משבר הקורונה, שנכנס לחיינו לפני שנה, לא פסח על הארגון הגדול בארץ. צה"ל היה הראשון להטיל מגבלות על עצמו, ולובשי המדים סיגלו לעצמם חשיבה מחוץ לקופסה שתתאים למציאות החדשה. רבים בצה"ל סברו שהמשבר יגרום לבעיות רבות בסוגיית גיוס הצעירים, אולם הופתעו לראות את הנתונים מהשטח.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "אי אפשר להתחמק": ימינה תגבש עמדות בנושאי דת ומדינה
– לא כולן צריכות אקדח: כשהמאבק באלימות גברית מסתכם בחינוך הנשים
– מהמיטה לחדרי החקירות: מחבלי בקת"בים ואבנים נעצרו במבצע לילי נרחב
שני שינויים מהותיים נערכו בתהליך הגיוס כפי שאנו מכירים אותו. הראשון הוא שלא התאפשר לאלפי ההורים והחברים ללוות את המלש"בים עד פתח האוטובוס, כפי שנהוג בימים כתיקונם. תמונת הפרדה מאמא היא חלק מהאתוס הישראלי, אבל כאמור המשבר הוליד מציאות אחרת.
שינוי נוסף הוא פיזור בסיס הקליטה למספר בסיסים ברחבי הארץ, המאפשר הקטנה של מספר המתגייסים שמגיעים לכל נקודת איסוף, ובכך למנוע התקהלות מסוכנת. לאחר ארבעה מחזורי גיוס, מתוכם שניים גדולים, התברר ששני השינויים הללו היוו פתרון לשתי בעיות קשות שעולות בימי הגיוס בשגרה: הסרבנות והכליאה ההמונית ביום הראשון במהלך המיון.
בצה"ל נוכחו לראות שמספר הסרבנים ירד במאות לכל מחזור גיוס, ומיד רצו לנתח את הנתונים. עד מהרה התברר כי הסיבה המרכזית לכך היא העובדה שהקשב לו זכו המתגייסים היה גדול בצורה ניכרת, מאשר הקשב שזכו לו המתגייסים בעבר. התוצאה היא שיותר קשב הוליד יותר הסכמה ביום הגיוס. הבירוקרטיה שלעיתים שחקה והעיקה הפכה ליעילה יותר, ובאגף כוח אדם הרגישו שהם "גילו את אמריקה".
גורמים בכירים באכ"א מבהירים כי הלקחים הופקו. גם ביום שאחרי הקורונה צה"ל מתכוון להמשיך לפצל את המתגייסים בין מספר בסיסים, ובנוסף לשמור על כוח אדם מתוגבר שייתן מענה ראוי למתגייסים. כל זאת במטרה להמשיך לשמור על מספרי כלואים נמוכים במאות לכל מחזור גיוס.
