חיסונים וננו־כמוסות: חזית המחקר בדרך לניצחון על מחלת הסרטן

האם מסתמן ניצחון עתידי במלחמה נגד הסרטן? מחלת הסרטן היא סיבת המוות השנייה בעולם, אבל לאחרונה נרשמות התפתחויות מבטיחות בחזית הטיפול במחלה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הקורונה בעיני שגריר ישראלי באפריקה
– ארגוני המורים זקוקים לחיסון נגד שביתות
– טאיוואן, אוקראינה ואיראן מסרבות לקבל חיסונים ממדינות עוינות

תרופות אימונותרפיות, שמכינות את מערכת החיסון לזיהוי תאים סרטניים ולהריסתם, הראו בעשור שעבר תוצאות מבטיחות. השפעתן משתנה בהתאם לסוג המחלה, והן יעילות בקרב כרבע מהחולים. המחקר מתמקד כיום ב"הגדלת שיעור החולים המגיבים טוב לטיפול חיסוני", מסביר כריסטוף לה־טורנו, מנהל המחקר הקליני במכון קירי בצרפת.

שיטה מבטיחה אחת היא פיתוח נוגדנים המסוגלים לזהות חלבון מסוים בתאים סרטניים, ש"יעזרו לגוף להשמיד את התאים הללו", אומר אקסל קאהן, נשיא הליגה נגד סרטן. גם כימותרפיה, שיוצרת מוטציות בתאים סרטניים, יכולה להקל על המערכת החיסונית לצוד אותם.

טכניקה מבטיחה אחרת מכונה "מעכב נקודת בקרה": כאשר החלבונים של התא הסרטני נקשרים בתאי מערכת החיסון, הם שולחים אות "כיבוי" ומשביתים את ההגנה הטבעית של הגוף. מעכב נקודת בקרה חוסם את הפעולה הזו, ומאפשר לתאי T במערכת החיסון למצוא את הגורם למחלה ולהשמידו. הטכניקה הזו כבר שיפרה מאוד את סיכויי ההישרדות של החולים במלנומה ובסוגים מסוימים של סרטן הריאות, והיא נבדקת כעת גם במחלות אחרות.

טיפול כזה מעורר תקווה גם ללמעלה מעשירית מהסובלות מסרטן השד, שאבחונן במחלה "תלת־שלילי". סרטן שד תלת־שלילי "תוקפני יותר, ואפשרויות הטיפול בו אינן יעילות מספיק", לפי מרכז המחקר לסרטן בקרן ארק בפריז. אך לפי מחקר שפורסם החודש בכתב העת לרפואה של "נייצ'ר", התרופה durvalumab יעילה במידת מה בחסימת יכולתם של הגידולים לחמוק ממערכת החיסון.

בימים אלה נערכים ניסויים שבוחנים את יעילותם של חיסונים שיכולים לסייע בטיפול בגידולים. חברת הביוטכנולוגיה הצרפתית טרנסג'ן מפתחת טיפול המשלב אימונותרפיה וחיסון נגיפי המורה לגוף כיצד להיאבק בסרטן. לפי מרכז אונקופול בטולוז הטיפול משמש מעין "מערכת זיהוי" בשירות מערכת החיסון: היא נעזרת בו כדי לאתר תאים סרטניים ולהשמיד אותם – באופן דומה לשיטת הפעולה הרגילה של חיסונים.

ניתוח המבנה הגנטי של הסרטן ממלא תפקיד מרכזי לא רק בקביעת הפרוגנוזה – מידת הסבירות שהמטופל יחלים – אלא גם באפשרויות הטיפול העומדות בפני הרופא. "זה העיקר: לא כדאי לתת טיפולים מסוימים לאנשים שלא יגיבו להם, ובאותה מידה חיוני שמי שכן יבריא מהם יקבל אותם", אומר אריק סולרי, המנהל המדעי של קרן ארק. הבנה טובה יותר של המוטציות בתאים הסרטניים והבנת התנהגותם של תאים חיסוניים מסייעות לרופאים לבחור אפשרויות טיפול מדויקות יותר.

תחום מעניין אחר הוא השימוש האפשרי בננו־כמוסות – ציפויים מיקרוסקופיים עשויים מתכת או שומן שיגנו על מולקולות התרופות הקיימות. לפי סולרי, הציפויים הללו עשויים להפיץ את התרופות בגוף המטופל ביעילות ובדיוק, ולאפשר להן "להיכנס ישירות לתאי הגידול ולהימנע מפגיעה בתאים נורמליים". חוקרים גם בוחנים שימוש בחיידקי סלמונלה מהונדסים כדי להשמיד גידולים במקומות שטיפולים מסורתיים אינם יכולים לחדור אליהם.