ראש הממשלה בנימין נתניהו יתייצב ביום שני בבית המשפט המחוזי בירושלים, לדיון החשוב ביותר עד כה במשפט שמתנהל נגדו ונגד שאר הנאשמים ב"תיקי האלפים". הוא יתקיים בצל חילופי האשמות קשים בין נציגי ההגנה לתובעי הפרקליטות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כשאורנה בנאי הכחישה את הקורונה
– כיסא מפלט: מאחורי פרישתם של יעלון וניסנקורן
– תחיית כתבי העת: "אי אפשר לבנות זהות בטוויטר"
מלבד נתניהו, המואשם בשוחד ובמרמה והפרת אמונים, יתייצבו בבית המשפט גם שאול ואיריס אלוביץ', הנאשמים במתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה, וכן מו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס, הנאשם בניסיון למתן שוחד.
מטרת הדיון ביום שני היא מענה בעל פה לכתב האישום; מענה בכתב כבר נמסר. לפי כמה מהסנגורים, בדרך כלל נפגשים הצדדים בבית המשפט בדיון הקראת כתב האישום, בדיונים על בקשות במסגרת הליכי קדם־ משפט ובדיוני הוכחות, ואין נוהג של טקס "יבואו הנערים" אם כבר נמסר מענה בכתב. הרכב השופטים משתדל כנראה לנהל את המשפט הרגיש בצמוד ללשון החוק, הקובעת שנאשמים ישיבו לכתב האישום.
לצד המענה בעל פה לכתב האישום, החלק השני של הדיון ביום שני יעסוק בבקשות שנשארו פתוחות. בין השאר, עורך דינו של ראש הממשלה, בועז בן־צור, ביקש ביום חמישי מבית המשפט לפסול מאות ראיות בתיק 4000, בטענה שנלכדו בחיפושים בלתי חוקיים במתכוון ובידיעה.
לדוגמה, לטענתו, הרשות לניירות ערך השתמשה בצווי חיפוש בלתי רלוונטיים כדי לערוך חיפוש פולשני במכשירי טלפון, ביומנים ובתיבות דוא"ל ללא צו מתאים, ואז פנתה לבקש צו תוך הטעיית בית המשפט ובלי לדווח על החיפושים הבלתי חוקיים.
בקשה פתוחה נוספת אחרת היא בקשת ראש הממשלה נתניהו לביטול כתב האישום משום שהפרקליטות לא הציגה את אישורי היועץ המשפטי לממשלה לפתיחה בחקירה או בבדיקה, כנדרש בחוק יסוד "הממשלה".
סנגורי ראש הממשלה וסנגורי בני הזוג אלוביץ' ממשיכים לטעון שהפרקליטות מסתירה מסמכים רלוונטיים, ובהם האישורים הללו. המסמכים הועברו לבסוף להגנה כשחלק מהטקסט מצונזר ("מושחר"), בטענה שהוא מסווג בתור "תכתובת פנימית".
בחדשות 12 דווח כי באחד הקטעים המושחרים נכתב: "עוד סוכם כי לאחר בחינת ממצאי חקירה אלה ייבחן אם יהיה צורך בפעולות נוספות" – נוסח רלוונטי לכאורה להגנה, שאינו "תכתובת פנימית" כלל. בעקבות הגילוי דרשו סנגורי ראש הממשלה להעביר לידיהם את המסמך ללא השחרות, וטענו כי גופי החקירה חרגו לכאורה מהמגבלות שהציב היועמ"ש כשאישר את החקירה.
בפרקליטות דחו את הטענות מכול וכול. עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל־אביב (מיסוי וכלכלה), מסרה לבית המשפט שתיעוד אישורי היועמ"ש הועבר להגנה ואמור לספק את כל חשדותיה, מכיוון שהסכמתו הראשונית לחקירה ניתנה באוקטובר 2017 ודי בכך על פי החוק.
"החלקים שהושחרו… עניינם תהליך העבודה הנוגע לעדכון היועץ בהתפתחות החקירה, לצורך קבלת החלטות ביחס למהלכי חקירה נוספים", מסרה הפרקליטה לבית המשפט. "דומה שהגיעה העת לשים סוף לחשדות השונים והמשונים של הנאשם ביחס להתנהלותה של המאשימה".
