השמירה הקפדנית על כללי הריחוק החברתי, נמשכה בממלכת ירדן זמן רב יותר מאשר בישראל. עד סוף הקיץ האחרון, האווירה שם הייתה דומה לימי הסגר הראשון בארץ. אזרחי הממלכה כמעט לא יצאו מהבית, מלבד לצורך הצטיידות במזון ותרופות. הכללים הנוקשים לא אפשרו התרופפות אזרחית, ועקומת החולים נותרה שטוחה למדי עד אוגוסט.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מורשת ינקלביץ': לייצג בגאווה את משרד התפוצות
– מחנות שיקום וחינוך צבאי: התוכנית לילדי הרחוב במצרים
– סגרו אופציות: המפלגות שלא רצו להתאחד
אבל אז, פתיחת המשק מחדש נתנה את אותותיה ובנובמבר הגיעה ירדן לשיא התחלואה, עם כ־5,000 נדבקים חדשים מדי יום. מדובר אמנם במספר נמוך לעומת ישראל, אבל ההשוואה הזו איננה מלמדת על נתוני האמת, שכן בעוד שבישראל מתבצעות כ־100 אלף בדיקות ביום, הירדנים מסתפקים בפחות מרבע מהמספר הזה: כ־23 אלף. בעקבות העלייה המחודשת בתחלואה הוכרז בנובמבר סגר נוסף. בהמשך, אחרי שיפור בנתונים, המשק הירדני החל להיפתח מחדש.
המוטציה הבריטית, שהעלתה את שיעורי ההדבקה בארץ, לא פסחה על שכנתנו ממזרח. שר הבריאות הירדני נזיר עבידאת הודיע ביום ראשון לפני כשבוע על עלייה חדה במספר הנדבקים בממלכה, והזהיר מפני הווריאנט החדש. ירדן הפסיקה את הטיסות הישירות לבריטניה כבר ב־21 בדצמבר בעקבות גילוי המקרים בממלכה. לדברי השר, מספר הירדנים שהזן המדבק יותר התגלה בגופם הוא 350 בלבד, והם מרוכזים בעיקר באזור הבירה עמאן. במסיבת העיתונאים שקיים עבידאת הוא הוסיף כי אחוז הבדיקות החיוביות עלה בימים והגיע ל־5.5, וכי המערכת הרפואית עדיין מנסה להבין כיצד להתמודד עם המוטציה החדשה.
"כפי שאתם יודעים, לפני מספר שבועות היו הקלות בטיפול בקורונה", אמר עבידאת. "ביטלנו את הסגר הלילי ואת הסגר של יום שישי, והחזרנו לפעילות חלקים מהמשק. ידענו שיהיו השלכות ליציאה מהסגר. כעת, הכיוון החיובי שראינו בשבועות האחרונים השתנה". השר הביע תקווה להתהפכות המגמה, אבל לא נשמע אופטימי. "חמשת הימים האחרונים הסתמנו בעלייה רציפה במספר הנדבקים. אנחנו מקווים שהמספרים ישתנו, אבל בכל מקרה אנחנו נמצאים בכוננות להתפשטות הנגיף".
"אנחנו, שנחשבים למקום שני בעולם בשיעור הפליטים, היינו המדינה הראשונה שהתחילה לחסן פליטים בחינם", אמר עבדאללה בכנס דאבוס. "המגפה הפכה את כולנו לשווים"
העלייה במספרי הנדבקים בירדן מתרחשת לאחר הכרזה של משרד ההסברה על הקלות ופתיחת המשק לפעילות רחבה יותר כמו מסעדות, שווקים ציבוריים ומסחר. "אנחנו מנסים לפתוח את המשק, אבל אנשים לא מקפידים על הכללים", קבל שר הבריאות. "לא עוטים מסכות ולא שומרים מרחק. אנחנו צריכים לחשוש מאיבוד שליטה על המגפה, ולכן יש לעבוד יחד כדי לשפר את המצב וכדי לשמור על הכלכלה, החברה והמסחר פתוחים".
אם המשמעת הציבורית, לא תשתפר, הזהיר השר, לא תהיה ברירה אלא להחזיר הגבלות שכבר הוסרו. "אנחנו צריכים לחשב מסלול מחדש, ולקבל החלטה גם לגבי המהלכים האחרונים של יציאה מהסגר. ייתכן שיהיו מהלכים שאף אחד לא אוהב. אנחנו חוזרים ומבקשים לשמור על התקנות שלא מצריכות מאיתנו הרבה מאמץ, אבל הם חשובות. אנחנו בהתנהגות שלנו נקבע את גורלנו ביחס לפתיחת המשק או סגירתו".
