בהרכב מורחב של תשעה שופטים בראשות הנשיאה אסתר חיות, בג"ץ דן היום (ג') בשני חוקי יסוד שהעבירה ממשלת החילופים: חוק יסוד ממשלת החילופים וחוק יסודות התקציב המכונה "פשרת האוזר". מדובר בדיון משמעותי היות וזוהי הפעם הראשונה שבג"ץ הוציא צו על תנאי שמאותת שהוא עלול להתערב בחוק יסוד אם לא ישוכנע אחרת.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– החמרה במצבה של תינוקת בת שנה וחודשיים מסיבוכי הקורונה
– סוף ציוץ במחשבה תחילה: כך תימנעו ממבוכה תקשורתית
– להמתיק מר במר: ריסון השיח המתחסד השולט
הדיון עסק בהסכם הקואליציוני המעוגן בחוק יסוד הממשלה ומסדיר את כהונתם של ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי, וכן בהוראות החוק המצמצמות את סמכותה של הכנסת להביע אי אמון בממשלה.
העותרים, ביניהם התנועה לאיכות השלטון, תנועת אחריות לאומית, וח"כ לשעבר סתיו שפיר, טוענים כי הכנסת משתמשת בסמכותה כרשות המחוקקת לכאורה בשימוש לרעה וכי התיקון לחוק יסוד הממשלה הוא "תיקון חוקתי שאינו חוקתי" – דוקטרינה משפטית מרחיקת לכת הקובעת כי ישנם עקרונות יסוד של הדמוקרטיה שלא נקבעו בחוקי יסוד, ולהם כפופים גם חוקי היסוד.
במהלך הדיון הציגה באת כוחה של הכנסת, עו"ד אביטל סומפולינסקי, את העמדה כי העתירה הפכה תיאורטית היות והכנסת התפזרה ומשכך, בית המשפט לא צריך לדון בה. "דנים פה בסוגיה שיורדת לשורש עקרון הפרדת הרשויות בין בג"ץ לכנסת", הבהירה סומפולינסקי, "דנים בחוק יסוד, בשימוש לרעה. עיקרי הטיעון בעתירות פגו עם התפזרות הכנסת. כעת מבקשים להרחיב את הדיון לעתירה עקרונית. האם בית משפט צריך לדון בכך? לא! בית משפט צריך לשים גבול. הכנסת הבאה תחליט".
הנשיאה חיות והשופטת דפנה ברק-ארז לא קיבלו את דבריה. חיות קבעה כי ניתן לדון בעתירות על אף פיזור הכנסת, ואמרה כי הצהרה של בית המשפט באשר לפעולות הכנסת היא סעד שמאפשר לדון בעתירות על אף שהפכו כביכול תיאורטיות. "השאלה היא האם הכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכות המכוננת של חקיקת חוקי יסוד".
באשר לאי-חקיקת חוק התקציב, העיר השופט הנדל: "בסופו של דבר לא היה תקציב, וזה חמור, וזה דבר שמצדיק בדיקה. ומבחינת ביקורת שיפוטית, זה חריג. השאלה אם כל דבר שעושים בתקציב, כל תיקון בחוק יסוד, כל הוראת שעה, זה בסדר רק בגלל שעשו את זה מתוקף הסמכות המכוננת".
סומפולינסקי השיבה כי גם בית המשפט לא הכריע בשאלת סמכותו להתערב בחוק יסוד. הנשיאה חיות לא התרשמה מטיעוניה של סומפולינסקי ואמרה: "גבירתי לא רואה שהמכנה המשותף לכל הפעמים שהתקבלה החלטה של בית משפט בחוק יסוד הוא נושא התקציב? לשם מה נדרש חוק תקציב? הכנסת הפרה את חוק היסוד, התעלמה, ואז מבצעת גם התיקונים בחוק היסוד למטרות שעל פניו נראות תמוהות". הנשיאה הוסיפה כי אם הכנסת הייתה אומרת כי דבר כזה לא יקרה שוב בעתיד, ייתכן שלא הייתה נצרכת התערבות בית המשפט, אך לא זה המקרה.
השופט יצחק עמית העיר בדיון: "כולנו יודעים למה לא עבר תקציב, זה אפילו לא פיל בחדר, זה סוד גלוי".
נציגת היועמ"ש והממשלה בדיון עו"ד דניאל מארקס טענה כי הוראת השעה שנקבעה בחוק היסוד בנוגע לתקציב הייתה חיונית ליציבות הממשלה. כלומר, הממשלה טוענת כי השינויים בחוק היסוד הם לגיטימיים בשל הצורך הפוליטי לקיים ממשלה בישראל, ובפרט בשעת משבר. גם לטיעון זה השיבה הנשיאה ואמרה: "כיצד הוראת השעה שירתה את אינטרס יציבות הממשלה? לכמה זמן היא השאירה אותה יציבה? לשלושה חודשים? זו היציבות? ממשלה יציבה היא לכמה שנים ולא כמה חודשים".
במערכת הפוליטית ביקרו הבוקר בחריפות את בג"ץ ואת עצם הדיון בחוקי היסוד. ח"כ שלמה קרעי מהליכוד כתב בעמוד הטוויטר שלו כי "בג"ץ בדיון היום על ביטול חוק יסוד ממשלת החילופים נתון בין הפטיש לסדן: מה עדיף – להשאיר את גנץ ושות' כמו עצם בגרון בממשלת המעבר שלנו, או לקבוע תקדים היסטורי מבחינתם אך מסוכן ובלתי נתפס מבחינת הדמוקרטיה הישראלית של פסילת חוק יסוד? עצם הדיון המופרך והחצוף הזה יחזור לבג"ץ כבומרנג".
שרת המשפטים לשעבר ח"כ איילת שקד מימינה כתבה כי הדיון שמתקיים היום איננו לגיטימי וכי לבית המשפט אין כל סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד: "הכנסת לא הייתה צריכה לחוקק את חוקי היסוד הללו ונכון היה לה לבטלם לאחר שנחקקו… אבל הכוונה התקדימית של בג"ץ לפסול חוקי יסוד חייבת להדיר שינה מכל מי שהדמוקרטיה בישראל יקרה לליבו… בג"ץ מקבל את סמכותו מחוקי היסוד. הוא זה שכפוף לחוקי היסוד ולא הם כפופים אליו… המשמעות היא שבג"ץ שוקל להפוך עצמו לשליט אבסולוטי".
גם יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין יצא נגד בית המשפט: "מדובר בקריאת תיגר על העקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים ביותר של ריבונות העם, הפרדת הרשויות ושלטון החוק. הדיון וכל החלטה שתתקבל לגבי התערבות בחוקי היסוד, נעשים בחוסר סמכות – ואין להם תוקף".
