם מעוניינים להשאיר את התוספת על כנה לכל הגמלאים, יש לתקן את החקיקה הרלוונטית בכנסת.
דו"ח מבקר המדינה מ־2016 כבר הצביע על הליקויים בתשלום תוספת הרמטכ"ל, ומאז נערכים דיונים בין משרד האוצר ומשרד הביטחון כדי לפתור את הסוגיה. הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה וההחלטה בעניין נדחתה, אך הנוהג נמשך. בנובמבר 2019 עתרה עמותת "צדק פיננסי" לבית המשפט העליון בטענה שהרמטכ"ל חורג מסמכותו, ולפיכך יש למנוע תשלומים עתידיים כאלה – וכן לפעול להשבת התשלומים שכבר הועברו, לקופת המדינה.
במערכת הביטחון טוענים כי הנוהג מתקיים כבר שישים שנה ולכן אין בסיס להתערב בו ולשנותו. עוד נטען כי עשרות אלפי גמלאים קיבלו את התוספת ויש לשקול את ההשפעה של ביטולה הרטרואקטיבי ותביעה להשיבה. במכתב ששלח החודש שר הביטחון בני גנץ לראש הממשלה הוא ביקש לדחות שוב את ההחלטה בעניין, וקבע כי לטענת גורמי המקצוע במשרדו זו סוגיית מדיניות שאינה שפיטה.
אם הנושא יגיע לבית המשפט, ההשלכות האפשריות על הפנסיה הצה"לית העתידית ועל השבת כספים רטרואקטיבית הן עצומות. במשרד המשפטים העדיפו לפיכך להתנסח בעמימות: בחוות הדעת נקבע כי "סוגיית התשלומים ששולמו לפורשים משירות הקבע מכוח ההסדרים שנהגו עד כה דורשת בחינה נפרדת, שבמסגרתה יש לתת את הדעת… לשיקולים כבדי משקל כגון חלוף הזמן הרב, תום ליבם של הפורשים, הסתמכותם על סכומים שקיבלו וכיוצב באלה".
המדינה התבקשה להשיב לעתירה עד יום ראשון, והדיון נקבע לאמצע פברואר. משרד הביטחון לוחץ לקבל ארכה כדי לפתור את הסוגיה בדיון בין משרדי הממשלה, ולא בפסיקה.