התביעה רוצה להגיע לשלב ה"תכלס", ליבון הטענות, ובקשות הסנגוריה מעכבות את הדיון בהאשמות עצמן. בהגנה ישיבו, כמובן, שלתקינות ההליך יש חשיבות עליונה, במיוחד במשפט כזה. עו"ד בן־צור תיאר בתשובתו לפרקליטות סדרת אירועים שהתברר בהם כי מידע שהיה בידי הפרקליטות לא הועבר להגנה כנדרש. צוותי ההגנה טוענים כי האירועים ככלל מעמידים בספק את "חזקת התקינות" שהפרקליטות מסתמכת עליה, ומעוררים חשד לפגיעה מכוונת בתקינות ההליך המשפטי.
בין השאר ציין בן־צור כיצד בערר לבית המשפט העליון על בקשתם לקבל חומרי חקירה נוספים, התגלה לראשונה שהתכתבויות בין ראש היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית אלי אסייג וראש זרוע החקירות יואב תלם נמחקו, לאחר שהשניים החליפו את מכשירי הטלפון שלהם. לדברי צוותי ההגנה הנוספים, זהו שיבוש של חומר חקירה.
פרקליטו של ראש הממשלה הזכיר גם את התכתבויות הוואטסאפ בין השופטת רונית פוזננסקי־כץ לחוקר הרשות לניירות ערך עו"ד שחם שביט, במהלך דיוני הארכת מעצר בפרשת בזק. ההגנה ביקשה את כל חומר ההתכתבות בעבר, אך הפרקליטות הודיעה שמכלול המידע אינו מצוי בידה; כעת, במענה לבית המשפט אישרה הפרקליטות כי בבדיקה נוספת התרשומות כן נמצאות בידי פרקליטות המדינה.
דוגמה נוספת היא הסכם העסקת עד המדינה ניר חפץ בקבוצת בזק. שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון הורה על מסירת חומרי חקירה נוספים לפני כשלושה שבועות לידי צוות ההגנה, ובהם הסכם ההעסקה של חפץ, ו"קלסרי חפיפה" ששימשו לחפיפת שלמה פילבר בתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת. הפרקליטות השיבה לבית המשפט כי טיוטות הסכם ההעסקה אינן בידיה, ואין יסוד לבקשה למסור אותם. אלא שביום שני הועברו חומרי החקירה לידי סנגורי ראש הממשלה, והתברר כי הסכם ההעסקה אותר במחשבו של חפץ המוחזק בידי המשטרה.
על קלסרי החפיפה של פילבר כתבה הפרקליטות שאינם בידיה, שכן הם הוחזרו למשרד התקשורת לאחר שהחוקרים עיינו בהם ולא חשבו שהם רלוונטיים; חיזוק לכך נמצא בחקירתו של פילבר, שאמר שתוכנם הוא בעיקר חוקים ותקנות. אך מתוכן העניינים של הקלסרים עולה כי מופיעה שם גם סקירה של פעילות משרד התקשורת ושל מבנה שוק התקשורת, התייחסות למשימות ושימועים המסכמים את פעילות אגפי המשרד, ומסמכים שלטענת בן־צור רלוונטים לתיק 4000.
ביום רביעי החליטו שופטי בית המשפט המחוזי כי תכתובות השופטת פוזננסקי־כץ ועו"ד שביט יועברו לעיון השופטים, הן כדי לבחון את שייכותם להגנה והן כדי לאזן בין זכויות הנאשמים לזכויות השופטת והפרקליט. עוד הוחלט כי כלל תמלילי החקירה המתוקנים יועברו לידי ההגנה, לאחר שהפרקליטות מסרה לעורכי הדין של בני הזוג אלוביץ' תמלילים שגויים וחסרים, אף שהתברר כי היו בידיה תמלילים מתוקנים עוד לפני בקשת סנגורי אלוביץ', שאישר בית המשפט.
