הנחיות חדשות של ארגון הבריאות האמריקני (CDC) מטילות בספק את בטיחות ההחלטה של מערכת הבריאות בישראל לאפשר תעודת "תו ירוק" למחוסני המנה השנייה בחלוף שמונה ימים מקבלת החיסון. במרכז האמריקני למחלות קבעו כי הפטור מבידוד למחוסנים שנחשפו לחולי קורונה מאומתים ייכנס לתוקפו רק בחלוף שבועיים – שישה ימים יותר מאשר החלת הפטור על מחוסני הקורונה בישראל. הסיבה לכך היא הערכת המומחים בארה"ב כי היעילות המלאה לחיסון מתקבלת רק לאחר שבועיים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– היחידים שבאו לבני־ברק בגלל הטשולנט הם כלי התקשורת
– חשש להפסקות חשמל ושיבושים בתנועה: האם השלג יגיע לירושלים?
– ההסכת שיחשוף בפניכם מי היא באמת יונית לוי
בהודעת הארגון מסוף השבוע האחרון נקבע כי מחוסנים צריכים להמשיך לנקוט באמצעי זהירות כמו הימנעות מהתקהלות ועטיית מסכה. בנוסף נאמר כי מי שנחשף לחולה מאומת צריך להיות ערני לגבי כל שינוי במצבו הרפואי או להופעת תסמיני מחלה, למשך 14 יום מהחשיפה.
בניגוד למחקרים העדכניים שהוצגו השבוע בישראל, והראו כי חיסון הקורונה מגן ברמה גבוהה גם מפני הדבקה של אחרים, ולא רק מפני הידבקות ותחלואה קשה, בארה"ב עדיין מחכים לממצאים של המחקרים המקומיים כדי לקבוע זאת גם במעצמה הגדולה.
למרות עדכון ההנחיות של מערכת הבריאות שנחשבת לבכירה בעולם, בישראל לא ממהרים לשנות את המדיניות. זאת בין השאר בשל העובדה שמבצע החיסונים הישראלי הוא המתקדם מסוגו בעולם והמחקרים שנעשים כאן בקרב המחוסנים הם מתקדמים יותר מאשר במדינות אחרות. עם זאת, גם במערכת בישראל ממשיכים לעקוב אחר הממצאים הנוגעים ליעילות החיסונים, וכל הנחיה שניתנת כפופה לשינויים.
"אני לא מאמין שההנחיה בישראל תשתנה בעקבות המדיניות החדשה", אומר יו"ר ארגון רופאי בריאות הציבור, פרופסור נדב דוידוביץ'. הוא מסביר כי "העמדה שלהם מאוד נחשבת אבל המחקרים שנעשים בנושא בישראל מאוד מעמיקים". עם זאת, דוידוביץ' מעריך כי בסופו של דבר מערכות הבריאות בעולם יגיעו להסכמות משותפות. "מתקיימים דיונים בקרב ארגוני בריאות בכל העולם, והמטרה היא אכן להגיע לקונצנזוס בין לאומי של מדיניות".
בקופות החולים מנהלים בשבועות האחרונים מעקב הדוק אחר יעילות החיסונים, ובמכון המחקר של כללית פרסמו אתמול ממצאים מדהימים על יעילותם, כבר אחרי שבעה ימים ממועד קבלת המנה השנייה. "המגמות שאנו מזהים מלמדות שהמשך המעקב לשבועות נוספים לאחר המנה השנייה יגדיל משמעותית את היעילות הנמדדת של החיסון", ציין פרופ' רן בליצר. לדבריו, "אנו צופים שנתוני היעילות אז יהיו גבוהים אף יותר".
בקרוב חיסון למחלימים?
בתוך כך, משרד הבריאות הודיע אתמול (א') כי הוא בוחן את האפשרות לחסן במנה אחת מחלימים מקורונה. ממצאיו של מחקר, שנערך בקרב מחלימים מקורונה בבית החולים "זיו" בצפת, פורסמו ביום חמישי האחרון בכתב העת הרפואי Eurosurveillance. בעקבות הממצאים הומלץ לחסן מחלימים במנת חיסון אחת כדי לעורר תגובה חיסונית חזקה, ולהבטיח כי גם מחלימים ייהנו מחסינות ארוכה יותר שמעניק החיסון.
המחקר בדק התעוררות של המערכת החיסונית ללא קשר לכמות הנוגדנים, והעלה כי התגובה החיסונית הייתה זהה אצל נחקרים מקבוצות אתניות שונות. במחקר, שהוביל פרופ' מיכאל אדלשטיין, אפידימיולוג מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל, נבדקו 514 עובדי צוות רפואי בטווח הגילים 19-77 שרמות הנוגדנים שלהם לאחר החיסון הראשון נמדדו במשך 21 יום. 17 מתוכם אובחנו כחיוביים לקורונה בעבר, כחודש עד עשרה חודשים לפני שקיבלו מנה ראשונה.
רמות הנוגדנים של כל הקבוצה נבדקו לפני ואחרי החיסון ונמצא שאותם 17 אנשים שחלו בעבר בקורונה, הגיבו בצורה טובה לחיסון שעורר אצלם את המערכת החיסונית בצורה מובהקת ובאופן אחיד. המסקנה מהמחקר היא שעם השלמת מבצע החיסונים בקרב אנשים שלא נדבקו בקורונה, ניתן ואולי אף כדאי לחסן גם את מחלימי הנגיף.
"מדובר בממצא שימושי עבור מקבלי ההחלטות, שיוכלו להורות האם לחסן את המחלימים מקורונה ובכמה חיסונים", הסביר פרופ' אדלשטיין. לדבריו, "זה לא אומר שהם איבדו את הגנה לאחר ההדבקה אבל התגובה החזקה לחיסון אחד בלבד היא בהחלט מעודדת. נצטרך לתקף את זה על קבוצה גדולה יותר של אנשים".
בשיחה עם מקור ראשון התייחס פרופ' אדלשטיין גם להבדל בין ההנחיות של ה-CDC וישראל, עליהן כתבנו בפתח הכתבה. "אנחנו יודעים שלאנשים שונים יש תגובות חיסוניות שונות כדי לפתח מספיק נוגדנים. רוב האנשים יפתחו נוגדנים אחרי שמונה ימים בתגובה טובה אבל לא כולם. אחרי 14 יום נראה תגובה מלאה יותר. באמריקה זהירים יותר בהנחיה הזאת לעומת ישראל, אבל אפשר להניח שרוב האנשים כבר יהיו בעלי הגנה מלאה. לדעתי המתנה של 14 יום היא אחראית יותר, אבל בוודאי שיש שיקולים נוספים שנלקחים בחשבון בניהול הסיכונים".
