בג"ץ דחה היום (ד') את עתירת משפחת המחבל שרצח את אסתר הורגן הי"ד. בפסק הדין של השופט יצחק עמית, אליו הצטרפה השופטת דפנה ברק־ארז, נקבע כי בית המשפט לא יתערב בהחלטת המפקד הצבאי באזור להרוס את הקומות השנייה והשלישית בבית המחבל ככלי הרתעתי. השופטת ברון נותרה בדעת מיעוט כי יש להרוס רק את הקומה ששימשה את המחבל.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מבוי סתום: האמריקנים מתעוררים לגודל הסכנה האיראנית
– "מטעמים פרקטיים": יורוקום שוקלת הסדר בתיק בזק
– 27 חשודים נעצרו: נחשפה רשת מכירת נשק גנוב
השופט עמית קבע כי החלטתו של המפקד הצבאי באזור נתקבלה תוך בחינת מכלול השיקולים הנוגעים לעניין, ובהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקה. "בנסיבות אלו, חרף הפגיעה בעותרים, לא קמה עילה להתערב בשיקול דעתו של המשיב, ואין להתערב בהחלטתו להוציא צו הריסה לקומה השנייה והשלישית במבנה מושא העתירה".
עם הכרעתו, העיר השופט עמית כי הריסת בתי המחבלים היא נושא רגיש והבהיר כי זהו אינו אמצעי ענישה כנקמה על פיגוע, אלא כלי הרתעתי. "הרתעה אינה מילת קסם שיש בכוחה להתיר שימוש בכל אמצעי שהוא. מן הסתם תהא זו הרתעה יעילה יותר אם השכונה שממנה יצא המחבל תיהרס, או אם ייהרסו כל המבנים שבהם מתגוררים בני משפחתו המורחבת, אך אף אחד לא מעלה על דעתו שימוש באמצעי בלתי מידתי שכזה. מכאן, שהמידתיות היא מילת המפתח שלאורה יש לבחון את האמצעי של הריסת בית".
יחד עם זאת הזכיר השופט עמית כי לגורמי הביטחון יש את שיקול הדעת המקצועי לקבוע האם הריסת בית תועיל במניעת פיגועים עתידיים. הוא הוסיף כי השימוש בכלי זה צריך להיות מושכל ולהיעשות במשורה.
השופטת ברק־ארז שהצטרפה להכרעתו של השופט עמית, הוסיפה כי בשונה ממנו, היא אינה רואה קושי בהמשך העלאת טענות הנוגעות לאופיו של כלי הרתעה זה בהשפעה על מי שלא היו מעורבים במעשה הרצח. "אני סבורה שיש מקום לכך שהנושא יחזור וייבחן על-ידי הרכב מורחב של בית משפט זה".
השופטת ענת ברון כתבה: "אסתר הורגן ז"ל נרצחה באלימות ובאכזריות בלתי נתפשת, ואך בשל היותה יהודייה. אין מילים לתאר את גודל האובדן והיגון, והלב יוצא אל בני המשפחה". בדעת מיעוט, סברה כי יש להרוס רק את הקומה ששימשה את המחבל ולא את הקומה בה מתגוררים גם אשתו וילדיו. "אני סבורה שההחלטה להרוס גם את הקומה השנייה של הבית לוקה בחוסר מידתיות – כאשר בקומה זו מתגוררים אשתו ושלושת ילדיהם, שכאמור אין חולק שלא הייתה להם כל מעורבות או ידיעה בנוגע למעשי הזוועה, ואף בדיעבד לא הפגינו תמיכה במעשים".
הלך הרוח בבית המשפט העליון הוא שלא להתערב בשיקולים הביטחוניים של המפקד הצבאי בכל הנוגע לשימוש בהריסת בתי המחבלים ככלי הרתעתי. עם זאת, רק באוגוסט האחרון ביטל בג"ץ, בפסק דינו של השופט מזוז, את הריסת בית המחבל שרצח את החייל עמית בן יגאל. הריסת הבית נמנעה מטעמים של פגיעה בחפים מפשע – בני משפחתו של המחבל שלא ביצעו את הפיגוע או שלא סייעו לו. על החלטתו של השופט מזוז ביקשה המדינה לקיים דיון נוסף, בקשה שנדחתה לבסוף על ידי הנשיאה.
