מהר הבית להר עיבל: עם ישראל עדיין זוכר למה הוא פה?

התיעוד המרתיח של הרס מתחם מזבח יהושע בן נון בהר עיבל, באמצעות דחפורים שלקחו את האבנים והפכו אותן לחצץ כדי לסלול כביש בסמוך – היה כואב ודוקר.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
"אני לא באה לעשות מהפכה": דבורה עברון מונתה למנהיגה רוחנית בבר-אילן
פרק נוסף של "רצח לבנון": מי הרג את לקמאן סלים?
נתניהו יכול לנצל לטובתו את מאמצי ביידן לפגוע בו

יהושע בן נון היה כובש הארץ, ומעמד בניית המזבח היה מעמד מכונן בהפיכת עם ישראל לאומה החיה בארצה. הרס המתחם, שתועד ללא בושה בידי הפלסטינים והועלה לרשתות, אף הוא מבטא מנגד את קיומה של בעיה ישראלית חמורה ורחבה הרבה יותר הנוגעת בנימי נפשנו כאומה.

הנכונות שלנו להזדעזע מהפגיעה במקומות הקדושים ביותר לאומה היהודית נשחקה בשנותינו כאן. בהר הבית, שזמן קצר לאחר כיבושו הוחזר אחר כבוד לשליטת אויבינו, אנו רואים במשך שנים כיצד הווקף והפלסטינים עושים כרצונם תוך השמדה שיטתית של כל זכר להיסטוריה יהודית במקום. במערת המכפלה יהודים זוכים להתפלל – ובכלל, להתגורר בחברון – רק אחרי מאבקים בלתי נגמרים. על קבר רחל נאלצו יהודים לבכות אצל ראש הממשלה המנוח יצחק רבין כדי שלא יינתן בהסכמי אוסלו. על קבר יוסף ומצבו עדיף לא להרחיב.

הפלסטינים מבינים יותר מאיתנו את חוסר האמונה שלנו בעצמנו ובדרכנו. לאחרונה הם מתקדמים בהרס אתרים היסטוריים כמו תל ארומה לצד נגיסה מתמשכת בשטחים המכונים C בהסכמי אוסלו. הדיון הזה צף ועלה עם תוכנית טראמפ, שעשתה חסד רב עם תושבי יהודה ושומרון, אבל קרעה חלקים נרחבים משטחי מולדתנו ההיסטורית.

בבית־אל, בעת שבאנו לבנות את השכונה החדשה הצומחת וגדלה בימים אלו, גילינו אתר ארכיאולוגי מרהיב של התיישבות יהודית בן יותר מ־2,000 שנה. כל שר או חבר כנסת המגיעים לביקור ביישוב מתוודעים לקרבה ולקשר הבלתי ניתנים לניתוק בין הבניינים הצומחים אל על ובין ההיסטוריה המפוארת הנשקפת מחלונותיהם. אנחנו מזכירים להם בערגה כי אתר "חלום יעקב" הסמוך הוא המקום שבו החל עם ישראל.

החובה המוטלת עלינו היא לוודא שגם ביושבם במשכן הכנסת בירושלים, בירתנו ההיסטורית והקדושה, הם יפעלו ללא לאות כדי למנוע את הפגיעה והביזיון של המקומות הקדושים ושלנו כאומה. ההרס בהר עיבל התרחש כי התעלמנו והדחקנו את ההרס בהר הבית. אם לא נתעורר פה נשלם מחיר הולך וגדל בהמשך.

בזמן שאנו מפתחים ומרחיבים את ההתיישבות הוותיקה והצעירה עלינו להביט מהחלון אל עבר מרחבי ארץ קודשנו, לראות את היופי ולחוש את הקדושה. והכי חשוב – לזכור ולהיזכר מדוע אנו נאבקים דווקא על חלקת האדמה הזאת שנקראת ארץ ישראל. איננו עושים זאת בשביל בית גדול עם גינה.

אין לנו הר הבית אחר, אין לנו הר עיבל אחר. אין לנו היסטוריה אחרת. אין לנו ארץ אחרת.