תוכניות אירוח פוליטיות ברוסיה מכילות לרוב קבוצת גברים מבוגרים וחמורי סבר המתווכחים על ענייני היום. ההבדל העיקרי בינן ובין מקבילותיהן האמריקניות אינו רק בשפה, אלא גם במינון החיוכים המצומצם יותר. אך באחד האמשים, בעודי צופה באחת התוכניות המובילות הללו, ניבטה מהמרקע איזו קלילות לא אופיינית. כשהגברתי את הקול, לא ניתן היה לחמוק מהשמחה לאיד: לאיחוד האירופי, לארה"ב, ולשכנה השנואה־אהובה אוקראינה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
"אני לא באה לעשות מהפכה": דבורה עברון מונתה למנהיגה רוחנית בבר-אילן
פרק נוסף של "רצח לבנון": מי הרג את לקמאן סלים?
נתניהו יכול לנצל לטובתו את מאמצי ביידן לפגוע בו
כאשר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הכריז באוגוסט, לפני כולם, על החיסון הרוסי, העולם הגיב בחדשנות ובהסתייגות. ביל גייטס קבע שההליך הרוסי המהיר הוא חסר אחריות, וד"ר דניאל סלמון, מנהל המכון לבטיחות חיסונים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אף השתמש במילים "מפחיד" ו"מסוכן". הרוסים רשמו ושיווקו את החיסון שלהם עוד לפני שהשלימו את השלב השלישי של הניסוי. אך בראשית החודש התברר שהרוסים צדקו לאורך כל הדרך, והחיסון שלהם מראה יעילות של 92 אחוזים, לגמרי בליגה של הגדולים. את ממצאי ניסוי השלב השלישי פרסמו החוקרים הגאים ממוסקבה בבמה המכובדת ביותר: כתב העת הרפואי לאנסט.
הצלחת השלב השלישי של החיסון הרוסי מגיעה בעיתוי מושלם. האיחוד האירופי ובראשו גרמניה תקוע עם מלאי מוגבל של חיסונים, ואילו ארה"ב דואגת בעיקר לעצמה. וכך אוקראינה, שהייתה בעבר חלק מבריה"מ ונטשה את המדיניות הפרו־רוסית לפני שבע שנים, ניצבת כעת בפני שוקת שבורה. התקווה האוקראינית שההצטרפות לגוש המערבי ונטישת רוסיה תוביל למנות חיסון שיוקצו לה מאירופה וארה"ב – נכזבה. יתרה מכך, תנופת החיסונים בחצי האי קרים היא כלי תעמולה יעיל של הרוסים. מול שיתוק אוקראיני מראים הרוסים שגורל השטחים שהם כבשו מהאוקראינים טוב יותר מגורלה של אוקראינה עצמה.
אבל מתוקה ככל שתהיה, סגירת החשבונות עם אוקראינה היא כסף קטן בחשבון הרוסי הגדול. דמיטרי קוליש, חוקר פרמקולוגיה וביוטכנולוגיה, פרסם בעיתון הרוסי קומרסאנט תחזית אופטימית בעניין היכולת הרוסית לגייס את החיסון לצרכים דיפלומטיים.
הניסיון של האיחוד האירופי לכפות על יצרניות החיסונים במערב – פייזר, אסטרהזנקה, ג'ונסון אנד ג'ונסון ומודרנה – להקצות לאירופה יותר מנות חיסון, הניב תוצאות מוגבלות. חברות הפארמה במערב, תאגידי ענק עם בעלי מניות אסרטיביים, לא עובדים בשביל שום ממשלה. לעומתן, החברות הסיניות, ההודיות והרוסיות לא באמת יכולות לסרב לתכתיבי המדינות שהן פועלות בשטחן.
סין מפתחת שלושה חיסונים, ומתוכם החיסון של חברת סינובאק עלה לכותרות ככלי חשוב בדיפלומטיה הסינית. גם בהרט ביוטק ההודית לא ממש יכולה לסרב לממשלה בניו־דלהי, שהשתתפה במימון הפיתוח של החיסון קובקסין. החיסון כבר נמכר לברזיל, אף ששלב הניסויים השלישי צפוי להסתיים רק בחודש מרץ. ברזיל רכשה גם את החיסון של סינובאק, אף שבניסוי על אדמת ברזיל היעילות שלו הגיעה בקושי ל־50.4 אחוזים. גם ברוסיה, היחסים בין הקרמלין לצוות המכון המוסקבאי שפיתח את החיסון ספוטניק V הדוקים ביותר. דוגמה בולטת לקרבה הזו ניתנה בהחלטה הרוסית לרשום ולשווק את החיסון עוד לפני התוצאות המרשימות של השלב השלישי.
