ההחלטה של הימין הדתי להתפצל לשתי מפלגות, "הציונות הדתית" ו"ימינה", העלתה את הסיכוי להקים ממשלת ימין-חרדים, אך פתחה את הדלת בפני מפלגת הציונות הדתית לקולות החרדיים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "תרבות ההחרמה פוגעת במשילות וביכולת להרכיב ממשלות"
– הרמטכ״ל נזף באו״ם: אכפו את הפרות חיזבאללה בלבנון
– במוקדי החיסון מאשימים: סיקור יתר של תופעות הלוואי
מעבר הקולות מיהדות התורה לציונות הדתית, מתרחש בעקבות החיבור בין שלושת ראשי הסיעות שמרכיבות אותה – בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר ומפלגת נעם. גישתו העקרונית של סמוטריץ' בסוגיות דת ומדינה ועמידתו לצד המגזר החרדי במשבר הקורונה מושכות אליו קולות. במקביל, בשנים האחרונות פונים מצביעי יהדות התורה לעמדות מדיניות ימניות ובהיעדר אמירות חותכות מצד המפלגות החרדיות, מוצאים עצמם מזדהים עם המסרים שיוצאים מכיוון עוצמה יהודית. תהליך דומה קורה עם עמדותיהם המובהקות ביחס לנושאים נפיצים שבהם נעם מציגה עמדה חריפה, נגד להט"ב, הרפורמים ונלחמת בעד הזהות היהודית במדינת ישראל.
בכירים ביהדות התורה אומרים כי המפלגה צפויה לאבד את המנדט השמיני שהשיגה, וגם על המנדט השביעי מצפה לה מלחמה עיקשת בתוך הבית. מניתוח שלהם, בבחירות הקודמות הצביעו ליהדות התורה כ-22 אלף חרד"לים. על הקולות האלה ויתרו במפלגה החרדית כאשר החליטו לא להקים הפעם את המטה לציונות הדתית שעבד בבחירות האחרונות, ומתכננים להיאבק ביתר שאת על הקולות של החסידויות הקטנות על מנת לשמור על המנדט השביעי.
הקמפיין הלא רשמי של סמוטריץ' לשאיבת מנדטים מהמגזר החל כבר לפני חודש, כשסרטוני וידאו בהם יצא מעל דוכן הכנסת להגנת החרדים, ותקף את נציגיהם על השתיקה, רצו בקבוצות הווטסאפ. לאחרונה שכר את שירותי האסטרטג החרדי, יוסי רוזנבוים שעובד במקביל עם בכירי הליכוד, לפעילות במגזר.
עם זאת, בריאיון מוקדם יותר ברדיו קול ברמה, טען סמוטריץ' כי הוא לא בונה על הקולות החרדים. "אני מאמין ב'ועשית ככל אשר יורוך'", אמר לשדרנים יקי אדמקר וישי לפידות. "אבל מי שאין לו רב או שממילא לא מתכוון להצביע למפלגות החרדיות, אני חושב שאנחנו מהווים אלטרנטיבה עבורו".
בהמשך השידור, תקף אותו יו"ר סיעת יהדות התורה ח״כ יצחק פינדרוס, וטען כי "מאותה סיבה שהרב פרוש והרב ליצמן לא מייצגים את הציבור הליטאי, כך בצלאל סמוטריץ לא מייצג את הציבור החרדי".
לפי גודי סילמן, בכיר בדגל התורה אין טעם בהפעלת המטה ביו"ש שפעל בבחירות האחרונות והביא להישגים מרשימים. "היום נגיד את האמת, מרבית הפעילים מרגישים מיוצגים ולא ילכו להפעיל מטה". עם זאת הוא מוסיף כי "אם תהיה דרישה מהשטח, דיה לצרה בשעתה". בינתיים סילמן מסמן את האפיק להחזרת המנדטים, "נילחם כלפי פנים על הקולות במגזר החרדי העובד, המודרני, שם נשקיע מאמצים כבירים. גם בחסידויות קטנות שלחלקן המחויבות האידיאולוגית ליהדות התורה לא חד משמעית".
בשטח החרדי נראה שנוצר משבר אמון בין הציבור לנבחריו בכנסת. "איבדתי אמון. בסגר הראשון הם שתקו, כל הבלגנים בבני ברק הם שתקו, עמדו בצד, צחקו עלינו", אומר לנו אהרון, בן 24, אברך מביתר עלית על הח"כים החרדים. "הם לא עזרו בקורונה לאף אחד. לי היה מקרה אישי שביקשנו מהם סיוע והם לא עזרו. לעומת זאת סמוטריץ' עזר הרבה", מוסיף יונתן, בן 20, השייך לחסידות במאה שערים.
שבוע טוב; אני פשוט בשוק מכמות האנשים (חרדים כמובן) שאמרו לי בשבת שיילכו להצביע לסמוטריץ'. לדעתי המנדט השביעי של יהדות התורה לא כ"כ בטוח.
— יוסלה ברגמן (@y_bregman1) February 6, 2021
"מלייקט א שטאקלע אויפן נאז און מהאקט אריין א ג' אין קלפי", מצטט באוזנינו באידייש, חרדי בן 50, ירושלמי. המשמעות שלו היא האמרה הידועה כי המצביעים החרדים הולכים להצביע למפלגה החרדית עם אטב על האף, שלא ירגישו את הסירחון שלהם. הוא לא חושב שסמוטריץ' סייע למגזר החרדי אך הוא ישים ט' בקלפי כאקט מחאה נגד הנציגים החרדיים. "זאת הפעם הראשונה שאני לא הולך להצביע ליהדות התורה. כל פעם לא סבלתי אותם, עכשיו זה עלה עד מעל הראש".
המצב המורכב מתבטא בין היתר ביחס לרבנים בציבור החרדי ולהוראת גדולי התורה שמורים למי להצביע. "אם יגידו לי או להצביע ג' או בכלל לא, אני לא אצביע בכלל. שמעתי אנשים מעוד כמה חסידויות, אפילו מגור, שגם אם האדמו"ר יגיד הם לא יבחרו ג' וילכו לסמוטריץ'". אהרון מוסיף: "אף פעם לא הצבעתי ג' בגלל שהרבנים אמרו ואני לא מפחד מלחץ של אף אחד. יש לי את העמדה שלי ובקלפי יש לי בחירה משלי. זה עניין אישי, לא עניין של לחץ ציבורי, אחרי הכול נותנים את הזכות לבוחר, אם זה היה הולך לפי קהילות למה הולכים בכלל לבחירות?".
סמוטריץ' אמנם בעל עמדות תורניות, אך הוא גם אדם לאומי ששירת בצבא ומאמין בקיום מדינת ישראל. על כך אומר יונתן, "נראה לי סמוטריץ' יותר דתי מאתנו, הוא סייע יותר לאנשים. אני מוכן לבלוע את העמדות שלו על המדינה בשביל זה".
