מגפת הקורונה שפשטה בכל העולם גרמה ללא מעט תופעות לוואי. ולא מדובר בתופעות המגיעות אחרי המנה השנייה של החיסון. סגירת הגבולות שהתרחשה בעקבותיה וסגירת הנתיב האווירי הקשו על היכולת להבריח סמים לישראל והפכו זאת למשימה כמעט בלתי אפשרית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מצפה רמון, ירושלים ובגולן: צפו בשלג ברחבי הארץ
– הגולן צריך להתעורר: הרמזים מהממשל האמריקני מדאיגים
– פחדנות גלותית: הממשלה משלמת פרוטקשן בריאותי בהר הבית
צריכת הסמים בישראל, עם זאת, לא ירדה, וכך הפכו הגבולות בצפון ובדרום למקום פורה עבור מבריחי הסמים. כנופיות המבריחים אמנם לא היו זקוקים לקורונה כדי להשתמש בגבולות הללו לצורכיהם, אך היא בהחלט הגבירה את העצימות. בחלק מהמקרים הניסיון לסכל את ההברחה נתקל בכוח מזוין, שהפך את המקום לזירת קרב ואת האירוע לדמוי פח"ע.

בצה"ל כמובן לא לוקחים סיכון. למרות שאין זה מתפקידו של הצבא לתפקד כשוטרי גבולות, המלחמה בהברחות סמים היא בהחלט חלק מהמשימה. הם מבינים שהבעיה היא לא מה מבריחים, אלא איך מבריחים, וכי אי אפשר לדעת מה מתכננים המבריחים שמגיעים לגבול. רק לפני כמה ימים, אירוע הברחה בגבול ישראל-מצרים הוביל לחילופי אש בין הצבא המצרי, שנלחם גם הוא בתופעה, לבין כנופיית המבריחים. כחלק מחילופי האש פגע כדור תועה בסיור צבאי וחייל נפצע באורח קל מרסיסיו.
השבוע החליטו בצה"ל לנצל את הזדמנות ושלחו לגבול הדרומי יחידות מיוחדות שיחלמו בסיכול ההברחות, תוך דימוי כנופיות ההברחה לחוליות טרור. במסגרת האימון השתתפו יחידות הקומנדו והסיור בפעילות תחת הכותרת המבצעית "אין סובלנות למבצעי הברחה". כחלק מהמערכה הוצבו כוחות בנקודות ספציפיות בגבול לצורך שליטה במבריחים ולסיכול ניסיונותיהם במהירות האפשרית. כדי להבין את גודל התופעה, יש להסתכל על הנתונים בגבול ישראל-מצרים: על פי צה"ל בשנת 2020 סוכלו כ-60 ניסיונות הברחה בגבול, ומתחילת שנה זו כבר סוכלו עשרה ניסיונות.
גבול ישראל-מצרים נחשב לאחד הגבולות המושקעים מבחינת אבטחה. מכשול עצום באורך של 220 ק"מ, מעל ומתחת לאדמה, בין כרם שלום לאילת, הוקם כחלק מהמלחמה של ישראל בכניסת מסתננים. החלק העיקרי בו מרוכזות ההברחות נפרס על פני 130 ק"מ של יישובי חבל שלום, מדרום לעוטף ועד לגזרת הרי אילת.

אז איך זה עובד? בדיוק כמו שרואים בסרטים. מדובר בחוליות מאורגנות היטב שיודעות איך לעבוד, כשאת השכלתם בתחום הם רוכשים ברשתות החברתיות וביוטיוב ומודל החיקוי העיקרי שלהם הוא גבול מקסיקו. הכנופיות, כמו יחידות צבאיות, פועלות באופן חכם. חבריה אוספים מודיעין על פעילות הכוחות בצד המצרי ובצד הישראלי, הם בוחרים היטב את התזמון, את נקודת ההברחה שמאפשרת הגעה ומילוט מהירים, בודקים את העצבים בשני הצדדים ואת נתיב ההברחה לתוך שטח ישראל בצורה כדי שהסמים יגיעו ליעדם בבטחה. הם מקפידים על ציוד איכותי – רכבי שטח, סולמות ותיקים, אך בעיקר יודעים כיצד לסמן לצד הישראלי שמדובר בהברחת סמים ולא מעבר לכך. זאת מתוך הבנה שאם הכוחות ידעו שמדובר באירוע פלילי ולא על באירוע חבלני, יתנהלו אחרת.
הבאת כוחות הקומנדו לזירה היא אימון מושלם לתרחיש של חדירת מחבלים. בדרום זה ה"נוחבה" של חמאס, יחידת העילית של ארגון הטרור, ובצפון אלו הן הפלוגות של שייח' רדואן, יחידה מובחרת באיכות גבוהה מאוד, שצה"ל צפוי להיתקל בהן בעימות צבאי. כחלק מהתרגול מגיעים הכוחות לזירה (בעיקר בלילות) על בסיס מידע מודיעיני שנאסף בשטח, על ידי סנסורים ותצפיתניות ותוך שימוש במיטב הטכנולוגיה כדי לשרטט את מסלול החוליות. הסיכול הוא רק חלק מהתהליך. ההצלחות, צריך לומר, לא רבות והנזק הוא עצום. לצד זה חשוב לציין כי זו אינה משימה צבאית והמשטרה לא באמת מתעדפת את הגזרות הללו.
בדובר צה"ל מתייחסים לתרגיל ואומרים כי "כוחותינו פועלים יום ולילה לאבטחת גבולות ושמירה על ביטחונם, ולא יאפשרו הפרה של הריבונות הישראלית, בין אם מדובר בניסיונות לירות או להבריח נשק וסמים".