"בזכות האימהות שלנו"
התמונה החיובית שניסו להציג בירדן מאז נובמבר, התנפצה במבחן המציאות. בירדן, שבה כ־10 מיליון איש, מתו עד כה מקורונה יותר מ־4,330 אזרחים. 315 אלף החלימו מקורונה, מתוך 328 אלף חולים ידועים. המחוזות שמובילים את מספר החולים הם עג'לון המקביל לבקעת הירדן, ומחוז טאבה המקביל לאילת.
מי שמסומנים כאחראים להפצת הנגיף במדינה הם הצעירים, בני 23 עד 35. עיקר ההדבקה נרשמה אצל בני 50־60, וסיכויי ההישרדות של חולים מעל גיל 75 אינם גבוהים. על פי נתוני משרד הבריאות הירדני, גברים חולי קורונה בגיל הזה מצויים בסכנה של 64 אחוזים למות בעקבות הדבקה בנגיף, לעומת 36 אחוזים אצל הנשים.
מידת ההיענות בקרב אזרחי ירדן לקיום בדיקות, כניסה לבידוד ואפילו טיפול בבית חולים, ירודה. בחודש האחרון חוותה ירדן עלייה בתפוסת מיטות האשפוז, אבל באופן כללי הירדנים אינם פוקדים את בתי החולים. אין מחסור במיטות אשפוז או במקום במחלקה לטיפול נמרץ, וגם מכונות הנשמה יש למכביר.
בירדן לא לוקחים סיכון וחוששים מהתפרצות משמעותית יותר מזו שידעו עד כה. בעזרת תרומות בינלאומיות הם משקיעים כעת בשיפור תשתיות הרפואה. בחודש שעבר נפתח בעקבה בית חולים חדש על שם השייח' מוחמד בן זאיד, מנהיג איחוד האמירויות. בית החולים המפואר מומן על ידי הנסיכות המפרצית כחלק מהידוק קשרים בין אבו־דאבי לעמאן. בעיר אירביד שבצפון ירדן צפויים להיפתח בקרוב שישה מרכזים רפואיים חדשים. גורמי רפואה ירדנים הביעו תקווה שהמקומות החדישים ישכנעו את הירדנים להגיע, להיבדק ולקבל טיפול רפואי לקורונה בתנאי בידוד רפואיים, ולא להישאר בבית ולהמשיך בהפצת הנגיף.
משלוחים ראשונים של חיסוני קורונה נחתו בשדה התעופה הבינלאומי בעמאן בתחילת ינואר. הירדנים רכשו חיסונים של חברת פייזר ושל סינופארם הסינית – חיסון שפותח בשיתוף איחוד האמירויות. משרד הבריאות הירדני אישר את השימוש בחיסונים והפיץ אותם ב־29 מרכזי חיסון ברחבי הממלכה. מבצע החיסונים הירדני החל לפני כשלושה שבועות, ב־13 בינואר. היעד הנוכחי הוא לחסן כרבע מהאוכלוסייה, המונה 10 מיליון איש. צוותי הרפואה, החולים הקשים, בעלי מחלות רקע וקשישים קיבלו עדיפות על פני יתר האוכלוסייה.
יום לאחר תחילת מבצע החיסונים נקרא המלך עבדאללה להתחסן. רופאי הארמון ניהלו את האירוע המתוקשר, שבו נכחו והתחסנו גם בנו, יורש העצר חוסיין, שהגיע מהצבא עם מדים מנומרים, ודודו של המלך, הנסיך חסן בן טלאל. הסיבה להצגה המלכותית נבעה מרצון לשדר אמינות ולגרום לירדנים להגיע ולהתחסן.
בריאיון לסוכנות הידיעות הרשמית מסר המלך כי לא חש בתסמינים מיוחדים לאחר דקירת המזרק בזרועו. "קיבלתי את החיסון בהתאם להוראות הבריאות וההמלצות לכל האזרחים. הקפדתי לקבל את החיסון מול עדשת המצלמה, כך שכולם יבינו שהתהליך קל ובטוח", הסביר עבדאללה. "הרגשתי כמה תסמינים קלים, כגון עייפות וקשיי שינה במשך יומיים לאחר קבלת החיסון, אך התועלת גדולה בהרבה, במיוחד בהשוואה לסכנה בהידבקות בווירוס חלילה. ככל שיותר ירדנים יקבלו את החיסון, כך נוכל לצאת מהמגפה ולחזור לחיים רגילים".
