עם תום הסגר השלישי, שיוארך ככל הנראה, מהדקת משטרת ישראל את מבצע אכיפת הגבלות הקורונה. בשבוע החולף הוגברה באופן ניכר האכיפה באזורים האדומים, המאכלסים כ־70 אחוזים מאזרחי מדינת ישראל. במשטרה מדגישים כי רישום הדו"חות אינו משקף את ממדי האכיפה האמיתיים, שכן לא כל פעולת אכיפה מסתיימת בדו"ח: לעיתים די בפיזור התקהלות או באזהרה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– סדרת מינויים ערבים-אמריקנים בממשל ביידן, בהם גם תומכי BDS
– משרד המשפטים טוען: הרמטכ"ל נותן מיליארדים לגמלאי צה"ל ללא סמכות
– המתקפה על קרנות הגידור: מחאה "אנרכיסטית" בוול סטריט
מספר הדו"חות הסתכם בכ־600 אלף בתוך עשרה חודשים. 25 אלף דו"חות נרשמו ברחבי הארץ בשבוע החולף, מרביתם על הפרת מגבלות הסגר. 7,000 מהדו"חות ניתנו על אי עטיית מסכה, וכמה מאות דו"חות על שהייה במקום ציבורי שפעילותו נאסרה. כמחצית מהאכיפה ננקטה בערים ה"כתומות". בערים "אדומות" נרשמו 29 אחוזים מהדו"חות, וב"ירוקות" חולקו רק 16 אחוזים מהדו"חות. המגזר הערבי מוביל עם נתוני אכיפה גבוהים.
הסגר לא ממש הורגש בשבוע החולף ברחבי הארץ, על אף נוכחות המשטרה במחסומים בכבישים, אך מפקד תחנת מסובים, סגן־ניצב הוד לוי, הודף את הטענות שהסגר אינו נאכף ביעילות, ושהציבור "מחפף" בשמירה על הנחיות הקורונה: "אני חוזר כעת ממחסום שבו פעלתי בשעתיים האחרונות", סיפר. "יש הידלדלות ניכרת של כלי הרכב על הכביש, ובסך הכול רוב הציבור במדינת ישראל הוא שומר חוק".
במהלך שנותיו במשטרה שירת סנ"צ לוי 11 שנים בתחנת בני־ברק, והוא עוקב מקרוב אחר המתחולל בעיר בחודשים האחרונים. לדבריו, "מה שקרה ביום חמישי שעבר היה אירוע קיצוני", לאחר המקרה שקטו הרוחות בעיר בזכות תושבים שומרי חוק שקצו בהפרות הקורונה בעיר, וכעת מגנים אותן. "צריך לזכור שמרבית תושבי בני־ברק הם שותפינו לדרך, וזה המאפיין האמיתי של העיר בימים כתיקונם".
הרגעת הרוחות אינה תוצאה של ההרתעה שיצרו רימוני ההלם והיד הקשה של המשטרה?
"המשטרה נוהגת בשוויוניות כלפי כלל הציבור, גם בנושא האכיפה. בתור מי שחי את בני־ברק שנים רבות, אני יכול להעיד שצעירים קיצוניים ניסו לחמם את הגזרה, ולצערי גם הצליחו. אבל לאחר שעשינו מעצרים ממוקדים, בסיוע האוכלוסייה, השקט חזר לעיר".
13 בני אדם נעצרו בעקבות הפרות הסדר בעיר. לפי המשטרה, רוב המוחים ברחובות בני־ברק היו בחורי ישיבות שיצאו מהמוסדות בניגוד להוראות, המאפשרות להם לשהות שם בהתאם ל"מתווה הקפסולות". הרב חיים קנייבסקי והרב גרשון אדלשטיין, מנהיגי הציבור הליטאי, גינו את ההפגנות האלימות בריכוזים החרדיים וקראו להתרחק מהן. אליהם הצטרפו גם הראשון לציון הרב יצחק יוסף ומנהיגה הרוחני של ש"ס הרב שלום כהן.
רק חצרות חסידיות מעטות, ובכללן בויאן ונדבורנה, הודיעו כי לא יקיימו את הטיש המסורתי לכבוד ט"ו בשבט. לפי המשטרה ההודעות הללו הן תוצאה של הידברות מוקדמת של המפקדים עם הרבנים והמנהיגים, שהבהירו שאינם מעוניינים במראות של עשרות לוחמים שנכנסים לפזר התקהלות בבית המדרש. על פי סנ"צ לוי, המשטרה מונחית לאכוף את החוק ברגישות אך בנחישות: "אם נבוא עם פרחים וחיוך, אנשים לא יתפזרו".
לעומתו, נשמעה ביקורת על המשטרה בנושא האכיפה ברחוב החרדי אפילו מכיוון חלק מחברי הכנסת החרדים. שלא לציטוט הם תוקפים את המשטרה שאינה נוקטת לשיטתם את הנחישות הנדרשת באכיפת את הנחיות הקורונה. לטענתם, המשטרה אינה פועלת כנדרש למניעת התקהלויות בחברה החרדית, ומשתדלת להימנע מעימותים עם מפירי החוק.
אחד הח"כים מהסיעות החרדיות אף פנה לבכירים במשטרה והציע להם מתווה לייעול מתן הקנסות: הודעה מוקדמת למנהיגי מפירי ההנחיות שכל התקהלות שיארגנו תוביל לכתב אישום, וכן שליחת דו"ח בסך 5,000 שקלים, מדי בוקר למוסדות הפתוחים, שיצטברו ל־30 אלף שקלים בשבוע. במשטרה טרם הגיבו להצעה.
ההימנעות משיפור האכיפה, לדברי הח"כ, נובעת מלחצים פוליטיים. "כשזה שירת את נתניהו הוא ידע לשלוח כוחות לריכוזים חרדיים בצורה לא פרופורציונלית, וכשהדבר לא משרת אותו הוא מעדיף לשמור על שקט, על מתח מובנה", האשים.