על סיפון הטיטניק
היכולת של רוסיה, הודו וסין להפוך את חיסוני הקורונה לכלי דיפלומטי יעיל נובעת מהנמכת החומות בין מכוני המחקר לדרג הפוליטי, בשונה מהמקובל במערב. שלוש המדינות סיפקו לתושביהן חיסון שלא עמד בנורמות המקובלות בעולם הראשון. הצעד הזה לווה בביקורת סמויה כלפי המערב העשיר, שמערך הפיקוח שלו אינו מתאים למדינות עניות בזמן חירום.
פרופ' נדב דוידוביץ, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן־גוריון, אינו מצדיק את השימוש בחיסון עוד לפני שלב הניסויים השלישי, אבל מבין את הטענות נגד הרגולציה. "השלב השלישי הוא קריטי, זה הניסוי הראשון שמשתתפים בו רבבות בני אדם", הוא מסביר. "עם זאת, אני מבין את הלחץ של המדינות העניות לרוץ קדימה. הרגולציה הנוכחית של החיסונים נבנתה במערב ולצורכי המערב. הם בנו את הכללים, ולא כולם רוצים לשחק בכללים האלה".
צ'אנג לי, חוקר פוליטי אמריקני שנולד בשנגחאי, פרסם בקיץ עם עמית אמריקני קריאה לממשלות ארה"ב וסין לשתף פעולה בהפצת חיסוני קורונה למדינות העולם העניות. אם בשיא המלחמה הקרה, כתבו השניים, הצליחו ארה"ב ובריה"מ לשתף פעולה במיגור האבעבועות השחורות, סין וארה"ב יכולות גם הן לשתף פעולה כעת כדי לסייע למדינות שעלולות להישאר מאחור בלי חיסונים.
אך בעידן טראמפ הסיכוי לשיתוף פעולה בינלאומי היה קלוש, ושני החוקרים לא מצאו אוזן קשבת לקריאתם. גם ההצטרפות של ביידן לארגון הבריאות העולמי אינה מבשרת עדיין סולידריות אמריקנית עם מדינות שנמצאות הרחק בתור לחיסונים. תשאלו את האוקראינים או הסרבים, שמגלים על בשרם מהו ערך השוק האמיתי של הערבות ההדדית במערב. נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ' דימה לאחרונה את סאגת החיסונים לטיטניק הטובעת: איש־איש לנפשו. "יהיו לנו יותר מנות ממה שאנחנו צריכים", הכריזה נשיאת הנציבות האירופית בשלהי ינואר; כעת האמירה הזו נשמעת כמו בדיחה גרועה.
למדינות שלא פיתחו חיסון לא נותר אלא להשליך את יהבן על מיזם קובקס של ארגון הבריאות העולמי. מטרת המיזם היא לחלק את החיסונים באופן שוויוני בין מדינות העולם, אבל הוא נעדר יכולת אמיתית לספק את הביקוש. לפיכך, הדרך המציאותית יותר של המדינות הללו להגן על בריאות אזרחיהן היא לפנות ישירות ליצרניות החיסונים בסין, ברוסיה ובהודו.
באופן מפתיע, סין אינה הצלע החזקה במשולש. ההתנהלות הלא שקופה שלה עם פרוץ המגפה ואחריה הפכה אותה למדינה מושכת פחות בסוגיה הזו. גם התוצאות התנודתיות של סינובאק מחזקות את החשש שלא הכול כשר בצד הסיני.
ועדיין, סוכנות AP דיווחה השבוע על חששם של בני המיעוט האויגורי שברחו לטורקיה בעקבות רדיפתם על ידי הסינים. האויגורים שייכים לעמים הטורקיים, וזוכים בטורקיה לאהדה עממית. סין שלחה עד כה לטורקיה רק שליש מהחיסונים שהתחייבה להם, ובמקביל הואץ קצב המעצרים של אויגורים בטורקיה שסין מבקשת את הסגרתם. האופוזיציה הטורקית חיברה אחד ועוד אחד, והבינה שטורקיה נדרשה לשנות את מדיניותה כלפי האויגורים בשטחה, אם היא רוצה לקבל 30 מיליון חיסונים סיניים.
