לקראת סיומו של חורף סוער בפרשת החקירות של ראש הממשלה, לאיש שהוביל אותן אין פקפוקים בצדקת דרכו והתנהלותו. הוא משוכנע שהחקירות התנהלו כחוק, שהעסקה עם עדי המדינה הייתה מוצלחת מאוד, ושהוא עצמו לא כשל כשהעניק ריאיון חגיגי משהו לאילנה דיין ערב פרסום המלצות המשטרה בתיקי נתניהו.
המפכ"ל, שאלתי, לפני שבוע כמעט הלכנו לבחירות בגלל החקירות. מעניין אותי מה עבר לך אז בראש? אלשיך השיב: "אני חייב להיות אדיש לזה, כי זה בכלל לא משנה מה אני רוצה שיקרה, או מה שאני לא רוצה שיקרה. כמפכ"ל אני לא רוצה כלום. זה בכלל לא משנה לי".
את הפער העצום בין האנרגיות שמשקיעה המשטרה בחקר יחסיו של נתניהו עם התקשורת לבין התעלמותה הכמעט מוחלטת מפרשת ההרצה הבעייתית של חוק 'ישראל היום' ב-2014 מסביר המפכ"ל בכך שאיש לא בא למשטרה להגיש תלונה מגובה בראיות ("בשר", כלשונו) נגד הנפשות הפועלות בהרצת החוק ההוא.
עוד כתבות באתר מקור ראשון
–האם דודי אמסלם יתמודד על ראשות העיר ירושלים?
–האם בסוריה קיים עוד איום גרעיני שנסתר מעינינו?
–תרגיל הסחה: חוק הלאום – הגרסה המסורסת
באשר לחקירת פרשת 4000 שאלתי אם הגיוני בעיניו שמישהו ישלם שוחד בהיקף של מיליארד שקלים רק כדי לזכות בכמה ידיעות טובות על אשתו. רב-ניצב אלשיך הסביר שמיליארד שקלים הם כסף גדול לאדם פרטי, וכסף קטן למי שיושב על ברזי הקופה הציבורית. הוא גם רמז שעסקת השוחד כללה לא רק ידיעות טובות על רעיית ראש הממשלה, אלא גם ניפוי ידיעות לא טובות.
בפרשת הצוללות הבטיח שיוגשו כתבי אישום נגד כוכבי הפרשה. לדבריו, אין בסיס לדיווחים לפיהם עד המדינה מיקי גנור אכזב את חוקריו. אדרבה, "הוא סיפק סחורה, ואפילו בצורה טובה מאוד. אני חושב שהוא נתן את כל מה שהתחייב לתת, ועוד. לא תמיד אפילו הבן־אדם עצמו יודע מה הוא מסוגל לתת. בכל מקרה, ראש הממשלה לא חשוד בתיק הזה".
עם כניסתו לתפקידו כמפכ"ל לפני כשנתיים הכינה לו התקשורת קבלת פנים חמוצה. אבל ככל שנקפו הימים, והתברר שמשטרת ישראל בראשותו חוקרת נמרצות את ראש ממשלת הימין, התהפכו היוצרות.
רב־ניצב רוני אלשיך הוא אחד המפכ"לים האהודים ביותר על עיתונאי ישראל לדורותיהם, אם לא האהוד שבהם. חברי כנסת משמאל ממעטים בביקורת עליו. דווקא במחוזות הביתיים נרשמת מורת רוח מהתנהלותו. טענה שכיחה שם אומרת שהוא נלהב מדי להפליל את ראש הממשלה, וכי הוא משרת בכך את השמאל שמתקשה להדיח את נתניהו בקלפי וזומם להפילו בתואנות פליליות.
אני שואל אותו אם בשנה האחרונה קשה לו בסביבתו הטבעית – מול השכנים בגבעת־שמואל והמתפללים בבית הכנסת. "ממש לא", הוא מגיב בנינוחות מוחלטת. לפי מיטב תחושתו, מאומה לא השתנה ביחס כלפיו.
"אני מקבל בעיקר אמירות של תמיכה ועידוד, יותר מאשר בעבר. באופן כללי הציבור מאוד מאוד מחזק אותי, לפחות הציבור שאני מתחכך בו רבות, ואני לא מדיר את רגלי משום מקום, וגם מסתובב בין בתי הכנסת בגבעת שמואל; פה שיעור, שם הרצאה או חתונה או שמחה אחרת".
בכל זאת, אפשר לזהות אצלו חוסר נחת מהציפייה שנתלית בו בציונות הדתית לסוכך על ראש הממשלה. "הגישה שלה מגזרית מדי. היא מצפה מאנשיה להביא תועלות למגזר. יש אזורים בציונות הדתית שזה יותר בולט, ויש אזורים שזה פחות בולט. זו גישה שגויה מפני שהציונות הדתית אמורה לחנך את בוגריה לטפל בכלל ישראל. היא אמורה לדעת ששר ציוני־דתי או פקיד ציוני־דתי בעירייה לא בא לתת מענה למגזר, אלא לכלל ישראל. וגם המפכ"ל, כמובן".
הריאיון המלא יתפרסם מחר במקור ראשון