למרות זאת, מבצע החיסונים בירדן לא הוגדר עד כה כהצלחה ממשית. ההמונים לא הגיעו. בניסיון נוסף לגייס אותם כינס שר הבריאות הירדני מסיבת עיתונאים, ובה נתן הרצאה על תולדות החיסונים והאמינות שלהם. הוא הזכיר את אדוארד ג'נר, הרופא הבריטי שהמציא את חיסון האבעבועות השחורות בסוף המאה ה־18, כדי לשכנע את שומעיו באמינות המערכת הרפואית העולמית לדורותיה. "החיסונים קיימים כדי לסייע לאנשים, לחזק אותם ולמנוע מהם מחלות. זאת האמת המדעית שאי אפשר לחלוק עליה. אנחנו פועלים למען האינטרס של ירדן ואזרחיה, לכן חייבים ללכת ולהתחסן. אני לא אומר את זה בשביל עצמי או בשביל הממשלה, האינטרס משותף לכולנו".
לדברי השר, ירדן שובצה בתוכנית של איגוד הבריאות העולמי, שסייע ל־189 מדינות בעולם לקבל חיסונים בחינם. נוסף על פייזר והחיסון הסיני, ירדן מקיימת מגעים לרכישת חיסונים גם מחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון האמריקנית. "כרגע יש לנו כמות מספקת לחיסון 20 אחוזים מאזרחי המדינה. עשינו את כל ההכנות הדרושות מבחינת מנגנוני השמירה על החיסונים. אנחנו מנהלים מלחמה עם הווירוס, ואחת הדרכים המרכזיות היא החיסון".
לאחר שהשר סיים את נאומו, עברה זכות הדיבור למזכ"ל משרד הבריאות לענייני אפידמיולוגיה, שמשמש כאחראי לתיק הקורונה, ד"ר וול אל־היינה. הוא פנה לליבם ולרגשותיהם של הירדנים: "אני רוצה לפתוח ולומר תודה לאימהות שלנו. הן שלקחו אותנו כשהיינו ילדים למרכזי הבריאות ונתנו לנו את כל החיסונים הדרושים, כי הן אהבו אותנו והאמינו בחיסונים. כך גדלנו בריאים, בלי מחלות שונות שהיו בעבר בעולם. כמו שאימותינו שמרו עלינו, אנחנו נשמור עליהן ועל אבותינו בעזרת חיסון הקורונה. אני אחד המאמינים הגדולים בחיסונים, שמובילים לירידה במספרי המתים והחולים".
נאום המלך
הבעיה המרכזית של ירדן, כאמור, היא לא מחסור בחיסונים אלא חוסר היענות מצד האוכלוסייה להתחסן. גורמים בירדן מספרים לנו שעד כה, חודש לאחר מבצע החיסונים, חצי מיליון ירדנים בלבד חוסנו. "בהתחלה קראו לאנשים מבוגרים מעל גיל 50 להגיע להתחסן. הימים עברו וראו שהם לא מגיעים, אז הורידו את הגיל", מספר לנו מודאר חוניטי, תושב עמאן. "גם עכשיו, כשאין מגבלה של גיל, מספר המתחסנים לא קופץ בצורה דרמטית".
הסיבות לחוסר ההיענות מגוונות. "יש כאלו שלא מאמינים שהחיסונים באמת יכולים להגן מהמחלה, אחרים חושבים שהחיסונים הם ניסיוניים ולכן דוחים עד כמה שאפשר את הליך החיסון", מתאר חוניטי. "המבוגרים חוששים מההשלכות של החיסון ומתופעות לוואי שאולי יסכנו אותם, הצעירים חושבים שהם לא זקוקים לחיסון כי גם אם יידבקו הם יהיו חזקים מספיק כדי לעבור בשלום את הקורונה ולהתחסן באופן טבעי. יש גם הרבה אנשים דתיים שמתנגדים לחיסון מטעמי דת".
