מחקר חדש ומעורר תקווה מתפרסם היום (ב') ע"י חברת "מיי הריטג'", המפענחת את מרבית מבדיקות הקורונה בישראל. המחקר מראה נתונים מעודדים מאוד על יעילות החיסונים גם בצמצום הדבקה של אחרים ולא רק בהגנה מפני הידבקות ופיתוח מחלה קשה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הניסיון עבד: "מייקל ג'ורדן" של הסופרבול ניצח את כל הפרשנים
– מדוע עסקת רכש בעלות מיליארדי דולרים מאושרת דווקא כעת?
– חיסונים וננו־כמוסות: חזית המחקר בדרך לניצחון על מחלת הסרטן
בחברה ערכו השוואה של העומס הנגיפי בין בדיקות קורונה של צעירים ומבוגרים מעל גיל 60 לתקופה של חודש דצמבר, לפני תחילת מבצע החיסונים "לתת כתף", ולקבוצת הגיל של בני ה-60 שמרביתם חוסנו נגד קורונה. נמצא כי בקבוצת הגיל שרובה ע"פ הסטטיסטיקה מחוסנת העומס הנגיפי בבדיקות היה נמוך יותר מאלו של קבוצות הגילים הצעירים יותר שלא חוסנו. רמות הווירוס שנמצאו בקבוצת בני ה-60 פלוס, היו נמוכות בין פי 1.6 עד פי 20 מאנשים בקבוצות הגיל האחרות.
פרופ' יניב ארליך, המדען הראשי של מיי הריטג' הסביר לאתר מקור ראשון על מהלך המחקר: "היינו רוצים שעל כל מבחנה היה כתוב האם האדם שנדבק בנגיף עבר חיסון או לא, אבל אין לי אפשרות לעשות זאת כמובן מסיבות של פרטיות וחיסיון. מנגד, יש לי את הנתון של גיל הנבדקים. לקחנו את שתי קבוצות הגיל הללו – בני 60 ומעלה ומתחת לזה, ובדקנו לאורך חודשיים, וניסינו לזהות את העומס הנגיפי בין הנבדקים. כשאנחנו מסתכלים על שתי הקבוצות הללו, רואים בבירור כי אין שום שינוי בין ה-1 בדצמבר ועד ה-15 בינואר בכמות העומס הנגיפי שזיהינו בבדיקות החיוביות לקורונה. מנגד, בשבועיים האחרונים של ינואר, כאשר רוב האנשים בגילי ה-60 הם כבר אחרי חיסונים, ביצענו השוואה וראינו כי קבוצת בני השישים מציגים עומס נגיפי נמוך יותר".
ארליך מסביר כי בעולם תורת האימונולוגיה ידוע שככל שהעומס הנגיפי רב יותר בגוף האדם, ובטח במערכת הנשימה, כך הוא מדבק יותר. ולכן ידוע בחיסונים ויראליים אחרים, כמו השפעת, כי אלו חשובים לא רק להגנה על המתחסן אלא גם על סביבתו. "אם תחלה, יהיה לך פחות נגיף להפיץ כדי להדביק אחרים".
הוא מזהיר כי בתוצאות המחקר הראשוני אין כדי להעביר מסר שהמחוסנים אינם עלולים להדביק אחרים כלל ולכן, על פי ההנחיות, חשוב עדיין לשמור על מגבלות הריחוק והמסכות. עם זאת, המחקר מהווה תשובה ניצחת לאלו שטוענים כי לא יתחסנו כל עוד אין הוכחות ליעילות החיסון במניעת הדבקת אחרים, וכי הם לא חוששים להידבק ולחלות. "בראייה של בריאות הציבור הבשורה הזאת היא חיובית מאוד כי החיסון מגן גם על המחוסנים וגם על בני המשפחה שלהם, ומסייע בעצירת שרשראות ההדבקה", מסביר ארליך. "אנחנו שומעים לא אחת שבני 20 או 30 שואלים עצמם האם שווה להם להתחסן מאחר והם לא חוששים להידבק, כי הם סבורים שלאור הסטטיסטיקות שמעריכות כי אחד מכל 10,000 מאומתים עלול למות מקורונה, אז לא בטוח שיילכו להתחסן. מצד שני, אם הם ידעו שהם יכולים להגן על בני המשפחות שלהם ויכולים לעצור את שרשראות ההדבקה זה יביא לעידוד חיסון".
גם בפקולטה לביולוגיה בטכניון הגיעו לתוצאות משמחות למדי. מאמר שמתפרסם היום מעלה כי העומס הנגיפי שנמצא אצל מתחסנים שנדבקו 12 יום אחרי המנה הראשונה, היה נמוך יותר מאשר כאלו שלא התחסנו כלל. המחקר נעשה בשיתוף פעולה עם מכון המחקר של קופת חולים 'מכבי' בראשות ד"ר טל פטלון.
המחקר נעשה בקרב למעלה מ-2,500 בדיקות חיוביות לקורונה שנדגמו ממבוטחים שנדבקו לאחר קבלת החיסון הראשון. בניתוח בחנו כאמור את העומס הנגיפי בדגימות החיוביות. "ידוע לנו מהמחקר של פייזר שהסיכוי להידבק אחרי 12 ימים מרגע החיסון קטן. אלא מה שמצאנו כאן, על סמך התוצאות ב'עולם האמיתי' של המחוסנים בפועל, זו העובדה שגם מי שבכל זאת נדבק, העומס הנגיפי שלו קטן יותר ולכן אנחנו מניחים שהוא פחות מדבק", אומר פרופ' רועי קישוני. שותפיו למחקר בטכניון הם מתן לוין וד"ר עידן ילין.
