בית משפט השלום בירושלים הרשיע אתמול (ג') גבר ב-15 עבירות איומים ותקיפה של בת זוגו המתלוננת ובשמונה עבירות תקיפה של בנו בן החמש. אלה הוגדרו על ידי השופט דוד גבאי ריכטר כעבירות "טרור משפחתי" בהן נאשם הגבר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– תקשיבי, אחותי: הנשים באינסטגרם שמיישירות מבט למציאות
– זהירות: הגרוש שלכן עשוי לקבל חלק מהירושה אם לא תשנו את צוואתכן
– המסוקים מסוכנים? בואו נקנה מטוסים: התעדוף המוזר של חיל האוויר
"עניינו של תיק זה בטרור", הכריע השופט, "לא טרור מדיני, לא טרור פוליטי, לא טרור ביטחוני, אלא טרור אישי ומשפחתי. הגדרת המונח 'טרור' במילון אבן-שושן היא: 'אימתנות, בריונות, הטלת אימה על-ידי מעשי אלימות'. הגדרת המונח 'טרוריסט' היא: 'אימתן, בריון, אדם החותר להגשמת מטרותיו על-ידי הטלת אימה…'". לבסוף קבע השופט כי "הנאשם מואשם, אפוא, בעבירות של הפעלת טרור נגד אשתו (המתלוננת, א"כ) וילדו הרך בן החמש שנים (הקטין, א"כ)".
מערכת יחסים אלימה בין בני הזוג מאזור ירושלים רבתי מתוארת בכתב האישום ב-11 סעיפי אישום של איומים, ו-12 סעיפי אישום של תקיפת האם והקטין. בכמה מקרים איים הגבר על בת זוגו כי ירוצץ את ראשה, יערוף אותו, הכה אותה באגרופים וניסה לחנוק אותה. את בנו בן החמש דחף, בעט בו וקילל אותו.
הנאשם כפר בהאשמות שיוחסו לו בבית המשפט וטען כי המשטרה נהגה באופן של אכיפה בררנית או מפלה כשסירבה לחקור את תלונתו כלפי בת זוגו. השופט גבאי ריכטר ששמע את עדויות המתלוננת, צפה בסרטונים והאזין להקלטות בהן נשמע הנאשם מבצע את המיוחס לו, ביסס את הכרעת הדין באופן משמעותי על עדות המתלוננת ועל החיזוקים השונים לה שעלו מהראיות.
"הגעת מתלוננת להעיד בתיק אלימות במשפחה איננו עניין של מה בכך, וזהו שלב מתקדם ולא נפוץ בהחלטתה של קורבן עבירת אלימות לקום, להתנתק ממציאות חייה, להשמיע את קולה ולחשוף את שעובר עליה", הדגיש השופט. "הקושי הראשוני הוא עצם חשיפת המצוקה, על הכוח הרב הנדרש מקורבן, האוזרת אומץ לפנות לזולתה לקבלת עזרה. אם לא די בקושי הזה, הרי שהשלמת המלאכה בדרך מתן עדות, הנתונה לחקירה נגדית חודרנית וקשה, מעידה על אומץ, עוז רוח ורצון לשנות את פני המציאות. לכן, לא רבים התיקים המגיעים לשלב זה".
הכרעת השופט כי מדובר בעבירות של הפעלת טרור אישי ומשפחתי היא הכרעה הצהרתית ואין לה משמעות משפטית. גזר הדין שיינתן לנאשם, יינתן על פי ההגדרות הקבועות בחוק לאותן עבירות תקיפה ואיומים בהן הורשע הגבר. ייתכן והשופט גבאי ריכטר ביקש לחזק את המתלוננת על עצם התלונה, ועל האומץ להעיד בפני בית המשפט בהגדירו את העבירות מעשה טרור, ובכך להעביר מסר לנשים הסובלות מאלימות מצד בני זוגן.
