סערת "המשקיעים החדשים", שעלתה לכותרות לפני כשבועיים, ממשיכה להעסיק את שוקי ההון בארה"ב ובעולם. במרכזה מיליוני משקיעים קטנים המתואמים ביניהם באמצעות הרשתות החברתיות, ובעיקר בפורום באתר רדיט, שהחליטו "לשבור את הכללים". שיטת הפעולה שלהם היא להתלבש על מניה ולהזניק אותה באמצעות פקודות רכישה מסיביות, וזאת בלי קשר לפוטנציאל הכלכלי שלה (לרוב מדובר במניות של חברות בקשיים).
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– רואות בעיניים: הצצה לליווי המשפחות במחלקת קורונה
– "הגננת" עזבה, ואנחנו נשארים לבד עם הקורונה
– חולי סרטן צעירים דורשים הכרה והתייחסות הולמת מהמדינה
על פי הצהרותיהם של מובילי המהלכים, זהו סוג של מחאה כנגד קרנות הגידור הגדולות, שהורגלו לגרוף הון באמצעות הימור על ירידה במניה מסוימת ("שורט"). המשקיעים החדשים גורמים, בעזרת פקודות קנייה המוניות, לעלייה במחיר המניה, וכך מאלצים את קרנות הגידור לשנות כיוון ולהקפיץ עוד יותר את מחירה. המקרה המדובר ביותר הוא של מניית גיימסטופ, רשת חנויות משחקי מחשב, אך נכון לכתיבת שורות אלו הם החליטו להתלבש על שוק המתכות ולהזניק את מחיר הכסף.
המשקיעים החדשים מתאמצים ליצור רושם של מלחמת מעמדות. מלחמת החלשים בחזקים, פשוטי העם בעשירים. הם מוצגים כצעירים שעתידם הכלכלי לוט בערפל על רקע הקורונה, ולאחר שהוריהם נפגעו מהמשבר ב־2008. לשיטתם, בעוד הם מלקקים את פצעי המשברים, בעלי ההון בוול־סטריט התפיחו את הונם העצמי. בין השאר אלה בעלי קרנות הגידור שהתעשרו מנפילתם של רבים, וכעת המשקיעים הללו "נכנסים בהם" בכל הכוח.
אלא שמול התדמית ההרואית של מי שבאו לעשות צדק, בשטח זה נראה יותר כמו ברדק. עדר בלי רועה, או יותר נכון עם הרבה "רועים" שמנצלים את הרשת החברתית כדי להניע את ההמונים, לעיתים בעזרת שיתוף צילומי מסך עם הרווחים שגרפו. "המשקיעים החדשים" קוראים תיגר על הכללים כדי "לעשות סדר", אבל בפועל יוצרים אנרכיה.
כמו הרבה דברים בטבע, גם שוק ההון נוטה להתאזן בסופו של דבר. "שיטת עבודה" הכוללת הזנקת מניה של חברה בקשיים שאין סיבה לעלייה במנייתה, תיפול בסוף. זו בועה שתתפוצץ, בדומה לשיטת פירמידה. עוד ועוד גלים של משקיעים מרימים את המניה למעלה, משקיעים חדשים נכנסים, והקודמים יוצאים אחרי שגרפו רווח בזכות הבאים בתור. מי שישלם את המחיר הם המסכנים שמגיעים בסוף, בדרך כלל הם הרוב, והסוף תמיד בא בהפתעה.
לא מן הנמנע שמנהיגי החבורה הזו ומעודדיהם עשויים לגרוף את הרווח הגדול ביותר לפני שהאוויר יֵצא מהבלון והמניה תחזור לנפחה האמיתי. שאר המשקיעים יגלו שכספם ירד לטמיון. באופן אירוני הם עושים להמונים פעולה דומה לזו שבה הם מנסים להילחם.
מלבד ההיבט הפסיכולוגי, כל עוד הפגיעה היא ב"מניות שוליים", אין לכך השפעה ממשית על המשקיעים במדדים המרכזיים. ניסיונות להשפיע לרעה על המניות והמדדים הגדולים, יתבררו כבעלי יכולת מוגבלת מאוד. אם תהיה השפעה כזו, אותם "מהפכנים" יגלו שהיא תפגע בכספי הפנסיה של הוריהם, שבשמם כביכול "יצאו למלחמה".