גם שרת הבריאות הרואנדית לשעבר, אגנס בינגוואהו, מבינה שהישועה לא תבוא מהמערב. "תהיו כנים איתנו ותאמרו שאתם פועלים רק למען עצמכם, אל תשקרו לנו ותגידו שכולנו שווים", אמרה לאחרונה בהתייחסות לעולם המערבי. "אם הסינים יצילו את אפריקה, מישהו מצפה שנפקפק בהם כאשר הם יציעו לנו בעתיד הצעות אחרות?". בינגוואהו רואה בחיסוני הקורונה פתח למתווה יחסים חדש בין אפריקה לסין.
בית המרקחת העולמי
הודו מפתחת חיסונים משלה, אבל היא בעיקר מעצמת ייצור. כשני שלישים מחיסוני הילדים בעולם מיוצרים במפעל "סרום" בעיר פונה, במרכז הודו, שבקרב התרמילאים היא שם נרדף לאשראם של אושו. אסטרהזנקה
הבריטית־שוודית מייצרת שם את חיסוניה, המבוקשים יותר מהחיסונים הסיניים. יכולת הייצור המרשימה של הודו מתורגמת ל־15 מיליון חיסונים שנשלחים ל־17 מדינות, כאשר שליש מהחיסונים ניתנים במתנה.
המדינות השכנות הן המצ'ופרות הראשונות; החיסונים לבנגלדש, בהוטן, האיים המלדיביים ונפאל מחזקים קשרים שמאותגרים שוב ושוב בגלל החיזור הסיני אחר המדינות האלה. לפי שר החוץ ההודי, עוד 25 מדינות ממתינות בתור לחיסונים מהודו. כמעצמת ייצור עם שוק מקומי עצום, הודו גם יודעת להפחית את מחירי החיסון שהיא רוכשת. אגב, גם החיסון הרוסי מיוצר בהודו, כך שהקלישאה שהודו היא בית המרקחת של העולם אינה לגמרי מנותקת מהמציאות.
דיפלומטיית החיסונים של רוסיה, סין והודו מכוונת למטרות מעט שונות. לרוסיה יש יחס חם, כמעט אישי, כלפי נגיפים. את הנגיף הראשון בעולם גילה המדען דמיטרי איוונובסקי בסנט־פטרבורג בפברואר 1892. גם בתקופות השפל שלה רוסיה היא מעצמה עולמית בתחום הווירולוגיה. החיסון מתוצרתה הוא הכלי של רוסיה למצב את עצמה מחדש כמעצמה אירופית לגיטימית.
הונגריה, למרות הדם הרע בינה ובין רוסיה, שברה את השורות והפכה למדינה הראשונה באיחוד האירופי שבוחרת בחיסון הרוסי. אנגלה מרקל הכריזה שתסייע לחיסון הרוסי להיכנס לשוק האירופי. גם אם מקהלת הגינויים למצב זכויות האדם ברוסיה עדיין לא השתתקה באירופה, אין ספק שתלות אירופית ועולמית בחיסון הרוסי תקשה על הגינויים הללו להיתרגם למעשים. אפילו השם המגלומני שהרוסים בחרו לחיסון – בעקבות הלוויין הרוסי המפורסם שהיה הראשון ששיגר האדם לחלל – רומז על הפוטנציאל שלו מבחינתם.
אחת מדרכי ההשפעה העולמיות של סין היא דיפלומטיה של הלוואות. אלה הופכות למלכודת חוב למדינה הלווה, ועלולות להפוך אותה לגרורה סינית. הכסף הסיני מחפש מיזמי תשתית בעולם, ומדינות שמוכנות להחכיר לסינים נכסים אסטרטגיים לתקופה ארוכה זוכות להצעות מושכות. כעת החיסון הוא כלי לחץ יעיל להשגת מכרזים במדינות שרוצות לעבור בשלום את משבר הקורונה. סין גם מסמנת ומטפחת את המדינות הנאמנות לה בעזרת החיסונים.ו הודו מתחרה מול סין ברחבי השכונה. חצי מיליון החיסונים של אסטרהזנקה שהעניקה הודו לסרי־לנקה נועדו לנטרל את הפיתוי הסיני. משלוח אחר, לאפגניסטן, נועד לגמד את המתחרה פקיסטן.
משבר הקורונה דועך בהודו, לפחות נכון לעכשיו. מספר החולים היומי הולך ויורד והוא עומד כעת על כעשרת אלפים מאומתים חדשים ביום, לעומת 100 אלף ביום לפני חודשיים בלבד. זאת אף שהשווקים ובתי הספר פתוחים, וההקפדה על מסכות חלקית בלשון המעטה. במצב הזה הביקוש לחיסון בתוך הודו נמוך מהציפיות, וההודים יכולים לנצל את כושר הייצור שלהם כדי לשפר יחסים עם קרובים ורחוקים ולהקדים את הסינים.