סלאח, נהג מונית ירדני, מסרב להתחסן אף שחצה את שנתו החמישים. "אני מרגיש טוב, לא סובל מלחץ דם, סוכרת או מחלות רקע של נשימה. אני בכלל חושב שכבר חליתי בקורונה, כי לפני כמה חודשים הרגשתי כמה ימים לא טוב", הוא אומר לי בשיחת טלפון.
"המצב בירדן עכשיו טוב יחסית, אין הרבה חולים ורוב העסקים פתוחים", מתרשם סלאח. "היו חודשים שנשארנו בבית בלי עבודה, אבל עכשיו חזרתי לעבוד במונית עם ההגבלות הידועות. יש לי חברים שהתחסנו, אבל אני לא רץ לקבל את החיסון. נראה מה קורה איתם. אם הם ירגישו טוב אחרי החיסון, אולי גם אני אעשה. בינתיים אני בריא".
במטרה לצמצם את ממדי ההדבקה, משרד החינוך הירדני סגר את בתי הספר והעביר אותם למתכונת מקוונת. נמל התעופה נסגר לטיסות נכנסות ויוצאות, וגבולותיה היבשתיים של הממלכה סגורים גם הם. רק לפני כשבוע התקבלה הוראה לסגור גם את מעברי הגבול היבשתיים עם ישראל באופן מוחלט. גם לפני ההנחיה הזו, פעילותם הייתה מצומצמת באופן ניכר.
אחד הגורמים המאתגרים את המערכת הרפואית והכלכלית הירדנית, הוא מספר הפליטים הסורים שהשתקעו בירדן בעקבות המלחמה בארצם. המלך הירדני עבדאללה שוחח על הנושא בכינוס השנתי של הפורום הכלכלי העולמי שנערך לפני כשבוע, ושלראשונה לא התקיים בדאבוס אלא באופן מקוון.
"העולם חייב לטפל בווירוס הקורונה בצורה מוסרית, ולא להשאיר מדינות עניות ואוכלוסיות חלשות מאחור", קרא המלך. "אנחנו, שנחשבים למקום שני בעולם בכמות הפליטים ביחס לאוכלוסייה, היינו המדינה הראשונה שהתחילה לחסן פליטים בחינם. המגפה הזאת הפכה את כולנו לשווים. זה אחד השיעורים החשובים שאנחנו יכולים ללמוד ממנה".
עבדאללה סימן את האיום העתידי שיתפתח לדעתו בעולם בעקבות הקורונה. "האתגר בהרבה מדינות במהלך שנת 2021 יהיה מחסור במזון, רעב. נצטרך, כעולם, לעזור אחד לשני כדי להבטיח ביטחון תזונתי לכולם. לאחר האירועים האלימים שעברו על המזרח התיכון ב־2011 הקמנו בירדן מחסני מזון, אבל להרבה מדינות באזור אין. אנחנו כבר רואים את המשבר בלבנון, בתימן ובמדינות באפריקה. אנחנו חייבים לדון בדרכים לשתף ידע כדי להבין כיצד כל מדינה יכולה לעזור אחת לשנייה בעת משבר, ויהיו משברים בשנה הקרובה".
המלך הירדני ניצל את השיח על הערבות ההדדית העולמית, כדי למתוח ביקורת על ישראל שלדבריו איננה מחסנת את האוכלוסייה הפלסטינית. בשבוע שעבר, נציין, העבירה ישראל 2,000 מנות חיסון למשרד הבריאות ברמאללה. זהו משלוח ראשון מתוך 5,000 מנות, שחלקן כבר הוזרקו לגורמי רפואה ובהם שרת הבריאות הפלסטינית מאי כילה.
"הישראלים זכו להצלחה רבה בשימוש בחיסון, אבל הפלסטינים לא", אמר עבדאללה. "אם מסתכלים על הקשר של הישראלים והפלסטינים, מבינים שאי אפשר לחסן חלק מהאוכלוסייה שלך וחלק לא, ולחשוב שתהיה בטוח. זה השיעור הראשון שהקורונה לימדה אותנו. הווירוס לא מבחין בגבולות, ובין עשירים לעניים. אני רואה אנשי עסקים ישראלים שמעסיקים פלסטינים, ואומרים שהם מחוסנים אבל העובדים שלהם לא. זה חייב לעבור מפוליטיקה לפרקטיקה. אנחנו חייבים לעבור לרמה פרקטית ולהבין שאנחנו עולם אחד, כפר גלובלי קטן".