אז אם עלה בדעתכם לנסות לתפוס טרמפ על אחת המניות המומרצות הללו, כדאי שתוותרו על הרעיון. אתם עלולים לגלות שאתם האחרונים בשרשרת המזון.
ההקלה שהפכה לנטל
היקפי המשכנתאות שנלקחו בחודש דצמבר, היו גדולים בהרבה מהממוצע החודשי בשנים האחרונות. 2020 הסתיימה עם סכום שיא של הלוואות משכנתא – יותר מ־78 מיליארד שקל. הסיבה העיקרית היא הריבית הנמוכה בשוק. את ההוזלה בריבית היו אמורים הלווים להרגיש עוד יותר מאמצע החודש הקודם, בעקבות הוראת בנק ישראל המסירה את המגבלה על מסלול הפריים במשכנתא.
מסלול הפריים הוא למעשה הזול ביותר, אך לפני עשור הטיל בנק ישראל איסור לקחת יותר משליש מההלוואה במסלול זה, מחשש לעלייה בריבית הפריים שתייקר את ההחזר החודשי. החשש לא התממש עד כה, והוא גם לא נראה באופק. בלחץ ציבורי הוסרה המגבלה באופן חלקי, ונקבע שניתן יהיה לקחת עד שני שליש מההלוואה במסלול זה. ההוראה הזו תקפה ללווי המשכנתאות, והחל מחודש מרץ היא תהיה תקפה גם לממחזרי משכנתאות.
ואולם מאז הסרת המגבלה התברר למי שביקש להגדיל את רכיב הפריים, שברוב המקרים הריבית דווקא התייקרה. עד כה הבנקים נהגו לתת "הנחה" במסלול זה, ולהפחית כמה עשיריות האחוז מריבית הפריים הנקובה (1.6% כיום). אלא שמי שמבקש כעת להגדיל את מסלול הפריים ליותר משליש מההלוואה, יגלה שההנחה בוטלה והריבית עלתה. כך לדוגמה, אם הריבית לפני השינוי עמדה על פריים מינוס חצי, כעת הריבית עומדת על פריים פלוס חצי.
עם הוראה או בלעדיה – הבנקים פשוט החליטו שהם לא מוותרים על הרווח הגבוה שהורגלו אליו. ברגע שהלקוחות צמצמו הלוואות במסלולים היקרים, הבנקים העלו מחיר במסלולים הזולים, זאת אף שבמסלולים הללו הסיכון לבנק נמוך יותר. שוק המשכנתאות נחשב בעיקרון כשוק תחרותי, אבל הבנקים יודעים למסמס תחרות בקלות.
אחרי ביקורת נוקבת, בנק ישראל פרסם בשבוע שעבר הודעה חריגה ולפיה הוא "עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות בשוק המשכנתאות, בעקבות הנחייתו לשחרור מגבלת ריבית הפריים". בבנק המרכזי הוסיפו כי "יבחנו צעדי מדיניות רלוונטיים, במידה וביטול מגבלת הפריים לא תגולגל ברמה מספקת על ידי הבנקים לטובת נוטלי המשכנתאות".
בלי ניעור רציני, הבנקים כנראה לא יוותרו על רווחי הריבית שמעשירים את קופתם, ולא ינסו להתחרות זה בזה על ליבו וכיסו של הלקוח. ואמנם, לא די בצעדים שננקטו עד כה. מלבד הסרת המגבלה על הפריים, ישנו מהלך נוסף שבנק ישראל אמור להחיל – הפחתה בעמלת הפירעון המוקדם, לאלו המבקשים לפרוע את המשכנתא לפני הזמן (במסלולים המחייבים עמלה כזו).
המהלך הזה נוגע בעיקר לאלו המבקשים למחזר משכנתא. אלא שהחלק הזה לא נכנס לתוקף בגלל פרוצדורה בירוקרטית. המשמעות היא שבעוד חודש, כשלווים המעוניינים למחזר משכנתא יוכלו גם הם "ליהנות" מהסרת מגבלת הפריים, תימנע מהם האפשרות לקבל הנחה על הפירעון המוקדם. כך, גם אם מסלול הפריים המוגדל יוזל והמחזור יחסוך להם עשרות אלפי שקלים, תימנע מהם הנחה של אלפי שקלים.
בשורה התחתונה, מכל השינויים שנועדו להיטיב עם הלווים – נכון לרגע זה לא יצא דבר. עם כל הכבוד להצהרות ולאזהרות, בנק ישראל חייב לעבור בהקדם לשלב המעשים.
