האם החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג דרמטית? תלוי בדרך ההסתכלות עליה. פוליטית, ייתכן ויש לה משקל, משפטית, ככל הנראה לא – מבקשים גורמים ישראליים רשמיים להרגיע. מניתוח החלטת בית הדין, מבינים בישראל כי היא נשענת על קנה משפטי רצוץ, נסמכת בתיאוריות שוליים פוליטיות ומשאירה שאלות פתוחות רבות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– המנהיגה שהכזיבה והמפלגה שקרסה: שקיעתה ונפילתה של הבית היהודי
– "צדק לפושעי המלחמה הישראלים": ארגוני טרור חוגגים את החלטת האג
– לאן נעלמה השפעת? החידה שמסעירה את עולם הרפואה
למרות הכותרות שטענו כי בית הדין הפלילי בהאג אישר לפתוח בחקירה נגד ישראל בתביעה הפלסטינית הטוענת לפשעי מלחמה, ההחלטה היא בעניין שאלת הסמכות בלבד. האם לבית הדין ולתובעת הראשית שלו, פאטו בנסודה, יש בכלל סמכות לפתוח בחקירה נגד ישראל בשטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ועזה.
בקשתה של בנסודה משופטי בית הדין הוגשה בדצמבר 2019, לאחר חמש שנות חקירת התביעה.
לצורך הפעלת סמכות השיפוט, קבע בית הדין כי הרשות הפלסטינית נחשבת כמדינה. אלא בעוד השופטים טוענים כי הסתמכו על החלטות משפטיות, הקביעה מבוססת על החלטה מספר 6719 של האו"ם, החלטה פוליטית שמכירה ברשות הפלסטינית כמדינה משקיפה ולא חברה. אמנם שני השופטים שהכריעו בעד הסמכות, השופט הצרפתי והשופטת הבנינית (מבנין, מדינה במערב אפריקה; א"כ), הדגישו כי אינם קובעים דבר לגבי מדינה פלסטינית, גבולותיה וכיו"ב, אלא מתייחסים אליה ככזו רק לשאלת הסמכות של בית הדין להיענות לדרישתה לפתוח בחקירה.
ההחלטה התקבלה ברוב של שניים מול אחד. השופט ההונגרי שחיווה את דעת המיעוט הארוכה והמלומדת, נשען על המשפט הבינלאומי ולא על החלטה פוליטית שהתקבלה אצל השניים האחרים. על פי דעתו, אין בעת הזו מדינה פלסטינית וכי אין ביכולתה לתת לבית הדין סמכות שיפוט, דווקא בגלל הסכמי אוסלו.
הסכמי אוסלו הם אחת השאלות שנותרו פתוחות בהחלטה "מלאת החורים", אומרים גורמים ישראליים רשמיים. כבר בהסכמים אלו נקבע שישנה חלוקת סמכויות ברורה בין ישראל לרשות הפלסטינית בשטחי A,B ו-C. לרש"פ, בכל מקרה אין סמכויות כלפי ישראלים אלא רק כלפי תושבי השטחים הפלסטינים. מכאן, שממילא היא אינה יכולה לחקור ישראלים או להביא לחקירתם, אלא רק להיעזר בבית הדין לצורך חקירת פלסטינים.
באופן תקדימי הוגשו לבית הדין שבע חוות דעת – מגרמניה, צ'כיה, הונגריה, אוסטריה, אוסטרליה, ברזיל ואוגנדה – השוללות את סמכות בית הדין להורות על פתיחה בחקירה נגד ישראל. מסמך נוסף הוגש מטעם קנדה. בישראל מבהירים כי ישנן מדינות נוספות ששותפות לעמדה זו אך לא הגישו חוות דעת משלהן.
גם מחוות דעת אלו בחרו שני השופטים להתעלם.
מבחינת ישראל, שאינה חברה בבית הדין הבינלאומי מבחירה, ביה"ד נועד לטיפול בזוועות החמורות ביותר המתקיימות תחת משטרים במדינות שונות, וכי אין לו מנדט לרדוף את ישראל. זו לא הפעם הראשונה שגורמים פוליטיים נעזרים בביה"ד על מנת להעביר החלטות פוליטיות, מזכירים הגורמים, וזו לא פעם ראשונה שביה"ד משקיע משאבים כלכליים רבים בהחלטה מהסוג הזה.
בישראל מייחסים משנה תוקף לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט מ-2019, ששללה באופן תקיף את סמכות ביה"ד לפתוח בחקירה נגד ישראל. הם טוענים כי עצם הפנייה של בנסודה לשופטים לקבל את החלטתם בעניין, חושפת כי אין לה "קייס" חזק ומוצדק מספיק.
כעת, הכדור חוזר לידיה של בנסודה שצריכה להחליט האם תפתח בחקירה. בישראל מבחינים באופן משמעותי בין ההחלטה לבין פתיחת החקירה עצמה. ישנם עוד צעדים רבים שעל התובעת בנסודה להשלים לפני כן. בית הדין פרסם בחשבון הטוויטר הרשמי שלו כי התובעת הראשית צריכה עוד ללמוד את הפסיקה ולהחליט מה לעשות בעקבותיה. כמו כן, בנסודה תרצה ככל הנראה גם להתייעץ עם מי שעתיד להחליף אותה בתפקיד.
